ובכל זאת, עבור רבים הרצון להשתלב בעסק המשפחתי הוא אך טבעי. הם נולדו לתוך זה, ולכן אינם חשים תוצר או קורבן של אילוצי דור המשך.

האם גם אתן מכינות את הקרקע לדור ההמשך?

האם שימכם הולך לפניכם? 

קודם שיהיה דור המשך.....

אני חושבת שהדבר הטוב ביותר שהם מקבלים/קיבלו מההורים שלהם, הוא העובדה שהם זוכים ללמוד מהטובים ביותר.

משתלבים בפגישות, רואים כיצד מתנהלים עסקים, חיים את העולם הזה מקרוב, עוד לפני שמגיעים ללימודים הפורמליים.

להזכירכם, המודל הקומוניסטי קרס. אין נקודת פתיחה שווה לחיים - יש מי שנולד עם מאות מליוני ש"ח/$ בחשבון הבנק ויש מי שנאלץ לעבוד במלצרות על מנת לממן את הלימודים.

זה בסדר. אני תמיד ממליצה לא להסתכל לתוך הכיס של האחר - לכל אחד יש את הצרות שלו - העשירים יותר לא בהכרח מאושרים יותר (בד"כ לא).

יום נעים

קרן - אימון אישי

יופי של שאלות את מעלה.

פחות מתייחסת לשושלת היוחסין של בעלי הממון ויותר מסתכלת עלינו הנשים שנולדו למשפחות פחות מוכרות ..

כיצד אנחנו מכינות את הילדים שלנו לעתיד?כיצד אנחנו מאמנות אותם להתמודד עם הקונפליקטים של היום יום ,מה שצץ כל הזמן .האם אנחנו מנווטות אותם להתבוננות רחבה והוליסטית על חייהם או מעבירות אליהם את הפחדים והתנסויות קודמות ופחות מוצלחות שלנו כילדים וכבוגרים?

האם אנחנו מזהות  יכולות וכישורים ומנווטות אותם למנף כישורים אלה?(מנהיגות,יצירתיות,אנטליגנציה רגשית  בין אישית ותוך אישית,,,יכולות גופניות,קוגנטיביות וכו,,).

האם ילדנו שותפים בעבודה שלנו?בסדר יום,פרוייקטים,נסיעות מיוחדות,פגישות מעניינות שקרו לנו במסגרת העבודה?

האם אנחנו מאפשרות  להם לשאול ולהתעניין בתוכניות שלנו לעתיד? האם משתפים אותם בכל מה שאנו עובריםבהתפתחות אישית ומקצועית?

דרך העיינים , הילדים שלנו,  מצלמים מקליטים ועורכים את מהלך חיינו,ומעשינו צרובים בזכרונם.

אני מאמינה שדרך המעשים והשיחות המשותפות ,

יגדלו ילדנו בהערכה עצמית טובה דמוי עצמי גבוה ויוכלו להגשים את יכולתם וכישוריהם כאן ועכשיו ובעתיד.

ורד בריגר

"אמהות ובנות"

צטט: אמן סודי 2009-02-17 11:17:32

כך לדוגמא תקבל עבור עבודתה רונה דנקנר שהיא בחורה מאוד נאה וגם הבת של נוחי דנקנר, והיא סיימה לא מזמן את לימודיה במינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה תועסק בתור רפרנטית חברות בנות (ולא, גם לכתובים בעיתון דה-מרקר לא היה ממש ברור מה טיבו של התפקיד)"

חחחה...חיפשתי בגוגל מה זה אומר..וגם אחרי שקראתי לא הבנתי מה התפקיד :-))

אנחנו נהיה נאיבים אם נחשוב שנקודת הפתיחה שלהם שווה לשל "שאר האדם".

מה לעשות אבל זה העולם בו אנו חיים. 

זה לא אומר שמי שלא נולד לתוך העושר לא יוכל להתפתח, אבל אין ספק שהחיים שלהם יותר קלים כלכלית (אם במימון שכה"ל באוניברסיטה, או בשכירות דירה בצפון ת"א).

מצד שני, אומנם אני עדיין לא חוויתי אימהות, אבל יודעת מה זה להצליח בכוחות עצמך ולבנות בעשר אצבעות את מה שיש לך.

אם יש משפחה אוהבת ותומכת שמאמינה בך וביכולות שלך, אין סיבה שלא תצליח בחיים.

ולא ליקקתי דבש בילדותי

צטט: marom-design 2009-02-17 17:43:07

צטט: אמן סודי 2009-02-17 11:17:32

כך לדוגמא תקבל עבור עבודתה רונה דנקנר שהיא בחורה מאוד נאה וגם הבת של נוחי דנקנר, והיא סיימה לא מזמן את לימודיה במינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה תועסק בתור רפרנטית חברות בנות (ולא, גם לכתובים בעיתון דה-מרקר לא היה ממש ברור מה טיבו של התפקיד)"

חחחה...חיפשתי בגוגל מה זה אומר..וגם אחרי שקראתי לא הבנתי מה התפקיד :-))

 זה מאוד פשוט - היא ממליצה (נותנת רפרנס) לחברות שלה (שהן בנות) בשביל שיעשו עסקים עם עסקי אביה...(ואז הכל נשאר במישפחה....).

נכון על הנייר כל החבורה המודגמת כאן נראית כחבורת

נסיכים ונסיכות החווים את מנעמי החיים כל רגע ואינם

יודעים סבל מהו.

איני מאמין כלל במציאות שכזו אלא אם בעני המתבונן

כל בעיות החיים הם בעיות כלכליות ואם אלה אינן אזאי

אנו נטולי דאגות וחיינו סוגים בשושנים.

דוקא הם אשר נולדו לתוך העושר ושהמצב הכלכלי המיוחד

בעיני הרוב לגביהם הוא ברור מאיליו אינם יכולים לחוש

את הריגוש וההנאה שמדמינים חסרי האמצעים.

מן הסתם דאגותיהם האחרות יהיו דומות ואולי אף

מוגברות נוכח מציאות "משונה" בעינהם כביכל עם כל

נכסי אני נאלץ להכנע לחיים "אמתיים" מידי פעם כאחד

האדם.

הרי גם אם לא הוא פיתח לעצמו מחשבות מהסוג הנ"ל,

החברה עם היחס איליו ולדומיו גורמת לו לחוש מיוחד

ויש כאלה המאמינים בזה וזו לטעמי אם בעיותיהם.

                                                                ביי

האמת כשחושבים על זה, אז נקודת הפתיחה שלהם היא הרבה יותר קלה ופשוטה לאו דווקא בגלל הגב הכלכלי החזק שעומד מאחוריהם.

אני חושבת שהעובדה שהם גדלו בתוך סביבה עיסקית ולהורים אשר בכוונה או לא נתנו להם את המידע שסביר להניח רץ בבית בין אם זה בארוחות ערב, נסיעות ברכב ... החונכות העיסקית היתה שם כבר מגיל אפס, ולכן החושים שלהם הרבה יותר מחודדים, זה פשוט מוטמע אצליהם, ולכן הגישה שלהם לכסף ולעסקים תגיע בקלות יותר מילד או ילדה אחרת שחונכו בבית אחר שלדוגמא ההורים היו שכירים .

יש הבדל מאוד מהותי בין ילדים שגדלו בבית להורים שכירים ובין ילדים שגדלו בבית עם הורים עצמאיים, כמעט כמו שיש הבדל בין ילד עירוני ליד שגדל בקיבוץ או במושב. 

אבל זה כבר לדיון אחר :-)

לא יודע אם זה מנחם,

אבל לפי מחקרים דור 3 לא ממשיך את העסקי המשפחה

ולרוב עובר לאדם חיצוני שינהל את העסק או העסק נמכר במקרה הגרוע נהרס

וזה לרוב בשל סיכסוכים משפחתים בין הנכדים.

(ראה נכירה של תפן ע" ורטהימר,על אף שיש לו בן מצליח)

צטט: אופק_כהן 2009-02-22 21:50:58

לא יודע אם זה מנחם,

אבל לפי מחקרים דור 3 לא ממשיך את העסקי המשפחה

ולרוב עובר לאדם חיצוני שינהל את העסק או העסק נמכר במקרה הגרוע נהרס

וזה לרוב בשל סיכסוכים משפחתים בין הנכדים.

(ראה נכירה של תפן ע" ורטהימר,על אף שיש לו בן מצליח)

יש הגיון בדברים, כי ככל שמעגל היורשים מתרחב כך נתח הבשר מצטמצם, מה גם שיש ריבוי עצות ודיעות שכנראה אלו שגורמים לסיכסוכים.

אופק אם יש לך קישור למחקר כזו או דומה, אשמח אם תעלה אותו לדיון, הייתי מאוד רוצה לקרוא.

תודה.

צטט: kdnm 2009-02-22 21:39:25

האמת כשחושבים על זה, אז נקודת הפתיחה שלהם היא הרבה יותר קלה ופשוטה לאו דווקא בגלל הגב הכלכלי החזק שעומד מאחוריהם.

אני חושבת שהעובדה שהם גדלו בתוך סביבה עיסקית ולהורים אשר בכוונה או לא נתנו להם את המידע שסביר להניח רץ בבית בין אם זה בארוחות ערב, נסיעות ברכב ... החונכות העיסקית היתה שם כבר מגיל אפס, ולכן החושים שלהם הרבה יותר מחודדים, זה פשוט מוטמע אצליהם, ולכן הגישה שלהם לכסף ולעסקים תגיע בקלות יותר מילד או ילדה אחרת שחונכו בבית אחר שלדוגמא ההורים היו שכירים .

אני חושבת, שיותר מכך..

ההורים הפכו למודל חיקוי עבור הילדים.