פרידות, משברים, גרושים ושאר מתבלי גורמה

שהדור שלנו מפזר בכמויות נדיבות על תבשלי החיים,

נוצרים כאבולוציה התפתחותית ולא בכדי.

מאסנו בססמאות, בשיקויים תפלים המסתיימים בחיוכי "לא נעים" ו"לא כדאי".

על חיינו אנו לא מוכנים לשים חותמת "פשרה".

אם כבר בדיוקים עסקינן,

הרי שהחותמת "כשרה" מתאימה לי כאן יותר. אני כשרה לעצמי.

אחת עם ליבי.

אבולוציה את אומרת,

ואני רואה נתיב המקשר בין השבט, דרך החמולה, אל המשפחה הגרעינית,

שמתפרקת על אף גילה הצעיר, כך שאולי אין זה מסממני הדור, אלא אבולוציה של ממש.

ואיך זה ממשיך?

עץ משפחתי שנראה כמו אתה בעל קרבה גנטית ל...דשא.

חזרה עיוורת על טעויות האתמול, שרק הפכו גדולות יותר,

ו...המון צרות חדשות... כי החברה לא אוהבת שינויים, כך שזה מפתיע שגם פרטיה משתפים פעולה במקום לפלס נתיב.

צטט: תמר קפואנו 2009-02-17 03:11:58

התפתחות מבקשת שינוי

פרידות, משברים, גרושים ושאר מתבלי גורמה

שהדור שלנו מפזר בכמויות נדיבות על תבשלי החיים,

נוצרים כאבולוציה התפתחותית ולא בכדי.

מאסנו בססמאות, בשיקויים תפלים המסתיימים בחיוכי "לא נעים" ו"לא כדאי".

על חיינו אנו לא מוכנים לשים חותמת "פשרה".

אם כבר בדיוקים עסקינן,

הרי שהחותמת "כשרה" מתאימה לי כאן יותר. אני כשרה לעצמי.

אחת עם ליבי.

 

אני מאמינה כי אין לנו להיצמד אל דרך הטבעי המוכר לנו

    ונוח בתוכנו.

טבענו הפנימי הוא המקור ממנו אנו באים וממנו שואפים להתפתח.

ההתפתחות דורשת שינוי.

           על מנת לאפשר מעבר מהמוכר לנו,

         עלינו לשמור על האיזון הדק והפרדוקסאלי

בין חוקי הטבע המכילים אותנו, לבין פריצת שביל בסבך היער,

למען תהיה לנו דרך חדשה.

היי תמר,

וואו, פתחת כאן דיון בנושא נפלא!

פרידות, משברים וגירושים הם חלק בלתי נפרד מהחיים.

כך היה בעבר, כך גם היום.

אז כן, האחוזים הם שונים, או שאולי עכשיו סופרים, או שיותר מספרים...

וכן, בימינו הלגיטימציה שמאפשרת החברה, או שלוקחים הפרטים בה,

לחיים יותר טובים, גדולה יותר מבעבר.

והחיים מביאים לנו התמודדויות ואתגרים שונים ומסייעים לנו לעצב לעצמנו את החיים. 

חלק מהאתגרים אנחנו מצליחים לעקוף ב"אמצעים מתוחכמים".

חלק אחר - ממש לא, הם באים לנו ישר מול הפנים ומאלצים אותנו להתמודד עם כל מה שהם מביאים.

כך גם בענייני נישואים וגירושים - יש אשר יעדיפו להמשיך ולאתגר את עצמם בנישואים לא מאושרים,

עד שקלו כל הקיצים. יש אחרים שיעדיפו לאתגר את עצמם עם חיים חדשים...

בכל אופן, גירושים הם ללא ספק אחד מהאירועים המכוננים בחיים (כמו נישואים, דרך אגב)

צריך לא מעט אומץ, או ייאוש, או אמונה מאד חזקה כדי שאדם יחליט לעשות משהו

עם הידיעה שהוא מעוניין בחיים אחרים עם בן/בת זוג אחר/ת.

זוהי בחירה לקחת אחריות מלאה יותר לחיים.

בחירה לצאת מאזור הנוחות של חייו.

בחירה בתפקיד השחקן הראשי בחייו, בניגוד לתפקיד הקורבן.

ובעיקר - בחירה לקחת את המ/שבר וליצור ממנו הזדמנות -

הזדמנות לגדילה, להתבגרות ולהתפתחות...

אין ספק - החיים שם מעניינים יותר!

שבת נפלאה,

רינה

צטט: dawnlight 2009-02-17 03:11:58

אבולוציה את אומרת,

ואני רואה נתיב המקשר בין השבט, דרך החמולה, אל המשפחה הגרעינית,

שמתפרקת על אף גילה הצעיר, כך שאולי אין זה מסממני הדור, אלא אבולוציה של ממש.

 

ואיך זה ממשיך?

עץ משפחתי שנראה כמו אתה בעל קרבה גנטית ל...דשא.

 

חזרה עיוורת על טעויות האתמול, שרק הפכו גדולות יותר,

 

ו...המון צרות חדשות... כי החברה לא אוהבת שינויים, כך שזה מפתיע שגם פרטיה משתפים פעולה במקום לפלס נתיב.

כן, אני אכן מאמינה שזו אבולוציה של ממש, מה גם שאינה בהכרח אבולוציה של התא המשפחתי, כי אם התפתחות של האדם מול עצמו, המשפחה, החמולה, השבט, ואם תרצה של הכדור המקסים שלנו, שאנו מגדלים את עצמנו עליו, והלוואי וגבוה יותר ממפלסי דשא.

החברה לא אוהבת שינויים, כשם שאנו לא ועם זאת, אנו פרטים בתוכה, והרי אנו אלה היוצרים בהכרח את השינוי?

כנראה שאנו מגלים אומץ ונחישות אל מול הפחדים שלנו משינויים ופוזלים אל כרי דשא ירוקים יותר.. :)

(כן כן, אהבתי את אלמנט הדשא...)

צטט: r i n a 2009-02-21 09:25:42

 

וואו, פתחת כאן דיון בנושא נפלא!

 

פרידות, משברים וגירושים הם חלק בלתי נפרד מהחיים.

כך היה בעבר, כך גם היום.

אז כן, האחוזים הם שונים, או שאולי עכשיו סופרים, או שיותר מספרים...

וכן, בימינו הלגיטימציה שמאפשרת החברה, או שלוקחים הפרטים בה,

לחיים יותר טובים, גדולה יותר מבעבר.

והחיים מביאים לנו התמודדויות ואתגרים שונים ומסייעים לנו לעצב לעצמנו את החיים. 

חלק מהאתגרים אנחנו מצליחים לעקוף ב"אמצעים מתוחכמים".

חלק אחר - ממש לא, הם באים לנו ישר מול הפנים ומאלצים אותנו להתמודד עם כל מה שהם מביאים.

כך גם בענייני נישואים וגירושים - יש אשר יעדיפו להמשיך ולאתגר את עצמם בנישואים לא מאושרים,

עד שקלו כל הקיצים. יש אחרים שיעדיפו לאתגר את עצמם עם חיים חדשים...

 

בכל אופן, גירושים הם ללא ספק אחד מהאירועים המכוננים בחיים (כמו נישואים, דרך אגב)

צריך לא מעט אומץ, או ייאוש, או אמונה מאד חזקה כדי שאדם יחליט לעשות משהו

עם הידיעה שהוא מעוניין בחיים אחרים עם בן/בת זוג אחר/ת.

זוהי בחירה לקחת אחריות מלאה יותר לחיים.

בחירה לצאת מאזור הנוחות של חייו.

בחירה בתפקיד השחקן הראשי בחייו, בניגוד לתפקיד הקורבן.

ובעיקר - בחירה לקחת את המ/שבר וליצור ממנו הזדמנות -

הזדמנות לגדילה, להתבגרות ולהתפתחות...

אין ספק - החיים שם מעניינים יותר!

 

שבת נפלאה,

רינה

 

 

 

רינה... :)

אני מאמינה כי החברה אינה נותנת לגיטמיציה, אלא אנו מעניקים אותה לעצמנו, כך שהחברה מתאימה את עצמה לכוח הפרטים המשתנים בה (לא לפני שהעלתה כמה על המוקד וראתה כי קצב הריבוי מאיים על היערות בסכנת הכחדה).

את יודעת, גירושים אינם בהכרח מתכון לחיים טובים יותר, זהו תהליך עמוק של התמודדות, בדרך כלל משבר, המלווה בשינויים בכל רמות התודעה והחיים. לדעתי משברים מכילים גרעין פוטנציאלי של גדילה אישית ומתוך כך אפשרות ליצור מתוך מבנה פנימי חדש ומציאות חדשה, בהתאמה.

יציאה מתפקיד הקורבן היא השער האמיתי בסיפור הגירושים בכלל ומכל דרמה אחרת בחיינו.

אכן הזדמנות. מפתח אמיתי לגילוי והמצאה של סיפורים אחרים מאלו שקראו לנו לעת ערש...

תודה ושבוע נפלא!