במדינת ישראל, בצדק או שלא בצדק אין כל נפקות לאשם בפרוק הנישואין. בית הדין הרבני הגדול, הכניס בפסק דין שנתן את גורם האשם לנישואין כאשר קבע כדלקמן :" " מקרה של בגידה שאנו רואים אותו כנסיבות מיוחדות שלא לדון בו שויון של איזון נכסים אינו מדין קנס על חטא. לא מדובר כאן בחוק דתי וענישה דתית. גם לא משום האשמה של פירוק נישואין גרידא. אלא משום התוצאות הכלכליות הנרחבות של פירוק נישואין ע"י בגידה, כלומר הצד הנבגד יאלץ כתוצאה מההתנהגות החד צדדית הבוגדנית והמפתיעה לבנות לו בית אחר: להינשא מחדש וגם לקנות בית אחר כפשוטו. מה שאין כן בנישואין שלא צלחו ששם שני הצדדים יש להם חלק בפירוק הנישואין ובאחריות להכרח של בנית בית חדש. האחריות הכלכלית שהוטלה על הצד הנבגד ב"מכה אחת" מזכה אותו להקלות באיזון המשאבים לטובתו בין אם הן מזכויות שנצברו לפני הבגידה או אחריה."
בבג"צ 8928/06, בחן בית המשפט העליון את הסוגיה "האם בגידתו של אחד מבני הזוג בתקופת הנישואין היא בבחינת "נסיבות מיוחדות" המצדיקות סטייה מכלל איזון הנכסים השווה הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון)? זו השאלה העיקרית העולה במסגרת עתירה זו." בית המשפט העליון קבע כי :"לא ניתן לקבוע כי בנסיבות המקרה שלפנינו מצדיקה האחריות הכלכלית שהוטלה על המשיב 2 סטייה מכלל השוויון באיזון המשאבים." בג"צ ביטל את החלטתו של בית הדין הרבני הגדול בנושא זה.
סעיף 8 לחוק יחסי ממון ולרבות סעיף 8 המורחב לאחר תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון, נותן שיקול דעת רחב יותר לבית המשפט, לפגוע בבסיס איזון המשאבים ולקבוע איזון שאינו מחצה על מחצה, אבל, כאמור לעיל, גורם הבגידה אינו הגורם בעטיו יפגע בסיס האיזון במדינת ישראל. מה שכן הוכר בפסיקה , גורם שבעטיו תתכן פגיעה בבסיס האיזון, הוא הברחת רכוש. כתבתי מאמר על הנושא המופיע גם באתר זה בשם
סעיף 8 לחוק יחסי ממון - יישום עקרונות השוויון הצדק ותום הלב בין בני זוג
לאור האמור לעיל, כאשר בית המשפט לא יפרע מן הבעל או מן האישה במצבי בגידה ביניהם, אין לדעתי, להעלות על הדעת תביעות כגון אלו אשר העלה עו"ד פרידמן - תביעות נגד צד ג' לעניין זה.
הוספת תגובה על "לקרוע כלכלית את המאהבת..."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה