צטט: דורית ב. 2009-02-20 13:21:15

קראתי בענין רב את הטקסט המקורי - הכתבה ממש פספוס וחוסר הבנה.

נסיון מענין להגדיר את המקום בו נמצאת האמנות העכשווית.

 

האמירה היא שהפוסט מודרניזם לא היה סיום של המודרניזם אלא עדכון של הערכים, למצב הפוליטי חברתי עכשווי.

 

נראה לי שהחלק של הקיטש, האירוניה והציניות -  הוא שעבר זמנו.( אולי סוףסוף קונץ והירסט החוצה!!!)

 

ענין נוסף, דברנו רבות על 'אמנות ישראלית' והגדרתה.

ע"פ גישה זו אין משמעות רבה להגדרה זו,  האמנות גלובלית.

 

ואני לתומי חשבתי שקביעת וטביעת זרמים בהיסטוריה (כולל זו של האמנות) נעשית לאחר תקופת זמן לא קצרה ולעתים לאחר יותר מדור או שניים.

אני מתרשמת שככל שאנו מתקדמים בעידננו, אנו עוסקים יותר בהגדרות מאשר באמנות עצמה.

וכל כך למה? לדעתי הדבר נובע מבלבול ואובדן דרך, חוסר קריטריונים וערבוב תחומים.

אבי, כל כולך שבוי בעולם הוירטואלי והקונספציות הנוצרות מכך. אבל, תתעורר, יש גם עולם המציאות, ועדיין הנייר , הקנווסים, המכחולים וריחות הצבעים הנוזלים, ממלאים את אוויר החדרים!

אין אפקט השירבוטים של הנער באלסקה שמגיעים אליך, דומה לאפקט יצירה בעלת מימדים התלויה על הקיר.

יש מקום גם לכך וגם לכך.

ולבסוף, עדיין איש לא שכנע אותי שמבחן היצירה הוא סיגנונה, אלא הוא רמתה, והחוייה שהיא מקנה לצופים בה.

וראוי שלא נשכח זאת...

רות

צטט: rutpal1 2009-02-20 19:11:35

צטט: דורית ב. 2009-02-20 13:21:15

קראתי בענין רב את הטקסט המקורי - הכתבה ממש פספוס וחוסר הבנה.

נסיון מענין להגדיר את המקום בו נמצאת האמנות העכשווית.

 

האמירה היא שהפוסט מודרניזם לא היה סיום של המודרניזם אלא עדכון של הערכים, למצב הפוליטי חברתי עכשווי.

 

נראה לי שהחלק של הקיטש, האירוניה והציניות -  הוא שעבר זמנו.( אולי סוףסוף קונץ והירסט החוצה!!!)

 

ענין נוסף, דברנו רבות על 'אמנות ישראלית' והגדרתה.

ע"פ גישה זו אין משמעות רבה להגדרה זו,  האמנות גלובלית.

 

 

ואני לתומי חשבתי שקביעת וטביעת זרמים בהיסטוריה (כולל זו של האמנות) נעשית לאחר תקופת זמן לא קצרה ולעתים לאחר יותר מדור או שניים.

אני מתרשמת שככל שאנו מתקדמים בעידננו, אנו עוסקים יותר בהגדרות מאשר באמנות עצמה.

וכל כך למה? לדעתי הדבר נובע מבלבול ואובדן דרך, חוסר קריטריונים וערבוב תחומים.

אבי, כל כולך שבוי בעולם הוירטואלי והקונספציות הנוצרות מכך. אבל, תתעורר, יש גם עולם המציאות, ועדיין הנייר , הקנווסים, המכחולים וריחות הצבעים הנוזלים, ממלאים את אוויר החדרים!

אין אפקט השירבוטים של הנער באלסקה שמגיעים אליך, דומה לאפקט יצירה בעלת מימדים התלויה על הקיר.

יש מקום גם לכך וגם לכך.

ולבסוף, עדיין איש לא שכנע אותי שמבחן היצירה הוא סיגנונה, אלא הוא רמתה, והחוייה שהיא מקנה לצופים בה.

וראוי שלא נשכח זאת...

רות

רות שלום,

אכן פעם לקח מספר דורות כדי לקבוע ולשנות סגנונון. לרנסנס לקח להגיע כ-150 שנה מאיטליה לצפון אירופה.

הטכנולוגיה צימצמה את הזמנים בייחוד מאז המהפכה התעשייתית של סוף המאה ה-18 ותחילת ה-19.

הרכבת, הטלגרף והעיתון איחדו אזורים נרחבים מרחבי שעות וזמן אחידים. הדבר השפיע על האמנות והזרמים ה"איזמים" הלכו והתקצרו והכילו רכיבים טכנולוגיים (עיווט מהירות, שיכפול וכו'). בתחילת המאה ה-20 זה כבר לקח עשרות בודדות, ושנים מספר להפצת הסיגנון אך גם לדעיכתו המהירה... קוביזם, פוטוריזם, סוריאליזם, מופשט, פופ, מושג... והכול באשמת הטכנולוגיה המפיצה את השינויים באופן מיידי- "הכפר הגלובאלי". היום זהו פלורליזם מוחלט! כל "איזם" וכול שיטה כולל הקנווסים, המכחולים וריחות הצבעים הנוזלים, וגם המחשב חיים זה עם זה בסימביוזה נהדרת. הסימביוזה מתאפשרת בגלל הטכנולוגיה הדיגיטאלית (אינטרנט). כיוון שאני בכסאי ואת בכסאך והילד באלסקהבכיסאו, נחשפים בו-זמנית לאותו המידע וה"איזם" הזרמים מקבילים (עולמות מקבילים).

כפי שציינת מה שקובע הוא האיכות של התמונה על הקיר!

הבעיה מבחינתך, שתמונה זו היום היא מסך טלוויזיה מחשב או סלולר.

אם ננסה לצייר עליהם בצבעי שמן (או בטיפקס), הם יהפכו לחד-פעמיים :-)

לכן הטכנולוגיה משפיעה על התכנים ואופני היצירה...

כדי שהיצירה לא תהיה חד-פעמית, או "איטית", יש צורך ליצור בתוכנה במקלדת ועכבר, כדי שהמידע ימשיך לזרום בקצב לתמונה על הקיר.

אבי.

הטכנולוגיה מאז ומתמיד משפיעה על שדה האמנות, אם בהערצתה, אם בדחייתה או ברגשות מעורבים כלפיה.

במקביל לכל תהליך באמנות שיסגוד להמצאות והתפתחויות טכנולוגיות, יהיה גם תהליך נגדי.

מבחינת תוכן, לא חשוב כמה גדול וזמין ומורכב העולם - האמנות מתחילה מבפנים. (כן, גם השלום)

אולי לקוריוז הבא קוראים אלטרמודרניזם.. הפוסט-קלאסיציזם כבר נושף בעורפו..

ענת

צטט: דורית ב. 2009-02-20 13:21:15

קראתי בענין רב את הטקסט המקורי - הכתבה ממש פספוס וחוסר הבנה.

נסיון מענין להגדיר את המקום בו נמצאת האמנות העכשווית.

 

האמירה היא שהפוסט מודרניזם לא היה סיום של המודרניזם אלא עדכון של הערכים, למצב הפוליטי חברתי עכשווי.

 

נראה לי שהחלק של הקיטש, האירוניה והציניות -  הוא שעבר זמנו.( אולי סוףסוף קונץ והירסט החוצה!!!)

 

ענין נוסף, דברנו רבות על 'אמנות ישראלית' והגדרתה.

ע"פ גישה זו אין משמעות רבה להגדרה זו,  האמנות גלובלית.

 

אני חושבת שהטקסט המקורי גם מעניין.סוג של refresh

הכתבה... קשה להגדיר איך אפשר להיות כאלו ריקניים מבלי להתייחס לכל העבודות שמוצגות בתערוכה. חלק מהיצירות בתערוכה נפלאות בעיני ומעלות שאלות שקשורות לתפיסה גלובאלית של זמן ומרחב. הבנתי שמדובר בקונצפט בהתפתחות, בשאלות ולא בתשובות...

נראה לי שהחלק של הקיטש, האירוניה והציניות -  הוא שעבר זמנו.( אולי סוףסוף קונץ והירסט החוצה!!!)

כולי תקווה...

ענין נוסף, דברנו רבות על 'אמנות ישראלית' והגדרתה.

ע"פ גישה זו אין משמעות רבה להגדרה זו,  האמנות גלובלית.

מעניין, ה?

צטט: rutpal1 2009-02-20 19:11:35

ואני לתומי חשבתי שקביעת וטביעת זרמים בהיסטוריה (כולל זו של האמנות) נעשית לאחר תקופת זמן לא קצרה ולעתים לאחר יותר מדור או שניים.

אני מתרשמת שככל שאנו מתקדמים בעידננו, אנו עוסקים יותר בהגדרות מאשר באמנות עצמה.

עד כמה שזכור לי מסוף המאה ה-19 זרמים ותנועות צצו מהר מאד, והגדירו את ערכיהם האסתטיים מההתחלה של היווצרות התנועה. פוטריזם, דאדא, סוריאליזם ועוד. הגדרת האמנות הייתה במניפסטו של כל התנועות האלו מההתחלה והיצירה נעשתה בהתאם להגדרות אסתטיות די ברורות. תלוי איך מתייחסים להגדרה. ההגדרה היא מסגרת די מופשטת בשביל אלו שרואים בה כקטליזטור יצירתי.