צטט: אריאלה גל 2009-02-20 19:01:42
ששש....
מי יכול לשפוך אור עבורי על תופעת השקט הקדוש הנהוג במוזיאונים
ברחבי העולם.
אולמות ענק בעלי קירות עמוסים יצירות מהממות אך לא תמיד. ושקט
ריק עד איום ממלא את החלל.
אם זה היה תלוי בי, מוסיקת רקע הייתה מתנגנת ברקע בכול אולם
בהתאמה לתקופה בה היצירה נוצרה.
מה דעתכם, רעיון במקום או שאתם דווקא חווים שקט זה ככלי עזר
להתעמקות ביצירה?
אילו היינו כולנו משובטים ומוחותינו וריגשותינו היו זהים, היה בהחלט מקום להשמיע מוזיקה אחידה השווה לכל נפש.
מאידך, יש מקום להשמיע מוזיקה במידה והיא מתוכננת ע"י האמן להוסיף נדבך כלשהו לחומר המוצג. יש בהחלט כוח למוזיקה מלווה לעורר הרמוניה או דיסונאנס.
הייתי מוסיפה שיש מקום גם להשתמש בריחות נילווים במידה ויש בהם ערך מוסף לעבודות.
מה שממש אין לו מקום באולמות התצוגה הוא דיבורים והרעשה כלשהי הנעשית ע"י הצופים.
רות
/null/text_64k_1#