צטט: דורית ב. 2009-02-21 11:36:31

צטט: flyart 2009-02-20 20:02:09 

 

אגב, ברמה הפוליטית אני חושבת שהוא צריך להבין שאנחנו מרגישים שאנחנו הביצה השברירית מול חומה של מאות מליוני מוסלמים.

 

קראתי רק אחד מספריו של היפני החביב.

מעניין.

מיוחד.

לא בטוח שדווקא לו הייתי נותן פרס...

מה שבטוח זה שאת דורית יקרה טועה לגבי הכוונה שלו!

ומה שבטוח זה שהבחור בא לכאן, לקחת ת'פרס שלו, ומעז לבלבל ת'ביצים על במותנו ולהטיף לנו חביתות שנונות!

עם כל הכבוד לו - שיחזור ליפן ויקנה סושי בפרס שלו ויבושם לו!!!

ואנחנו נמשיך לזרוק ביצים, אמנותיות או לא  - ונמשיך לקוות שאי פעם נצא מהביצה המוסלמית הזו בה שוקע העולם כולו.

צ

 

 

דורית - עיזבי אותך מסלט ביצים - רק פלאפל!!!

 

 

אבל צביקה,באלטר-מודרניזם הסושי הוא סושי והפאלפל הוא פאלפל, ללא הבדל של לאום,גזע ודת. אז אל תתחיל להיות לי גזעני בשעה,שבתערוכה האחרונה בטייט בריטיין החליטו על יופי אוניברסלי ושיח בינלאומי אודות העידן הבא.

אני רק עדיין לא תופסת איך הפלורליזם יתקיים,כשאין את האינדיבידואל?

צטט: דורית ב. 2009-02-21 14:40:12

צטט: avimedia 2009-02-21 14:10:14

הרשת היא שיטה, בדיוק כמו המוח שלנו... נוירונים שמחוברים לצמתים ולרכזות (כמו גוגל באינטרנט).

אנחנו יותר מאשר הנוירונים של המוח שלנו. זה נכון שהמוח שלנו בנוי לתפיסה בתוך שיטה וסדר, אבל מה עם הרגש, היצר, הנפש ?

היכן בדיוק  מצוי הרגש, היצר הנפש?

המחקרים מצאו שהכול תלוי ברמות כימיכלים וסדירות אותות חשמליים במוח.

אהבה שנאה, תשוקה, הרצון לחיות, ניתנים לויסות באמצעים חיצוניים, אם זה תרופות או עירור חשמלי של איזורים במוח...

(דקארט כבר הצהיר שהחושים מטעים אותנו, ומסלפים את המציאות, האמת שלך היא האמת שלי?!).

את רואה ומבינה צבעים, קולות, ריחות, טקסטורות כמוני?

דהינו השיטה האישית בעייתית כמו השיטה הגלובאלית.

למרות החשש מהרשת, היא כן דואגת לשלום כלל מחובריה, יותר מאשר השיטה האינדיבידואלית, הרואה קודם כול את טובת הפרט. כמובן שזה מצריך ממך גם לתת ולהתחשב.

 

צטט: dolce vita 2009-02-21 13:40:04

צטט: avimedia 2009-02-20 21:18:38

 

דווקא הרשת הקיברנטית, המחברת את כולנו גלובאלית מאפשרת תחושת אחדות זו.

 

באמת מרתקת אבי, היכולת שלך לעשות מכל ביצה- "Google Moogle",

 

ועוד יותר מעניין-  "מה היית עושה אם נולדת שנה, לפני שהמציאו את המכולת?"

 אי אפרת אפרת.......את הולכת וגדלה

 וגם מצחיקה

אוהבת את מה שכתבת.

בעייני האומנות מייצרת אינטימיות בין המתבונן /המאזין ליצירה.

הרגעים האינטימים שמאפשרים הצצה והתבוננות מעמיקה ורגישה ביצירה ובאומן.

לכן המטאפורה שבחר הביצה,מכל האובייקטים שעולים במחשבתי ,מסמלים את עוצמת השבירות והמיידיות שיש לנפש היחידה.

בקריאת הטקסטים שלו יש המון חמלה ותחושת שבירות-חד פעמיות.

 

אצלנו מסוגלים להעניק פרס לאיש

שאינו יכול לומר אמת פשוטה, 

כי מדינת ישראל היא הקורבן,

שאנחנו הביצה המוטחת שוב

ושוב אל החומה.

 

 

 

 

 

 

עכשיו ברצינות

א. לא בטוח שאנחנו עם הטנקים והמטוסים -החומה

    אולי האיסלאם עם הנפט והכוח (והפצצה האירנית) ועוד ועוד,

    הם החומה?

    בהסתכלות מסוימת אנחנו יכולים להיות הביצה, ובהסתכלות אחרת - החומה.

    כך שזה לא פתור בעיני

ב. הוא חידד לי באמירתו את מיקומה של האמנות, כל אמנות.

   לפעמים מתוך כל הבלבול שיש אני צריכה תיזכורת , וקיבלתי.

   זהו סופסוף המקום לקול של היחיד (הפגיע)

   מקום שבו מותר לו להשמיע את מה שעולה במחשבתו בלי להיות אנרכיסט

צטט: dolce vita 2009-02-21 13:40:04

צטט: avimedia 2009-02-20 21:18:38

 

דווקא הרשת הקיברנטית, המחברת את כולנו גלובאלית מאפשרת תחושת אחדות זו.

 

באמת מרתקת אבי, היכולת שלך לעשות מכל ביצה- "Google Moogle",

 

ועוד יותר מעניין-  "מה היית עושה אם נולדת שנה, לפני שהמציאו את המכולת?"

נכון איפה הינו נפגשים "ויטה" יקירתי אם לא בסייבר-מכולת של דה-מרקר

במכולת השכונתית כולם כבר מודעים ל"שטיקים", ומכירים את ה"לחם האחיד" של החברה מהשכונה...

ב"Google Moogle" לומדים משהו שונה, ומכירים חברים ודעות חדשים ושונים... לא?

תמיד אפשר לחזור למכולת השכונה, שאגב מזמן היא מלאה במותגים גלובאליים-Google Moogle (יש ספרות ענפה בנושא)...

 

צטט: jelly 2009-02-21 16:08:06

 

   זהו סופסוף המקום לקול של היחיד (הפגיע)

   מקום שבו מותר לו להשמיע את מה שעולה במחשבתו בלי להיות אנרכיסט

 

יפה כתבת!

היכן את עושה זאת?

 

ואיך אוכל להסביר יותר טוב את דעתי על העניין ,

אז,

צביקה+ליאור  + JEELY זו התשובה לעניין  הנ"ל .

קצת מי זה וקצת מי זה .

---

"עם כל הכבוד לו - שיחזור ליפן ויקנה סושי בפרס שלו ויבושם לו!!!

ואנחנו נמשיך לזרוק ביצים, אמנותיות או לא  - ונמשיך לקוות שאי פעם נצא מהביצה המוסלמית הזו בה שוקע העולם כולו. "  צביקה

 

+ 

 

"גלובליזציה אוניברסלית,של תפישה הוליסטית הכל קשור בכל.

בשאלתך דורית את נוגעת ברגישות ההוויה שלנו פה בארץ על צלקותיה הגלובליות והאישיות, של האנשים שחיים כאן וגם לא...ואיך לא? אשמה,לקיחת אחריות,בושה עם הטעם של הכרוב כבוש חמוץ, יחד עם דבריו של הסופר,הרוקי מוראקמי המצולק מין הסתם בטראומות הירושימה נגאסקי,להאציל את הרוח ולערוג לתקווה שהיא לפחות בעלת פוטנציאל אנושי.

HAPPY END?אולי בספריו, אצלנו כמו באמנות הסופים נשארים פתוחים.  "  ליאור

 

+

 

והנה JEELY

כותבת דברים חשובים מאוד מאוד

 

לפעמים מתוך כל הבלבול שיש אני צריכה תיזכורת , וקיבלתי.

   זהו סופסוף המקום לקול של היחיד (הפגיע)

   מקום שבו מותר לו להשמיע את מה שעולה במחשבתו בלי להיות אנרכיסט

 

צטט: ליאור שטיינר likush- 2009-02-21 16:13:33

אבל צביקה, באלטר-מודרניזם הסושי הוא סושי והפאלפל הוא פאלפל, ללא הבדל של לאום, גזע ודת. אז אל תתחיל להיות לי גזעני בשעה, שבתערוכה האחרונה בטייט בריטיין החליטו על יופי אוניברסלי ושיח בינלאומי אודות העידן הבא.

אני רק עדיין לא תופסת איך הפלורליזם יתקיים, כשאין את האינדיבידואל?

 

ליקוש, לא כל כך הבנתי אם את צוחקת או לא...

אבל בתכלס - פלאפל זה קטע קטן ביני לבין דורית - נפגשנו פעם במקרה, בפלאפל בכפר-סבא ושם לא היו שום חילוקי דעות לגבי אמנות הטחינה, הפיתות והחמוצים...

וסושי? - לא אוהב סושי (מה לשות גם בזה אני לא IN) - פעם לקחו אותי לסושיה, אכול כפי יכולתך... נשבע לך, ניסיתי, תחנתי מכל הסוגים, עם ובלי חריף ותבלינים... וכשיצאנו, חיפשתי דוכן פלפל...

ותאמיני לי - אני האיש הכי אוניברסלי שאני מכיר!

 

 

 

לגבי האלטר מודרניזם והפוסט מודרניזם והחרטט מודרניזם... נחכה לאסלה הבאה ונישטף בה בחדוות היצירה...

 

 

 

(:

 

 

 

צ

 

צטט: דורית ב. 2009-02-21 11:36:31

 

 אביחי, זאת בדיוק הנקודה.

מורקמי אומר שהוא לא עוסק במי צודק ומה הגיוני. הוא משאיר את העבודה הזאת לאחרים, להיסטוריה.

הוא עומד לצידו של מי שחלש ושברירי מול החומה החזקה ששוברת את הביצה.

 

השיטה יכולה להיות מצוינת ונדרשת ( למשל מערכת החינוך) , עדיין הוא יעמוד לצידה של הנפש השברירית שנרמסת ע"י השיטה. מי שמכיר את ספריו באמת הוא עוסק בחריגים, בבודדים שמנסים לשרוד לצד ה"שיטה".

 

אגב, ברמה הפוליטית אני חושבת שהוא צריך להבין שאנחנו מרגישים שאנחנו הביצה השברירית מול חומה של מאות מליוני מוסלמים.

דורית,

מורקמי, סופר גדול, יכול להשאיר את עבודת הצדק וההגיון להיסטוריה. יש לו את הזכות. יש לו את הפריבלגיה.

לנו, אין את הפריבלגיה הזו. הגמדניג'אד בונה לנו היסטוריה, הג'יהאד מנחיל לעצמו, ולעולם כולו, אחלה של  היסטוריה ואחיו של על-קעיידה עושים היסטוריה כל שני וחמישי... במצב עיניינים כזה, וכשההגיון היחיד עומד על 70-80 בתולות בגן-עדן והרבה דם - אולי כדאי לוותר גם על הצדק הזה.

לא כיוונתי קודם לרמה פוליטית, ויכול מאוד להיות שבכלל המטפורה הלא כל כך מדוייקת כוונה על ידו - אל עצמו. מן טפיחת שכם עצמית כזו, על עמידתו כנגד הזרם המוסלמי שהטיח בו לא להגיע לכאן. גיבור.

לשחר פאר זה לא עזר.