ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם תורגם לעברית דווקא בשנה שעברה, ארז. קראתי ונהניתי אבל יותר מכולם "קורות הציפור המכנית" שהוא יצירת מופת צרופה ומשובחת. הרבה יותר מכל אחד אחר שלו כולל "קפקא על החוף".
הבעיה עם מורקמי, זו הנוסחה: "תמיד ללכת עם החלש". במציאות אין נוסחאות, אין חוקים, אין שחור ולבן. בספרים שלו הוא מצליח להראות את המורכבות הזאת, הגיבורים שלו הם בדרך כלל אנטי-גיבורים.
לא אהבתי את הנאום (בלי קשר לדעותי הפוליטיות) בגלל השטחיות והנאיביות שבו, בגלל הפשטנות, ובגלל הטפת המוסר. אל תטיף - אמנות מגויסת - ספר סיפורים - אמנות אמיתית. להטיף, ועוד באמצעות משלים, זו פריבילגיה ששמורה לישוע הנוצרי ודומיו בלבד (כלומר: הענווים ושפלי הרוח) בעולמנו הבלתי מושלם. הנ"ל בוודאי היה מטיף למורקמי "טול קורה מבין עיניך".
/null/text_64k_1#