אתה טועה לדעתי- כמות הדולרים קטנה.
ברננקי מייצר כסף כמובן, אבל לא מספיק כסף כדי לאזן את הקיטון בכמות הכסף עקב הקטנת המינופים.
וזה מה שסורוס טוען עד כמה שאני מבין. הנה ההסבר המלא שלי - אם אתה רוצה לתקן אותי אני אשמח-
המשבר האמיתי - כיווץ בכמות הדולרים
המשבר האמיתי- הוא קיטון בכמות הכסף, ומשבר הסאב פריים, יכל להיות רק משבר נדל"ני קטן, בדומה למשבר שהתרחש בארה"ב בתחילת שנות ה- 90, אילולא הוא היווה את הטריגר למשבר האמיתי שאנחנו עדים לו.
בוא נגדיר כדי שיהיה קל להבין- קבוצת הבנקים זה כל הבנקים הקיימים בארה"ב, וכל גוף אחר שמורשה להלוות כסף.
קבוצת כל השאר- כל מי שאינו בנק, חברות ויחידים אמריקאים
התהליך שהיה במשך עשרות שנים עד למשבר
בארה"ב במשך תקופה ארוכה, חלה עלייה בשיעור ההלוואה של האמריקאים מבנקים, כלומר במשך כמה עשרות שנים הסך הכולל של כמות ההלוואות שאמריקאים, יחידים וחברות, לוו מבנקים אמריקאים גדל.
המשמעות של זה היתה למעשה יצירת כסף – הלוואות מבנקים למעשה מגדילות את כמות הכסף הזמינה הקיימת, ולכן בכל התקופה הנ"ל כמות הדולרים הקיימת גדלה כתוצאה מהגידול בסך ההלוואות שנותנים הבנקים.
כלומר כמות הכסף שאצל קבוצת כל השאר הלכה וגדלה.מכיוון שקבוצת הבנקים גובה ריבית על ההלוואות הללו, אזי, כמות הכסף שחייבת קבוצת כל השאר לבנקים הלכה וגדלה בקצב מהיר יותר מקצב הגידול בכמות הכסף שיש לה.
כלומר, אם לא' היה 0 שח, והוא מלווה מב' 100 בריבית 10% לשנה, אז כעבור שנה לא' יש 100, אבל א' חייב לב' 110, כלומר היחס בין כמות הכסף שיש לא' לבין כמות הכסף שהוא חייב לב' קטן מיחס של 1 ל- 1.
עכשיו, א' יכול עקרונית להשיג באיזשהי צורה (להרוויח וכו) כסף מ- ג' ולהחזיר לב', או שהוא יכול להלוות עוד מב'.
אבל, א' מייצג כאן את קבוצת "כל השאר" – כל מי שלווה.ב' מייצג כאן כל גוף מלווה – כלומר בעיקר הבנקים.
כשמתייחסים לא' כל מי שאינו מלווה, ולב' ככל מי שכן הלוואה, אז בעצם לקבוצה א' אין ממי לקחת כסף- כל הזרימה של הכסף היא בתוך הקבוצה עצמה, אבל כל הזמן סך כמות הכסף שלה גדלה בקצב קטן יותר מסך החוב שלה.
הדרך היחידה שלה להמשיך ולהחזיר כסף לב' זה לקחת עוד כסף מב', מה שגם מגדיל את כמות הכסף שיש לה, אבל מגדיל עוד יותר את כמות הכסף שהיא חייבת לב'. עכשיו התהליך שעברה ארה"ב במשך עשרות שנים הוא כזה- הבנקים מלווים כסף לכל השאר, כל השאר משתמשים בכסף בינם לתוך עצמם אבל כמות הכסף לא משתנה, אבל כל השאר חייבים עכשיו יותר כסף לבנקים, לכן הם מלווים עוד כסף מהבנקים, ועושים אותו דבר וחוזר חלילה.
התוצאות
1. כל הזמן כמות הכסף של כל מי שאינו בנק הלכה וגדלה בקצב X, כמות הדולרים הקיימת עצמה הלכה וגדלה דבר שתרם גם לאינפלציה ולהיחלשות הדולר (יש עוד גורמים נגדים שהיו עשויים להשפיע על התחזקות הדולר)
2. כל הזמן כמות הכסף שכל השאר היתה חייבת לבנקים הלכה וגדלה בקצב X כפול משהו, כלומר יותר מהיר מ- X.
כל התהליך הזה עובד כל עוד הבנקים נותנים עוד כסף לכל השאר מספיק מהר, למרות שלמעשה כל השאר לא באמת יכולים להחזיר לבנקים את כל הכסף שהם חייבים, כי אין יכולת לייצר כסף (התנועה רק פנימית), הם יכולים רק לקחת עוד כסף מהבנקים מה שרק דוחה את הקץ. התופעה הזו לא היתה קשורה רק לבועת הנדל"ן בארה"ב ולמשבר הסאב פריים, אלא זו תופעה הרבה יותר רחבה. הדבר היחיד שבועת הנדל"ן תרמה זה בהאצה של כמות ההלוואות שהבנקים נתנו לכל השאר (בגלל עליית ערך הנדל"ן שגרם לבנקים לתת הלוואות כנגד שוויו לכאורה)
התהליך שאנחנו עוברים היום
כעת, פתאום, המצב התהפך. כאמור הטריגר היה ירידת מחירי הנדל"ן, שהפחיתו את כמות ההלוואות שהבנקים נתנו לכל השאר, אבל הקשר אינו רק ל"סאב פריים" אלא צריך להבין שמדובר בתופעה רחבה הרבה יותר.
עכשיו, במקום עלייה בסך ההלוואות שנותנים הבנקים לכל השאר, יש ירידה. כלומר סך כמות הכסף של כל השאר קטנה, וסך החובות של הבנקים גם קטנה.
אבל, החוב של כל השאר לבנקים הוא בהכרח יותר גדול מסך כמות הכסף שיש להם. כלומר- כקבוצה, הם לא יוכלו להחזיר את הכסף.
תוצאות תיאורטיות
1. כמות הכסף הכללית קטנה- הדולר יתחזק, תהיה דיפלציה. ניתן לראות סימנים לזה כבר עכשיו.
2. כקבוצה, כל השאר למעשה חדלי פירעון כי יש להם X כסף והם חייבים X כפול משהו לבנקים. על כן למעשה גם הבנקים כקבוצה עשויים להיות חדלי פירעון, שכן מתוך ה- X כפול משהו שחייבים להם הם יקבלו רק X.
תוכניות התמריצים
הממשל עושה בדיוק מה שצריך לעשות בתוכנית התמריצים- הוא מייצר כסף, כלומר מגדיל את כמות הכסף, ואז מעביר אותו לכל השאר בצורות שונות של בזבוזים- כלומר הממשל עכשיו משלם, לחברות ופרטיים (נניח שיבנו גשרים וכו), מתוך כסף שהוא הדפיס, מה שמגדיל את ה- X כסף שיש לכל השאר, ומגדיל את הסיכוי שהם יצליחו להחזיר X כפול משהו לבנקים.
התוצאות
מצד אחד כמות הכסף של כל השאר קטנה, כי סך הלוואות מבנקים קטן. מנגד, כמות הכסף שלהם גדלה כי הממשל מדפיס כסף ונותן להם בצורות שונות- בינתיים נראה לי שכשמקזזים את שני הדברים סך כמות הכסף של כל השאר עדיין הולכת וקטנה, ועדיין לא מגיעה לסך החוב שלהם לבנקים. לכן צודקים אלו שאומרים שדרושים תוכניות בזבוזים בהיקף גדול יותר, מספיק כדי שלכל השאר יהיה מספיק כסף להחזיר לבנקים.
השלכות רלוונטיות של התהליך היום
מה זה אומר גם לגבי הבנקים בארה"ב?
1. כעיקרון, תיאורטית כל הבנקים חדלי פירעון כקבוצת בנקים מול קבוצת כל השאר.
2. אבל, חלוקת החובות בין כל בנק לקבוצת האנשים מבין "כל השאר" שהוא הלווה אינה שווה. אם נחלק את הכל לתת קבוצות של לווים לפי בנקים, יש תת קבוצות שהם חדלות פירעון ויש כאלו שלא. בסה"כ כאמור אם מחלקים את זה לשתי קבוצות (כל הבנקים מול כל השאר) הם חדלי פירעון (אלא אם הממשל ידפיס מספיק כסף), אבל בתוך החלוקה יש בנקים וקבוצות שאינם חדלי פירעון, ולכן צריך להתמקד בבנקים עם לווים טובים
3. הרבה תלוי בשאלה כמה כסף ידפיס הממשל- כשהוא נותן את הכסף לכל השאר הוא גם עוזר לבעלי המניות של הבנקים, כשהוא מזרים את הכסף ישירות לבנק הוא נוהג לפגוע בזכויות בעלי המניות של הבנקים. אבל למעט ההבדל הזה, כאמור שתי הצורות הן אותו פיתרון משני צדדים שונים.
מה זה אומר לגבי הדולר?
1. מאחר ולא נראה לי שהממשל ידפיס מספיק כסף כדי לפצות על הירידה הכוללת בכמות הכסף של "כל השאר", כמות הכסף צפויה לקטון! מכאן שהדולר צפוי להתחזק! ולא תהיה "היפר אינפלציה", בדיוק להפך, תהיה סטגפלציה. יש סימנים לזה כבר עכשיו.
2. בישראל, הנגיד שלנו חכם מאוד וטוב שהוא נמצא שם כי הוא היחיד שעושה משהו – הוא קונה דולרים ובצדק, הוא לא קונה אותם רק כדי להשפיע על שער המט"ח, אלא כי ישראל תרוויח אם תקנה דולרים עכשיו עקב עליית ערך הדולר הצפויה.
מה זה אומר לגבי שוק ההון?
1. יש פחות כסף- יש קיטון בביקוש למניות במונחים של כמויות דולרים, כי יש פחות דולרים זמינים (וזו ההשפעה מעבר כמובן להוצאת כספים יזומה של אנשים שלא נובעת מהקטנת מינופים)
2. המחירים של החברות צפויים להיות נמוכים יותר ממה שהיו בעבר, במונחים של כמות דולרים, אבל ערך הדולרים עצמם יגדל
3. בשלב הנוכחי אנחנו כבר אחרי ירידה משמעותית מאוד (בערך 50%) ברמת המחירים של חברות. בהחלט אפשרי שזה מעל ומעבר לקיטון בכמות הכסף הזמינה שמתבצעת ושתהיה, ולכן זה לא מוצדק, וצפויה עלייה חזרה במחירים. אבל אין לצפות לחזרה מהירה לרמות המחירים שהיו קיימות כשהיו יותר דולרים
4. בנוסף חשוב מאוד- אל תשכחו שהירידה במחירי חברות שונות אינה זהה. בחירת חברות פרטנית בהחלט תשתלם, כיוון שהירידה במחירים אינה פרופורציונאלית לערך הפנימי של החברה תמיד.
לסיכום, אנחנו עדים עכשיו לתופעה הרבה יותר רחבה ממשבר נדל"ן – אנחנו עדים לתופעה של הקטנת כמות הדולרים הקיימת בעולם, עקב הקטנת סך ההלוואות העומדות, ומנגד ממשל שמנסה לייצר דולרים כדי לייצב את המצב
הוספת תגובה על "המצב במזרח אירופה - די קטסקרופלי!"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה