צטט: udi.s 2009-02-24 12:55:12
אמן אלמוני מרחבי היקום וידו הארוכה מייצרים אמנות מעבר לאופק הפיסי במהירות האור במרחבי הסייבר הדמוקרטי שיוויוני משווני ליבראלי עכשויי לינארי טוטאלי.
בידו השניה, הקצרה , הוא פנוי לאכול במבה וממתקים, ולחטט באזורים שונים בגופו החסון.
בעתיד הלא רחוק יוכלו גם להריח את זה.
-
אודי יופי של תמונה!
בתחילת המאה שעברה כתב פול ואלרי יומן במשך כ-50 שנה בו תיעד את הגיגיו: (היום אני עושה זאת עם הסלולארי שלי J) "כמו שניע-יד כמעט לא מורגש מביא מרחוק מים, גז וזרם חשמל לדירותינו כדי לשרת אותנו, כך יעמדו לרשותנו תמונות או סדרות-צללים, שיופיעו בהינף יד קל, כמעט מתן אות, וכן גם ייעלמו באופן דומה"... הטלוויזיה לא הייתה קיימת אז!
ואילו היום פילוסוף צרפתי בעל שם דומה פול ויריליו כותב: המרחב הגיאו-פיזי נדחס על המסך, בו הכול תמיד כבר כאן ומיידי... תוך ארגון תמידי של החוויה היום-יומית והייצוגים האסתטיים של העכשווי ... המסך מציג התרבות בלתי פוסקת של אפקטים מיוחדים, המשפיעים על המודעות לזמן ולמרחק, ועל התפיסה של הסביבה . הוא גם מתאר את משתמש המחשב דומה לצילום שלך...
זהו ההלך הדיגיטאלי, (המבוסס על המושג של בודלר המתייחס להלך "Flaneur" בן המאה ה-19 המנותק ומנוכר מסביבתו, תוך התנגשות תמידית עם המציאות החיצונית של העולם המתועש והמודרני). הוא אינו יוצא יותר למסעות רגליים מפרכים כדי שבמהלכם יגיע לזיכוך והארה נשגבים. הוא יושב ללא ניע, כאותו משותק בכל פלגי גופו על כסא גלגלים. מולו, המסך עליו מרצדות תמונות אלקטרוניות במעגליות אינסופית של מידע דיגיטאלי, שהגיעו לפי בקשתו באפס זמן. זהו הרגע של מגע אצבעו של האלוהים באצבעו של האדם אותו צייר מיכאלאנג'לו בקפלה הסיסטינית.
/null/text_64k_1#