לפני שלושה חדשים קבעתי תור לרופאת המשפחה שלי. יותר משנה לא ביקרתי אצלה, ואף לא השלמתי את הבדיקות שהפנתה אותי אליהן בזמנו.
מחלתו ומותו של אחי, לא השאירו לי לא זמן ולא כח לבקר במרפאות ומעבדות למיניהן, לבד מאלה שהיו קשורות ישירות אליו. אחרי שסיפרתי בקצרה לרופאה שלי מה קרה, היא הסתערה על התיק הממוחשב שלי, והחלה להנפיק בזו אחר זו הפניות לרופאים מקצועיים ולכל הבדיקות הנחוצות, כשכל אחת מהן נפתחת במשפט: "אחיה נפטר לאחר מחלה ולכן הנ"ל לא התפנתה לענייני הבריאות של עצמה. נא לבצע את הבדיקה ולשגרה למרפאה"....
כמו כולם, גם אני לא חובבת מחטים שחודרות לי לורידים, תהה הבדיקה חשובה ככל שתהיה. אבל כשאין ברירה... אז אין ברירה.... עושים מה שצריך....
שבוע לאחר שאריאלה האחות, טחנה לי את המוח בדיבורי הא ודא, כדי להסיח דעתי מהמחט ששאבה מדמי אינספור מבחנות, קיבלתי טלפון מהרופאה שלי. "שלום אילנית", מה שלומך?", שאלה במבטא הארגנטינאי הבולט שלה.
"שלום ד"ר. אני בסדר", עניתי. "מה שלומך?".
היא: "טוב תודה. אבל מה איתך? את מרגישה טוב?"
אני: "כן. למה?".
היא: "את בטוחה?"
אני: "כן, למה? מה קרה?"
היא: "תראי, אני לא כל-כך מבינה איך את עומדת על הרגליים. תוצאות
בדיקות הדם שלך הגיעו היום. יש לך מחסור חמור בברזל. אנשים
עם ערכי ברזל כמו שלך לא ממש מסוגלים לתפקד. בטוחה שאת
מרגישה טוב?"
אני: "כן. קצת חלשה, אבל זה תמיד ככה. אני בסדר. אבל איך זה? אני
מקפידה לשתות את הכדורים כל הזמן. כל יום שני כדורי ברזל.
כמו תמיד".
היא: "תקבעי תור ותגיעי אלי, נחשוב מה לעשות".
במסגרת הפעולות שהחלטנו עליהן בביקורי החוזר אצל הרופאה, הופניתי לפגישה נוספת עם המחט ששואבת דם. הפעם נועדו הבדיקות לגלות האם אני רגישה לחמרים מסוימים במזון. יתכן שצריכת מוצרים המכילים גלוטן ולקטוז, מפריעה לספיגת הברזל בגופי. כדי לקבל תמונה יותר ברורה של העניין, ואחרי שקראתי כמה מאמרים בנוגע לחמרים האלה, החלטתי לממש את אחת ההמלצות בהם, ובמשך שבועיים התנזרתי מלחם, פיתות, פסטה, ביסקוויטים, עוגיות של אמא, וכל מוצר אחר המכיל גלוטן. את תוצאת בדיקת הרגישות ללקטוז עדיין לא קיבלתי, אבל בדיקת הרגישות לגלוטן מראה שזה בסדר... אני והחלה של שבת יכולות להמשיך להיות חברות טובות. בכל מקרה, החלטה על נחיצות תפריט חדש עבורי תהיה בהמלצת הנטורופת, בעוד כשלושה שבועות. אבל השאלה המתבקשת היא: למה בכלל אני מספרת לכם את זה? - אז ככה. שתי סיבות.
הראשונה, לשמחתי או שלא לשמחתי, ההתעסקות הרבה שלי בשנה האחרונה עם מערכת הבריאות, גילתה לי כל מיני זכויות, שעד לאחרונה לא הייתי מודעת אליהן. רובנו משלמים עבור תוספות לביטוח בריאות, וכלל לא מודעים לשירותים הנוספים שמגיעים לנו.
מסתבר שכל הנושא של רפואה משלימה נכנס באופן מסודר אל קופות החולים, ואפשר לקבל על כך פרטים באתרי האינטרנט שלהם. למי מכם שזקוק לרפואה סינית, נטורופתיה, רפלקסולוגיה, מסג' רפואי, ואפילו טיפולים קוסמטיים, שווה בהחלט לבדוק את הפרשי המחירים בין השוק הפרטי לבין קופות החולים. יתכן שתראו כי טוב.
הסיבה השנייה נובעת ממייל שקיבלתי לפני יומיים, ומובא בסוף הפוסט. על אף שתוצאות הבדיקה שלי הראו כי אינני רגישה לגלוטן, המיני-ניסיון שעשיתי להתנזר ממנו, הוביל אותי לביקורים תכופים בחנויות טבע למיניהן. שם מצאתי המון תחליפים. יש היום שפע של מוצרי מזון שלא מכילים גלוטן. החל מלחם מיוחד, ועד לזניות ופיצות, שטעמן בהחלט ראוי למאכל אדם. הבעיה היחידה היא.... איך לא.... במחיר ! עושה רושם שאנשים הרגישים לגלוטן, ושאינם יכולים כמונו להתענג על ניגובי חומוס בפיתה, או לחמנייה עם המבוגר, או סתם איזה סנוויץ' קונבנציונאלי בעבודה, צריכים לשלם מחיר יקר מאד על פרוסת לחם תמימה, שלא תסכן את בריאותם. יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם את המחיר היקר הזה, ויש ודאי משפחות קשות יום, שגם הן חייבות לשלוח את הילד עם סנוויץ' לבית-הספר. איכשהו נראה לי שגם אלה וגם אלה יסכימו שלחם, זה לא מותרות, ומוטב שכך.
אני לא מכירה את האיש שהפיץ את המייל הזה, ואין לי שום קשר אישי למי שקשור להתארגנות הזו. אבל אני מבינה שזה חשוב, וחתמתי על העצומה. גם אתם מוזמנים. זה יכול לעזור להרבה אנשים.
הי,
המחיר היקר של לחם ללא גלוטן לחולי צליאק ...
הלחם הכי פשוט נמכר בכ- 20 ₪ לכיכר קטנה, במקום הכי זול שניתן להשיגו.
חבר כנסת אילן גילאון מוכן ליזום הצעת חוק לסבסוד, אך כדי לגייס תמיכה בכנסת הוא נדרש לגלות עניין ציבורי. ולכן נקבע יעד של איסוף כ- 100,000 חתימות בעצומה. בינתיים הצליחו לאסוף רק כמה אלפי קולות.
ייקח לכם פחות מדקה לפתוח את הקישור ולחתום על העצומה.
http://www.atzuma.co.il/petition/carmit34/1/
תעבירו לכמה שיותר חברים,בני זוג, משפחה. אין לכם מושג כמה חשוב כל קול נוסף.
תודה לכולכם
). שוב שאל אותי המון שאלות, ראה את הבדיקות, עבר על כל התיק ועשה לי דיקור. זה לקח כמה דקות עד שהתרגלתי לעניין, נדמה לי שיצאתי בתחושה פיזית טובה יותר, אבל אולי זה סתם עניין פסיכולוגי. בגלל שעשיתי רק טיפול אחד אני עדיין לא כל כך יכולה להעיד על האפקט של זה. אבל אני אופטימית......... 
הוספת תגובה על "לחם זה לא מותרות ! גם בריאות לא !"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה