הדייגים (עם חכות במבוק) היו עומדים מתחת לחלק האחורי של בריכת גורדון ומידי פעם אחד החברה היה קופץ מגג ה"שיזוף" של בריכת גורדון למי הים מעל ראשי הדיגים...

שוברי הגלים של חוף גורדון עוד לא היו קיימים. שרתון הישן עוד היה שם וגוטה גם.

איזה זכרונות ילדות מבית סבתא

נשמע כייף. אנ'לא ממש זוכרת אבל אמא ספרה לי.

היא היתה תל אביבית שגרה בצריפי שכונת "נורדיה", שעל גבה בנו את דיזינגוף סנטר.

:))

יגאל שלום,

 מה רצה לומר - לי לא ברור.

 מי זוכר........................ - מסגיר את הגיל..................

 אז אני זוכר ועוד איך - לשכונה הצריפים היורדת לים מהמשך רחוב גורדון קראו שכונת מחלול,

 ומלון דן היה רק מבנה אחד קטן, גבוה ומרובע, בהמשכו לדרום, במקום המלון של היום, הייתה הספריה העירונית "בית מיכה יוסף" ואולם הופעות בנוי מעץ שם הקליטו תוכניות פומביות לרדיו כמו למשל "3 בסירה אחת", ומתחת לככר לונדון בואכה לים היו 3-4 בתי קפה כאלו של רבע אבטיח, גבינות זייתים ובירה, ובהמשך לככר לונדון דרומה היו רשת בתי קפה של ים- גינתי ים, קמניצר, פילץ עם תזמורת, ריקודים,הופעות וזימרה (פעמיים ביום)

ומעל ככר לונדון ברחוב הירקון היו בתי הקפה של "הפולנים" - דליה וארמון, ומדרום לרח' טרומפלדור ועד האופרה נושקים לחוף היו פזורים 7-8 "הטירים" בתי משחק שעשוע וראינוע מופעלים במטבעות של פרוטות וכן אולמות סנוקר , כדורגל שולחן וכד' והטיילת המרוצפת הגיעה בצפון עד פרישמן ובסופה בית קפה עגול פנורמה ששישמש גם להופעת מוסיקה קלה ומעבר לפנורמה עד גן העצמאות רק חול וחול.

סתם נוסטלגיה המרגשת אותי

 בבט

צטט: bebt 2009-02-26 12:47:36

יגאל שלום,

 מה רצה לומר - לי לא ברור.

 מי זוכר........................ - מסגיר את הגיל..................

 אז אני זוכר ועוד איך - לשכונה הצריפים היורדת לים מהמשך רחוב גורדון קראו שכונת מחלול,

 ומלון דן היה רק מבנה אחד קטן, גבוה ומרובע, בהמשכו לדרום, במקום המלון של היום, הייתה הספריה העירונית "בית מיכה יוסף" ואולם הופעות בנוי מעץ שם הקליטו תוכניות פומביות לרדיו כמו למשל "3 בסירה אחת", ומתחת לככר לונדון בואכה לים היו 3-4 בתי קפה כאלו של רבע אבטיח, גבינות זייתים ובירה, ובהמשך לככר לונדון דרומה היו רשת בתי קפה של ים- גינתי ים, קמניצר, פילץ עם תזמורת, ריקודים,הופעות וזימרה (פעמיים ביום)

ומעל ככר לונדון ברחוב הירקון היו בתי הקפה של "הפולנים" - דליה וארמון, ומדרום לרח' טרומפלדור ועד האופרה נושקים לחוף היו פזורים 7-8 "הטירים" בתי משחק שעשוע וראינוע מופעלים במטבעות של פרוטות וכן אולמות סנוקר , כדורגל שולחן וכד' והטיילת המרוצפת הגיעה בצפון עד פרישמן ובסופה בית קפה עגול פנורמה ששישמש גם להופעת מוסיקה קלה ומעבר לפנורמה עד גן העצמאות רק חול וחול.

סתם נוסטלגיה המרגשת אותי

 בבט

 

 וואללה יפה.

אתה קשיש ממני. חלק מהמקומות שאתה מזכיר, אני לא מכיר אפילו, וחלק כן. בפילץ אכלתי גלידה בקיץ (ילד חיפאי בחופשת הקיץ אצל סבתא). כדורגל שולחן היה ספורט פופולארי גם בבריכת גורדון - אז לא היתה זכוכית מעל השולחן והזריזים היו יכולים לתפוס את הכדור שנכנס לגול לפני שירד בתעלה למטה...

מדהים הדברים שזוכרים גם שלושים וארבעים שנים אחרי.

מדהים הדברים שזוכרים גם שלושים וארבעים שנים אחרי.

הגלידה הכי טובה אז ולטעמי עד היום - בת"א, בארץ כולה ובמזרח התיכון בכלל הייתה "שלג הלבנון" ברח טרומפלדור מס 2

ממש על שפת המים, כולה 2 טעמים על טהרת השמנת בלבד והיית יכול לראות איך מכינים אותה לעינך.

מספר 2 לנ"ל הייתה גלידת "מסטיק" בשד' ירושלים ביפו (נדמה לי שהשם נשאר עד היום אבל איפה הגלידה)

בבט

צטט: bebt 2009-02-26 12:47:36

 מי זוכר........................ - מסגיר את הגיל..................

 אז אני זוכר ועוד איך - לשכונה הצריפים היורדת לים מהמשך רחוב גורדון קראו שכונת מחלול,

 בבט

  

אנחנו בני אותו גיל, אני לא מכירה את כל מה שאתה מדבר עליו, כי גרתי ברחוב ארנון מכיתה ב' עד כיתה ו'. את שכונת מחלול אני זוכרת היטב. למדתי בא. ד. גורדון ואחד מבני כיתתי יוסי מזל טוב גר שם. הוא אחד היחידים שלא הגיע לכנס כיתה שערכנו לפני מספר שנים. מעניין מה עלה בגורלו.

מעניין מה זוכרים....

למרות שעברתי יותר צפונה תמיד התקופה הזו בארנון נשארה חקוקה בזכרוני. לפני כמה שנים אחרי שחזרתי לארץ לאחר שהות ארוכה  מאד בחו"ל, לקחתי את בני משפחתי ושוב ערכנו טיול ברחוב ארנון המפורסם. הפעם החלטתי לרדת מהאוטו ולנסות לדפק על אחת הדלתות. היה זה הבית הכחול אותו מתארת לאה גולדברג ביצירותיה שהיה ממש מול הבית שלי אליו החלטתי להכנס. הייתה שם אישה מבוגרת שנדהמה כיצד אני זוכרת את שתי בנותיה, יהודית  ואתי עמן נהגתי לשחק בילדותי. נוצר ביננו קשר, לאחר כשנה הוזמנתי לאירוע מיוחד במינו, "כנס ילדי ארנון" שנערך במלון קראון פלאזה ברחוב הירקון. הגיעו הרבה מילדים שנהגו לשחק בשכונה. רובם בארץ וחלק קטן אף הגיע מחו"ל. אז אני שגרתי שם תקופה לא ארוכה בחיי ועוד איך זוכרת. זו הייתה שכונה נפלאה וכיף היה להזכר בה. 

מצרף כמה תמונות מגלויות ישנות של תל אביב.

חג שמח.