עולם הרפואה מלא במינוחים הלקוחים מהשפה הלאטינית וחלקם מינוחים אשר הדיוטות אינם מבינים,

אם כך כיצד צריכים אנשי הצוות הרפואי לשוחח ליד מיטת החולה בעת הקונסוליום שהם מנהלים?

ב"הדסה"כל חברי הצוות הרפואי המטפל בחולה מתבקשים לנהל את השיחה רק בשפה אשר מובנת לחולה.

נשמח לקרוא את דעתכם בנושא

אני מאמינה כי ההתחשבות בהחלט במקומה. לפעמים אנשים נבוכים להודות שאינם מכירים מונח זה או אחר. החשוב ביותר בעיניי הוא לוודא כי החולה אכן מבין את אבחנת הבעיה, והטיפול המצפה לו. אם הייתי אני מתאשפזת, ונקווה שלא, היה לי חשוב לדעת את שם המחלה ואת שם הפרוצידורה שתיעשה אך את ההסברים הייתי מעדיפה לקבל בשפה יומיומית ובהירה. אני מנחשת שישנם מצבים מורכבים יותר בהם לחולה קשה להשלים עם הדברים או שמעדיפים להתכחש. וזה אנושי בעיניי. מעניין לשמוע כיצד מתמודדים עם סיטואציה עדינה שכזו.

היה רופא מדהים בבית חולים כרמל בשם עודד כהן ז"ל שאמר לא לדבר מעל החולה אלה לדבר לחולה, כמה שהוא צדק.