בהתחלה האקס סינן את שיחות הטלפון שלי. וזה לא שהייתי מתקשרת הרבה, אבל הוא סינן וידעתי.
אני מכירה אותו מספיק טוב בשביל לדעת שהוא לא זז לאף מקום בלי הנייד שלו.
אחרי כמה פעמים שלא ענה, התחלתי להתקשר בשעות שונות ממספר חסוי (*43)- זה עבד, אבל גם ביאס אותי.
אח"כ הילדון התחיל לבכות לי שבכל פעם שהוא רוצה לדבר איתי אני לא עונה. האקס שיקר לו וטען שהוא מחייג אליי, ושאני לא עונה.
אז לימדתי ת'קטנצ'יק ת'מספר שלי בע"פ (ויש לו ראש למספרים), ולימדתי אותו איך מתקשרים.
הבטחתי לו שכל שיחה שלו אליי משמחת אותי.
והוא התחיל להתקשר אלי :))
האמת היא, שהוא גם התחיל לחשוד באבא שלו (לא אמרתי כלום, אבל היתה פעם שהוא קלט שהטלפון מצלצל ולא עונים, ואז הוא דרש להתקשר אליי, ודבר ראשון ששאל היה - "אמא, את התקשרת עכשיו?" והיו עוד כל מיני מקרים).
ילדים מבינים עניין אם באים אליהם מכיוונים חיוביים.
ואיך הייתי מעבירה את הזמן?
מנסים להסיח את הדעת בכל מיני אופנים, אבל זה בדרך כלל לא עוזר.
הוספת תגובה על "שבת שקטה "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה