צטט: Stepin 2009-03-02 21:52:54

אני תקווה שלפחות נהנת מהשאר....

 

מה......עין נץ...

לא קיבלת הכוכב ממני ?.

כיכבתי. וזה אחלה סימן שנהניתי...

או שלא ?.

 

סלח לי אבל אתה לא חושב שבחרוזים ירוקים אפשר לשמח אותי? תזכיר לי תקבל אצלי כמה ירוקים שתרצה. אני אוהד הפועל תל אביב. חרוזים אדומים מתקבלים בשמחה גם כן....

לפרידה קאלו היתה מאז ומעולם אישיות יוצאת-דופן ועצמאית. עוד לפני התאונה והסבל

הפיסי והרוחני אותו היטיבה לבטא באמנותה, היא ניחנה בתכונות חזקות וכח מנהיגות

שהעמידו אותה משכמה ומעלה.

מאביה, צלם יהודי מהונגריה, למדה להתבונן, להתבטא ולהשמיע את דעותיה בצבור.

במכסיקו, מולדתה, מעמד האשה וזכויותיה היה אז נחות בהרבה ממעמד האשה

בארה"ב השכנה - בה נשים החלו לממש את זכותן לעצמאות אישית וחברתית

וממשו את זכויות הבחירות הפוליטיות ששפרה את מעמדן.

פרידה קאלו היתה דמות של מנהיגה, אמיצה וחריפה שאלמלא נכותה, כנראה, היתה

הופכת לאישיות פוליטית בולטת ועולם האמנות היה מפסיד את כשרונה.

כפוליטיקאית מילדות - גם בתקופה של שתוק פיסי מוחלט, היתה חייבת להביע את דעותיה

והחלה לדבר באמצעות הצבע והמכחול. חוויות חייה היו דרמתיות ואישיות ובגאונות ידעה

להוליך את הצופה לתוך עולמה הפנימי המקסים. מלבד השגיה האמנותיים, היתה לה ראיה

פנימית עמוקה וכנשים חזקות אחרות כשרה ברנהארדט וגרטרוד שטיין, העזה לבטא במכחולה

מצבים נשיים שעד אז נותרו בגדר טאבו והוסתרו: לידה, הפלה וכ'ו.

העולם "גילה" את פרידה קאלו בעקבות הקמת מסלולים של

למודי הנשים בקהילות האקדמיות ומאז יצאו ספרי ביוגראפיה רבים המלווים בצילומי

עבודותיה של פרידה עם וללא דיאגו, מקומות ואנשים בחייה. סרטה של סלמה חאייק

הוא כמעט סרט תיעודי ומבוסס על ספרי הביוגרפיה הללו. אך עבודותיה של פרידה

מדברות בעד עצמן ומספרות ספורים מאליהן.

אפשר עוד לכתוב ולכתוב - - -

 

רותי נוי

ניו יורק 

 

 

צטט: חץ עין נץ 2009-03-03 01:29:19

צטט: Stepin 2009-03-02 21:52:54

אני תקווה שלפחות נהנת מהשאר....

 

מה......עין נץ...

לא קיבלת הכוכב ממני ?.

כיכבתי. וזה אחלה סימן שנהניתי...

או שלא ?.

 

סלח לי אבל אתה לא חושב שבחרוזים ירוקים אפשר לשמח אותי? תזכיר לי תקבל אצלי כמה ירוקים שתרצה. אני אוהד הפועל תל אביב. חרוזים אדומים מתקבלים בשמחה גם כן....

 

נצנץ....

אצלנו כתוב :

"חכמים הזהרו בלשונכם...".

כתבתי בפרוש שכיכבתי יען כי נהניתי..... (אני).

אין שום איזכור בדבריי בנוגע לשמח אותך...(אתה).

"ודייק".

פרידה קאלו , היא אמנית  שסיפור חייה היוצא דופן וגם הטרגי , יצר סביבה הזדהות  וכוחות  לאנשים רבים. 

הפרסום שלה בה בעקבות בעלה , שהיה מאוד מפורסם דיגו ריברה.

 

היא אמנית הרבה יותר מיוחדת מבעלה  שבעצם הכל הסתובב סביבו.

 

אני  מעריצה שלה , והיא עבורי השראה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוקיי, אני רואה שקמה כאן מקהלה שמזמרת "בוז לדייגו, תחי פרידה לעולם ועד".

מעניין כמה מכם ראו במציאות עבודות של אחד מהשניים, שלא לומר שניהם.

סן פרנסיסקו מלאה ציורי קיר ענקיים של דייגו. קשה להגיד שהיה קוטל קנים. העבודות מעוררות השתוממות ופליאה. עבודה נהדרת אחת במכון לאמנות, קיר שלם בגובה עצום ובו פורטרט עצמי מהגב - מפקח על... ביצוע ציור הקיר.

צבעים מדהימים, פרטי פרטים מרתקים, פסיפס מסובך - תמונת חיים במכסיקו, נכון שזו (מכלול יצירתו) האדרה של המהפכה הקומוניסטית, שילוט פרסומת, אוטופיה, מה שתרצו ובכל זאת כל הקטרוג הזה מתגמד לעומת העבודות.

 

דייגו ריברה, ציור קיר במכון לאמנות סן פרנסיסקו

 

כל השוואה מי אמן יותר טוב בין השניים מיותרת ומגוחכת.

 

את צודקת ליאור  שזה  קצת דבילי לעשות השוואות,  אבל במקרה הזה אי אפשר שלא לעשות.

וזה שהיא יותר מעניינת זו דעתי (כמובן ) האישית,  

, אבל אני לקחתי את הסיפור שלה אישית, ולא אהבתי את החוסר שוויוניות שהיתה שם , היא היתה בסופו של דבר תמיד נחותה ממנו בגלל היותו גבר,

ונוכחתי לראות זאת בין זוגות אמנים , שהאישה תמיד היתה בצל למרות שהיתה לעיתים  לא פחות מעניינת מבעלה.

גם בסיפור של אודרי ויוסף ברגנר, זה מאוד בולט .

וזה תמיד מכעיס אותי נורא.

 

"כל השוואה מי אמן יותר טוב בין השניים מיותרת ומגוחכת."

                                                                                 ליאור

 

לא ניתן לעשות השוואות בין דייגו ופרידה

ולו רק בגלל הסיבה הפשוטה שניהם אמנים

המייצגים תקופות שונות.

דייגו שייך למהפכה הקומוניסטית של תחילת

המאה שעברה, העוסקת באידיאל הכלל חברתי.

פרידה למרות שעבדה לצידו, הקדימה את

זמנה.

היא שייכת לאמנות בת זמננו, העוסקת גם

בשאלות ייחודיות של האדם כפרט.

 

צטט: a#mili 2009-03-03 22:25:44

ונוכחתי לראות זאת בין זוגות אמנים , שהאישה תמיד היתה בצל למרות שהיתה לעיתים  לא פחות מעניינת מבעלה.

 

גם בסיפור של אודרי ויוסף ברגנר, זה מאוד בולט .

 

וזה תמיד מכעיס אותי נורא.

 

עמילי,

לא תמיד הייתה האישה בצל בעלה. אני יכול

להזכיר את זוג האמנים סוניהו ורוברט דלוניי.

למרות חשיבותו של רוברט אין ספק שסוניה

הייתה האמנית החשובה מבין שניהם. 

 

 

נ.ב

אפשר להזכיר גם את זוג האמנים הישראליים

משה שטרנסוס ורות צרפתי שני אמנים בזכות

עצמם. אין זה עומד בצילו של זה.

האם בין פרידה קאלו לדיגו ריברה היתה תחרות? ואני מתכוונת , בינם לבין עצמם ולא הציבור שעושה השוואות!

או שהם בעצם פרגנו אחד לשני?

האם יש סיפורים שבהם מתארים מחווה אחד כלפי השני , בעניין האמנות?

ראובן,

יש תמיד דוגמאות , לכאן ולכאן אבל , בסיפור של פרידה קאלו   ההזדהות שלי והערצה שלי אליה , היא בגלל היותה אישה לפני הכל , אחרי זה היא אמנית יחודית מאין כמוה , ההתמודדות שלה עם החיים וכוחות הנפש  שלה היו אדירים.

היא סמל , שנתנה ונותנת כוחות לאנשים .

אם כל הכבוד לכל האמנים הנפלאים המכושרים שהיו ויהיו היא דמות אחת ויחידה יוצאת דופן .

אי  אפשר בסיפור שלה להפריד את האישיות היחודית מאין כמוה , והיות ה אמנית נפלאה. 

והיום ליאור

במחשבה שלישית , היא היתה הרבה יותר מיוחדת מבעלה.נקודה.

ובזכות כל זה היום היא מפורסמת הרבה יותר מבעלה. וזה הנצחון לכל המין הנשי !!!!!!!!!!!!!