פרטי קהילה
עסקי אמנות
חברים בקהילה (3832)
פורום
אמן או פלספן? OMG
| 6/3/09 21:18 |
0
| ||
מדובר במעש ולא בחוסר מעש. משיכות מכחול, עובי צבע, רגישות ופילוסופיה תוצאה של תהליך וניסיון מצטבר. נכון שגם קליין עבד על תהליך של יצירה מעשית סביב רעיון הריק אך התוצאה אליה הגיע בסוף התהליך: ריק מוחלט מציבה את אותה דילמה של "בגדי המלך החדשים" מאפשרת ראייה של אין כנשגב ואין ככלום. מול כלום לא ניתן לשלול גם טענה של כסיל למעשה הונאה. -- אחראי על פורום יצירות וחפצי אמנות באתר "קולקט" אמנות אספנות. | |||
| 6/3/09 21:37 |
0
| ||
בד לבן או שחור, ה"צבוע" כולו, כך שאין רואים בו את שכבותיו (אם היו). מה נותר? הצהרתו של האמן שאכן "צבע" ועבד על משטח זה?! נותר ההן צדק של האמן? האין כאן הונאה? האין ה פילסוף?
האין ה"מלא" של ארמן קומפוזיציה ברמצעות הרובייקטים שמצא ברחובות פריז? לא פחות מקומפוזיציה או קולאז' בצבע על בד?
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 6/3/09 21:47 |
0
| ||
אין בעיה עם אמן המתמודד עם מעשה עשייה כלשהו כחלק מתהליך יצירה גם אם הוא מתאמץ להגיע למשטח מדויק ואחיד. אחרת כל צבעי מקצועי יעשה לא פחות טוב. לא שולל את עבודתו של ארמן, כי גם לסדר זבל בקופסא, גלריה או להרכיב אותו במחבר מצריך עין מקצועית. הוא נסמך על רעיון הרדי-מייד של מרסל דושאן.גם מרסל הרכיב אופן על שרפרף, בכל זאת הציג משהו מוחשי כדי להצדיק את הפילוסופיה של הדאדא. -- אחראי על פורום יצירות וחפצי אמנות באתר "קולקט" אמנות אספנות. | |||
| 7/3/09 08:54 |
2
| ||
השוטר שאמר "אין מה לראות" מתחבר מעולה לתערוכה.. לאיב קליין יש גם את העבודה שהוא קופץ מבניין לרחוב,ל"ריק".
העבודה הכי טובה בעיניי על נושא ה"העדר",הוא "הבית החסר" של בולטונסקי.
בניין שנהרס בזמן המלחמה באיזור שהיה מיושב ביהודים שנרצחו במלחמה.. על הבניין לוחות הנושאים את השמות של היהודים שהתגוררו בבנין,ואלמוניותם "נחשפה". המגרש הריק מתקשר עם הבית שהיה ואיננו,והאמן פתח "מרחב חשיבה" בין הביוגרפיות האישיות לבין המקום הריק שמאפשר את הנוכחות של ה"ריק".
בכלל כל עניין ה"ריק" מזכיר את ה-ZEN- ברעיון,שימוש בהפשטה עד שבה האפס=לאינסוף.
ארז,לגביי גרגר החול שהופך לערימה,לוויליאם בלייק יש אמירה מפורסמת על גרגר חול.
על מה/מי אתה חשבת כשהעלית את הדיון? -- likush_s@walla.co.il | |||
.jpg)
| 7/3/09 10:33 |
0
| ||
ראובן, אם כך אתה רואה שאין גבולות היכן העבודה האמנותית עוברת איזו מסה קריטית של "חומר" כדי להפוך לאמנות. האם הציור הנהדר "נשימה אחת" שהבאת, לא היה יצירה כזו אם אמן הזן היה משתמש במים, או בדיו בלתי נראית, לצורך משכת המכחול שלו? לדעתי זה היה הרבה יותר חזק, כיוון שהאנרגיה שהכניס למשיכה מתמקדת בפחות חומר ולכן האימפקט עצום הרבה יותר. זאת גם העוצמה של המנדלה, שנהרסת בסוף התהליך...אולי היא מחזיקה קצת יותר זמן מכתם המים של צייר הזן, אך שתיהן קיקיוניות מול האינסוף, הנצח, והאפס.
אגב האפס והאינסוף מצוי בכול יצירה מאז המצאת הפרספקטיבה!(נקודת המגוז, המכנסת את קוי הפרספקטיבה ותכולת המרחב-זמן לאפס, ומשם הם גם מתפזרים לאינסוף....) את זה כבר הסברתי לכותב פוסט או או כאן...
מכאן לדעתי טיעון ה"נראות" או ה"חומר" ביצירה הוא משני. מה שנחשב זו מודעות והתכוונות של האמן בעת היצירה ! ההונאה, של נראות דבר מה, היא בעיניי "הצופה ההדיוט" שאינו מבין את ה"נשימה" האחת -מהות האמן ואמנותו... העומדת בבסיס כול יצירה. (כמו שאמרת כבר בהקשר לתאונה שלך וגם לצופי אמנות, יש כאלה שרק רואים לא מסתכלים ללא מודעות ו"פלסף" אין יצירה אמנותית!!! גם אצל האמן וגם אצל הצרכן...
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
, גם כשניצבים מול יצירת מופת אינם מבחינים בדבר, אומרים לעצמם או לסובבים, זה אמן? זה פלספן) | 7/3/09 11:35 |
0
| ||
אבי, קיימת כאן בכל זאת דילמה פילוסופית. אנו יודעים שבמוזיקה בוצעה שתיקה כחלק מיצירה. שתיקה תוך כדי יצירה המבוצעת באותו מומנטום. (הצגת החסר בין שני קטעים מלאים, או כמו הצגת בית חסר בין שני בניינים עומדים של קריסטיאן בולטנסקי) איב קליין ניסה לדעתי לקיים את השתיקה באמנות. השאלה המטרידה אותי, האם הצגת ריק כמוה כשתיקה ברגע שאינה חלק מהמומנטום אלא עומדת לתצוגה בפני עצמה כיצירה אמנותית. למרות שאיב עשה כמה ניסיונות אמנותיים בצילום בנושא לפני כן. לטענתך העדר המוחשי היא יצירת אמנות בפני עצמה זו בדיוק הפרצה הקוראת לגנב המתפרשת כאין יצירה. אנו יודעים או לפחות מאמינים כי האל אינו מוחשי, הסכמנו שאין צורך בהתגלותו כדי לדעת שהוא קיים. האם קליין בתערוכת הריק הפך לכוהן דת המקרב את הצופים לאלוהות? משה, ישוע ומוחמד עשו זאת טוב יותר לפניו.
Le saut dans le vide 1960 - Yves Klein הקפיצה אל הריק 1960 - איב קליין -- אחראי על פורום יצירות וחפצי אמנות באתר "קולקט" אמנות אספנות. | |||
| 7/3/09 12:30 |
0
| ||
ראובן,מהו קו לעומת אין קו?מהו כתם לעומת היעדר כתם?מהו צליל לעומת שקט?האמנות עוסקת בדיאלקטיקה זו, האמן בוחן את המינון והגבולות של היש והאין – זוהי מהות האמנות.האם ציור המלא בקווים עד אפס מקום, הוא יותר "אמנותי" מזה החסר קווים בכלל, כתמים וכו'.האם המרווח בין הצלילים (שקט) הוא פחות אמנות מהצלילים?האם יש רצון לכתוב איזה קודקס שיגדיר מהם המינונים של האמנות? לפי החסידות, קליין בהחלט מקרב את המאמינים לאלוהות...גם באמצעות שריקה, ריקוד או פרפורמס של טיהור, שתיה ואכילה...(מעשה יומיום)שאת כולם אכן ביצע קליין, חבר מסדר "צלב הורד" בפתיחת התערוכה "ריק".היו מבקרים רבים שאכן טענו לנגיעה בנשגב בעת הביקור, למרות שהשוטר אמר להם "להמשיך ולנסוע, כי אין מה לראות"... אני בטוח שלשוטר הזה היה בלוג בנושאי אמנות. אולי יש לנו אחד כזה כאן בקהילה או ש...ללא ה"פלספ", הנותן משמעות ליצירה, היו הציורים נשארים בגדר קווים וכתמים חסרי משמעות...
"מעשה אמנות או מעשה יומיום?", זה גלריה או אצלך בבית, או אצלי, אולי אצל או או? -- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 7/3/09 12:33 |
0
| ||
כאן בדיוק הנקודה תפיסת "המרטיר" לטיהור ולהתעלות היא תופעה דתית מוכרת "הדת כאופיום להמונים" פרוייד בספרו "האיש משה והדת המונותאיסטית" מנשל ואף קובע שמשה נרצח ע"י ההמון - רצח האב פרוייד מנסה להכניס את הפסיכואנליזה כדת אלטרנטיבית לדת שהוא מכנה מחלת הנברוזה. האם גם איב קליין מנסה להכניס את האמנות כתחליף לדת.
-- אחראי על פורום יצירות וחפצי אמנות באתר "קולקט" אמנות אספנות. | |||
| 7/3/09 12:52 |
0
| ||
נכון היה גם וילון. הוילון של "זאוקסיס" ואפילו טקס טיהור פולחני דתי באירוע הפתיחה. עוד יצירת אשליה כתחליף לדבר האמיתי.
אני עוד עושה הבחנה קלה בין כוהני דת העוסקים גם באמנות לבין אמנים העוסקים בפולחן דת. הייתי מצרף לעניין זה גם את הגורו ג'וסף בויס.
-- אחראי על פורום יצירות וחפצי אמנות באתר "קולקט" אמנות אספנות. | |||
/null/text_64k_1#