מלחמת בני האור ובני החשך - עכשו
משחר הבריאה המאבק היה בין בני האור לבני החשך. בעצם כולם נלחמים על אותה חלקת אלהים, כשכל אחד טוען לבעלות. מי בכסף, מי בחמור, מי באניה כולם רוצים לשלוט ביקום, באור של החשך. המאבק הוא אכזרי וקשה למצוא בו צדק.
במהלך השנים נמצאו 'כתבים עתיקים' המתארים את הפערים בין אלה מביני ענין לבין אלו מכחישי ענין. האחרונים חיים על הוכחות, נאחזים במדע, בטובי המומחים והחוקרים המוכיחים מעל לכל ספק שכל עשרים שנה יש בידיהם את ההוכחה הסופית בדבר קיומו של החומר על פני כדור הארץ. מנגד, בני האור נמצאים בעמדת מיעוט, ולכן הם נקראים לעמוד בנסתר ולא בגלוי כי האור מסנוור.
בין לבין, בעולם המציאותי-חומרי הכסף שולט ולאף אחד אין את הרצון להסביר, שמחלה ניתנת לריפוי בעזרת כח המחשבה, שכן כח הגלולה הוכח כבר מדעית.
מדי פעם פורצים איבחות האור את חלל החשך כי הכל מבינים שהזוהר הוא רק אבק כוכבים של החברה המתקדמת. הכל רוכבים על גלי השלילה כי שם החומר גלוי ביתר שאת מאשר להסביר את ענין האור המייצר כוויות למי שמבקש לגעת בו.
החיפוש אחר האור הפנימי גורם לרבים לחפש את המפלט בדרכים עקלקלות או כאלה שקל יהיה לחזור משם. אף אחד, לא באמת מוכן להתמודד עם האמת, שהיא נעדרת.
לבעלי האינטרס יש רצון לשלוט בקצב ההספקה החודשית, חומר וקיום, משום שאלו לא יכולים להרים את הראש על מנת למצוא את כוכב הצפון, זה המצפון שאבד להם. בדרך, בני אדם מוכרים את נשמתם, אמונתם לכל המרבה במחיר. הרי חיים רק פעם אחת ואין הזדמנות שניה.
להוציא אדם מהחשך זה כמו להוציא מהסטרא אחרא את שליטתם בניצוץ של האור. חשבו על אדם התופס תפקיד נחשק והוא מנהל אותו ביד רמה מלאה בתאות בצע ויצרים. איזה אינטרס יש לו למסור את התפקיד למישהו שנראה בעיניו כדג רקק. אחרי שאדם טווה קורי עכביש קשה יהיה לשחרר אותו מהעצמה של התפקיד.
לרבים נראה שהאור הטוב והמיטיב ממעט להופיע והחשך שיש בו דעות וסטריאוטיפים מלא כרימון, ידו בכל ויד כל בו. עד שהצדק מופיע לוקח לו שנים רבות והוא כבר נשכח - אפילו שאותו אחד משלם עכשו על הפשעים שביצע.
למרות הכל, לא ניתנה הרשות בידי המשחית ובידי האחרא סטרא לשלוט לעולמי עד. הם רק מחזיקים במושכות כי מישהו שיחרר אותם. המעגל הזה, רחוק ככל שיהיה, רק משום שהוא נע על מאות ואלפים של שנים אפלות בטרם יראה האור לעיני העולם.
אם נצייר לרגע ציור בו האור צריך להתגלות, אזי נמצא כי אחרי אלפיים שנה שבו בני ישראל לכור מחצבתם. נכון שעתידם לא נראה כמי שמחזיקים באור של תורה אולם הם הסיכוי של העולם לעלות על דרך המלך. לא במקרה, כל יהודי נדרש לחשוב בכל יום ויום כמו שיצא הרגע ממצרים, מהמקום הצר אל המקום הרחב.
אדם שוכח לעיתים שהוא חלק מהמאבק המוסרי. ניתן היה לדמות את המצב לשריפה שבה כל אחד יכול לקחת חלק. מי במכונית, מי ברגל, מי בתפילה. כל אחד יכול לקחת חלק קטן כגדול. כל תרומה היא ביחס מדהים לעומת תרומה אפסית. כל רצון לשינוי חייב להיות עכשו. כי זה הזמן להאיר את החשך בזיקוקים.
אהרון לב הארי
הוספת תגובה על "מלחמת בני האור ובני החשך - עכשו"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה