פרק שני לפניכןם
6 בערב ורמי התעורר, שקט בבית. הפנים של רמי הפוכות מהגודלסטאר ששתה בצהריים, הוא יושב בסלון, כובש אותו בשקט וצופה בערוצים שרק מוסיפים עוד מתח לשבת. מנורה אחת פתוחה במרפסת, צאת השבת, זה אמור להיות ערב נעים. עליזה שוב מרתיחה את התה באופן אוטומטי, היא לא מתעקבת לברר אם היא אשמה שהבחור הרוסי נכנס לכאן, היא פשוט מדלגת, היא יודעת שהיא אשמה. נלך לעשות טיול, רמי? כן.
זהו, זה נגמר, לפחות לכרגע, הבלון של רמי שיחרר את האויר מבלי להתפוצץ, רמי היה רגוע ובשביל עליזה זה היה חמישים חמישים והפעם החמישים היו לטובתה.רמי היה מקסים, אם יש מישהוא שיכול להצחיק את עליזה יותר מכל אחד אחר זה רמי, הם הלכו זו לצד זה לאורך הים, כולם אהבו את רמי ועליזה בשכונה, כולם חשבו שהם הזוג הכי צנוע, טוב לב ועליזה המנקה של המתנ''ס היא הנשמה הכי גדולה שיש.
את עליזה אני מכיר מגיל קטן, היא אמא של חבר שלי, אני מכיר אותה דרך השניצלים והמדבוחה של יום שישי ודרך הנס קפה. כל יום שישי באופן קבוע נפגשנו אני וזורי אצלו בבית כדי לדבר על אותם דברים שדיברנו עליהם בשבוע שעבר, אהבה, בנות והמון תיסכול. הריחות טימטמו וידעתי שבלי שתי פיתות גדושות אני לא יוצא מעליזה, אז ברור שבאתי כל שישי.כשרמי היה מגיע בארבע מהעבודה כל הבית היה דרוך והחום שיצא מעליזה והתבשילים מיד עבר לדום, כולנו, זורי עליזה ואני ע מ ד נ ו דום. אני לא יכול להסביר את זה אבל זה היה באויר.
רמי, איך היה בעבודה? שאלתי, נאחס! הכל נאחס וכבר לא מה שהיה פעם, הרוסים לקחו הכל. עוד פעם אתה מזכיר את הרוסים? שאלתי בחיוך סחבקי, ידעתי שאני לא צד בעניין והרשיתי לעצמי את מה שזורי לא היה עושה, לא פחדתי ממנו, קיוויתי והאמנתי שאיפשהוא הנשמה הטובה שלו נמצאת והוא יתרכך, זה לא קרה.
רמי חולץ את הנעליים, באמצע הסלון עם הסירחון מהנעליים ונמרח על הספה, אני וזורי חיפשנו דרך להמלט, רק חיפשנו את הטיימינג אבל נדבקו לספה, ב ו ל ע י ם ר ו ק, שותקים,
ש ת י ק ה.
זורי בוא תקנה לי משהוא מהמכולת, שוב עליזה חדה כמו חתול ורגישה כמו חלת שבת הצילה את המצב. רמי ישן והשולחן ערוך לשבת. רמי קום, עליזה לוחשת לו ברוך. שבת שלום! עליזה אוהבת את רמי.
מתוך נשים מהים גברים מהג'ונגל(פרק שני לפניכןם)
מאת: אבי אלברס בן חמו
/null/text_64k_1#