האחד והיחיד כמובן, אבל כל אחד והיחיד שלו

זה מזכיר לי את הסיפור על השיבעה עיוורים שניסוי לתאר איך נראה פיל

וחוץ מהם יש גם כאלה שבכלל מיששו חיה אחרת. 

 

 

 

 

 

יש ערכים אוניברסאליים והישגים. העולם בכל זאת מנסה לצעוד כמה

צעדים קדימה למרות כל הקשיים.

שוויון זכויות בין גזעים, מינים ודתות. כבוד האדם וחירותו, חופש הדעה, 

זכות השביתה, איסור על סחר בעבדים, איסור על פשעי מלחמה,

שלום בין אויבים ועוד.  

נכון שיש עדיין מדינות שאינן מקיימות את כל הערכים והזכויות שהשיגו

אזרחי המדינות הדמוקראטיות, והשלום בין כל העמים עדיין לא מומש.

אך היעדים ברורים כי אין לנו כדור ארץ אחר. בנושאים אלו הלכו אמנים

רבים לפני המחנה כדי להאיר לאנושות את הדרך במשך מאות בשנים.

מסכים שיש לשפוט כל יצירה לגופה, ואם היא מהווה נדבך חשוב מאוד

בתולדות היצירה העולמית הרי היא תזכה בסופו של דבר למקומה

ההיסטורי.

(למשל על יצירותיו המוזיקאליות של ואגנר בהחלט קשה לוותר)

עם זאת יש צורך להבין שלא כל אדם יכול להשתחרר נפשית ממעשה

או מאמירה של אמן נגד הערכים עליהם גדל ומפגיעה בו או בקרובים

לליבו. זכותו האלמנטארית לא לקבל את האמן וגם לא את יצירתו.

הזכרתי בהקשר זה בדיון הקודם את ציוריו של היטלר. האם מישהו 

בכלל חושב שהיה מתקבל על הדעת לארגן לו תערוכה במוזיאון

ישראלי?

 

 

 

 

 

 

צטט: אופירה א. 2009-03-10 22:34:34

האחד והיחיד כמובן, אבל כל אחד והיחיד שלו

זה מזכיר לי את הסיפור על השיבעה עיוורים שניסוי לתאר איך נראה פיל

וחוץ מהם יש גם כאלה שבכלל מיששו חיה אחרת. 

 

 

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמים, ובבהמה ובכל-הארץ...

כ"א ברשת ממשש חלק אחר של ה"פיל", אך כוווווולם יחדיו יודעים כי זהו פיל (רואים את כולו).

"האחד והיחיד" זה את ואני.

מוסר

ערכי מוסר

הם השתקפות של תרבות

יש תרבויות מוסריות מאיתנו יש שלא

האחד רואה כך והשני כך

כל אחד מנסה ללמד את האחר מוסר לפי ראות עיניו...

 

בתכלס,

כל אחד שופט לפי אמות המוסר שלו / של החברה בה הוא חי.

 

אני בהחלט פוסל אמן ואמנותו (גם אם תהיה נשגבת - ואני מפסיד...) במקרה שעבר את גבול המוסריות המקובע במוחי!

הדוגמה הראשונה שעולה לי זה אורי ליפשיץ - מאז הצהרותיו בנושא "האנשים המיותרים" אנשים עם תסמונת דאון, הומוסוקסואליות ועוד כמה פנינים שיצאו מפיו בסוף שנות ה-90 - לא חשוב מה ייצור - מבחינתי הוא ועבודותיו שקופים, בילתי נראים.

 

צ

 

 

צטט: ראובן פלץ 2009-03-11 05:27:19

 

 

 

 

 

יש ערכים אוניברסאליים והישגים. העולם בכל זאת מנסה לצעוד כמה

צעדים קדימה למרות כל הקשיים.

שוויון זכויות בין גזעים, מינים ודתות. כבוד האדם וחירותו, חופש הדעה, 

זכות השביתה, איסור על סחר בעבדים, איסור על פשעי מלחמה,

שלום בין אויבים ועוד.  

נכון שיש עדיין מדינות שאינן מקיימות את כל הערכים והזכויות שהשיגו

אזרחי המדינות הדמוקראטיות, והשלום בין כל העמים עדיין לא מומש.

אך היעדים ברורים כי אין לנו כדור ארץ אחר. בנושאים אלו הלכו אמנים

רבים לפני המחנה כדי להאיר לאנושות את הדרך במשך מאות בשנים.

מסכים שיש לשפוט כל יצירה לגופה, ואם היא מהווה נדבך חשוב מאוד

בתולדות היצירה העולמית הרי היא תזכה בסופו של דבר למקומה

ההיסטורי.

(למשל על יצירותיו המוזיקאליות של ואגנר בהחלט קשה לוותר)

עם זאת יש צורך להבין שלא כל אדם יכול להשתחרר נפשית ממעשה

או מאמירה של אמן נגד הערכים עליהם גדל ומפגיעה בו או בקרובים

לליבו. זכותו האלמנטארית לא לקבל את האמן וגם לא את יצירתו.

הזכרתי בהקשר זה בדיון הקודם את ציוריו של היטלר. האם מישהו 

בכלל חושב שהיה מתקבל על הדעת לארגן לו תערוכה במוזיאון

ישראלי?

 

 

 

 

 

 

 

ביחס להיטלר, כבר עניתי בדיון הקודם.

למזלנו, יצירותיו אינן יצירות מופת בכל קריטריון שהוא.

מפלצת אנושית חייתית, היא מפלצת, היא מפלצת, בכל קריטריון שהוא.

רות

צטט: avimedia 2009-03-10 18:55:14

עמילי,

אני מזכיר לך את הד"ש שקבלתי מהאמן הספרדי...

הוא החליט שכל היהודים רוצחים, וכיוון שאני הוא היחיד  שפגש, הלביש עלי את התיק.

אלי,

היצירה של גרינווי, הכוללת, אלימות, חטא, פשע, סטיות ומה לא.... היא מקובלת באמנות מאז ומתמיד.

אחרת היצירות היו נראות פחות או יותר כך...

האמנים הנערצים של כאן, הם זבל שם ולהפך...

כבר תיארתי את הסיפור עם המודל שהבאתי לכתה, ותיארתי לכול סטודנט "היסטוריה" אחרת שלו, מרוצח משוחרר ועד ל"אימא טרזה"...

הציורים היו בהתאם...

 

אבי

לא הטלתי ביקורת על גרינווי. להיפך. אני חושב שהוא אחד הבמאים הגדולים שמעיקרי עבודתו המטח בין האתי לאסתטי

 

 

צטט: z-217 2009-03-11 08:56:59
מוסר ערכי מוסר הם השתקפות של תרבות ............  אני בהחלט פוסל אמן ואמנותו (גם אם תהיה נשגבת - ואני מפסיד...) במקרה שעבר את גבול המוסריות המקובע במוחי! הדוגמה הראשונה שעולה לי זה אורי ליפשיץ - מאז הצהרותיו בנושא "האנשים המיותרים" אנשים עם תסמונת דאון, הומוסוקסואליות ועוד כמה פנינים שיצאו מפיו בסוף שנות ה-90 - לא חשוב מה ייצור - מבחינתי הוא ועבודותיו שקופים,בילתי נראים. "צ

---

הזכרתי בהקשר זה בדיון הקודם את ציוריו של היטלר. האם מישהו 

בכלל חושב שהיה מתקבל על הדעת לארגן לו תערוכה במוזיאון

ישראלי?" ראובן

 

---

אם לא תהיה הפרדה, הרי נהיה נדונים לצנזורה אינסופית שתדלדל את המעינות התרבותיים שלנו. "

 

עדן

 

 

---

האם אתה בטוח שכל האמנים שנערצים על ידך לאורך ההיסטוריה, היו בעלי ערכים מוסריים? ואם תגלה היום שחלקם עשו מעשים אשר לא ייעשו, האם תשנה את עמדתך לגבי יצירתם, ותוכל לומר בכנות שהן חסרות ערך אמנותי? " רות

---

 

 

 

 

 

 

 

ביחס להיטלר, כבר עניתי בדיון הקודם.

למזלנו, יצירותיו אינן יצירות מופת בכל קריטריון שהוא.

מפלצת אנושית חייתית, היא מפלצת, היא מפלצת, בכל קריטריון שהוא.

רות

---

 אספתי את התשובות  הללו בכדי שתראו את ההתפתחות ,שתראו את הדעות ,

אנחנו יכולים להצהיר הצהרות  ,אבל בתכלס מהות של יצירה חייבת להיות מחוברת ל"אני" של האמן ,

האמנות יש לה מטרה,

האמן מוביל חשיבה מהות תכלית ביצירותיו ,

כל זה דורש סיבתיות , הזדהות מהצופה.

אין אפשרות להפריד בין האישיותו של האמן ליצירתו , אמן חייב התמקדות התכווננות  בעשיה היצירתית שלו.

ומי פה עכשיו אפשר לבדוק מחדש ,

מה תפקידו של האמן בחברה ?

 מה מטרת האמנות בתקופתנו ?....................

צטט: a#mili 2009-03-10 20:11:53

אני מבקש לחדד את השאלה מה קורא כשיש סתירה בין האתי לאסתטי בתוך יצירה?"דינר

---

אני חושבת שאי מוסר קשור , לשיכנוע , להוביל אדם לחשיבה הרסנית  .

החברה דוחה זאת  , יש לה את המנגנונים שדוחה הרס עצמי . למרות שבשטח כלבי השמירה כבר אינם .

.

שאמן מתייחס לנושא אישי לעיתים טראומתי ,דרך עיבוד יצירתי אסתטי , זאת האמנות לשם כך היא קיימת. לא?

---

הי אבי ,

קצת נבהלתי שרק עכשיו הופעת, הזכרת יצירה של גרינווי תוסיף שנבין על מה מדובר.

  

 

 

כן אמילי האומנות מתבטאית תמיד באמצעים אסתטים.השאלות מתעוררות כשיש מי שחושש ש'צורה יפה' (אסתטיקה) עלולה להפוך תכנים לא מוסרים (אתיקה) לכשרים. ושוב, אני לא בקטע של צנזורה כלשהי, רק מציין שהמטח הזה היה קיים תמיד.

 

למשל סרט של טרנטינו (קיל ביל: איזה יופי של רציחות, עשויות כול כך יפה, אפילו מצחיקות לפעמים).

העולם רבוי הגירויים/פיטויים/ כפילים שמתואר בסרט בלייד ראנר של רידלי סקוט (צריך גם לתת מקום לסימולקרה של אבי ) והעלימות המוסרית שביצירת/בריאת בני אדם (אנדרואידים בעלי תודעה) עם תוכלת חיים של 4 שנים בלבד, ומודעים לכך.

כן אמילי האומנות מתבטאית תמיד באמצעים אסתטים.השאלות מתעוררות כשיש מי שחושש ש'צורה יפה' (אסתטיקה) עלולה להפוך תכנים לא מוסרים (אתיקה) לכשרים. ושוב, אני לא בקטע של צנזורה כלשהי, רק מציין שהמטח הזה היה קיים תמיד. "דינר

 

 

בדיוק ,

זה אותו מנגנון שאני לא רוצה שמישהו יעבוד עלי.

דוגמא :

אחרי הדיון על הג'קלה , "ירד לי האסימון" שבעצם כל הסגנון "סופר הראליזם "  הוא בעייתי היום וכבר מתחיל לשעמם אותי מאוד בגלל אותה אפשרויות שהמכונות יכולות לעשות.

ואין לי כבר כח להתעמק מי באמת עבד בפרך בכדי ליצור את האשלייה , או מי עובד עלי.

היום יותר מתמיד אני מחפשת את האמן  בתוך היצירה.

 

 

 

 

צטט: a#mili 2009-03-11 09:44:40

 

היום יותר מתמיד אני מחפשת את האמן  בתוך היצירה.

 

 

 

 

 

 

גם אני

צטט: a#mili 2009-03-11 09:44:40

כן אמילי האומנות מתבטאית תמיד באמצעים אסתטים.השאלות מתעוררות כשיש מי שחושש ש'צורה יפה' (אסתטיקה) עלולה להפוך תכנים לא מוסרים (אתיקה) לכשרים. ושוב, אני לא בקטע של צנזורה כלשהי, רק מציין שהמטח הזה היה קיים תמיד. "דינר

 

 

בדיוק ,

זה אותו מנגנון שאני לא רוצה שמישהו יעבוד עלי.

דוגמא :

אחרי הדיון על הג'קלה , "ירד לי האסימון" שבעצם כל הסגנון "סופר הראליזם "  הוא בעייתי היום וכבר מתחיל לשעמם אותי מאוד בגלל אותה אפשרויות שהמכונות יכולות לעשות.

ואין לי כבר כח להתעמק מי באמת עבד בפרך בכדי ליצור את האשלייה , או מי עובד עלי.

היום יותר מתמיד אני מחפשת את האמן  בתוך היצירה.

 

 

 

 

 

למסקנה דומה הגיעו האמנים כבר 1840

כאשר הומצאה המצלמה.

צטט: z-217 2009-03-11 08:56:59

מוסר

ערכי מוסר

הם השתקפות של תרבות

יש תרבויות מוסריות מאיתנו יש שלא

האחד רואה כך והשני כך

כל אחד מנסה ללמד את האחר מוסר לפי ראות עיניו...

 

בתכלס,

כל אחד שופט לפי אמות המוסר שלו / של החברה בה הוא חי.

 

אני בהחלט פוסל אמן ואמנותו (גם אם תהיה נשגבת - ואני מפסיד...) במקרה שעבר את גבול המוסריות המקובע במוחי!

הדוגמה הראשונה שעולה לי זה אורי ליפשיץ - מאז הצהרותיו בנושא "האנשים המיותרים" אנשים עם תסמונת דאון, הומוסוקסואליות ועוד כמה פנינים שיצאו מפיו בסוף שנות ה-90 - לא חשוב מה ייצור - מבחינתי הוא ועבודותיו שקופים, בילתי נראים.

 

צ

 

 

 

מקובל עליי. אי אפשר בשם האסטטיקה החזותית

להגן על גזענות. "הגרמנים  השמידו נכים

והומואים לטיהור הגזע הארי".

אני בהחלט חושב שאדם היוצא בפומבי נגד ערכי 

אנוש בסיסיים, "מיותר" בבית ספרנו.

חברה המתעלמת מהחלש ומהשונה היא חברה

נכשלת / נחשלת.