צטט: צחי כהן 2009-03-13 05:26:10
צטט
עדן בוקר טוב,
לעומת השמיכה האבסטרקטית-קוביסטית שלך אני לא הלכתי להתכסות בפוך תוצרת דמיאן הירסט שלי ולמעשה, נישארתי עם סוודר מינימליסטי לראות.
ת'אמת - אני כמעט עזבתי הכל שהרגשתי שאני רואה מחזה הוליוודי משעמם מלא צ'יקמוקים ויזואליים. אבל אם זו פיזיקה - כל חוט בסוודר תופס אותי.
למעשה, הם לא מסבירים מה זה באמת סטרינג. אם תקרא בויקיפדייה - מייד אתה אובד.
שאלות -
1. בחלק השני טוענים שכשכל הכוחות מתקרבים להיפוך של המפץ הגדול אז כל הכוחות מתאחדים כי הטמפרטורה עולה חוץ מגרוויטציה - לא הבנתי למה.
2. מה קורה לסטרינג שמאבד מימד- לא את כל המימדים ויש התפוצצות כמו בפרק 3 שמסביר את המפץ הגדול - נניח סטרינג שיש איחוד במימד 5 על סטרינג שיש איחוד במימד 5 - האם זה רלוונטי.
3. מה קורה לסטרינג שאין בו זמן.
4. אני מכיר 3 מימדי מרחב + זמן +זמן-מרחב כלומר 5 - מה עם עוד 6 - אפילו לא מזכירים אותם
5. בסוף הם מדברים על האפליקטיביות - מה טכלס ימצאו או לא ימצאו במאיצי חלקיקים - אוקיי את ההעלמות של הגרוויטון הבנתי - לא הבנתי מהם החלקיקים האסים - מזה אנטי חלקיקים?
ובכלל - נניח את נפשנו לנפשנו - אני עסקתי בגיל 25-26 במכניקת הקוואנטים ופסיכואנליזה. האם יש תרומה לסטרינגס על פסיכואנליזה?
המאמר שלי בחלקו הקטן והדרפט הראשון נמצא באימגו -
http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-428.htm
את כל המאמר כולל אפליקציות ניתן למצוא ב-
http://psychoanalysisandquantumphysics.blogspot.com/
עכשיו לשאלתך לגבי אמנות - אם נדע מהם ששת המימדים הנוספים - ולא איזו אקסטרפולציה מתמטית אלא ממש להבין - אני לא מוצא שום מניעה מליישם אמנות שתחגוג על כך
שבת שלום ודיר באלאק אם אתה לא עונה
צחי
צחי,
נכון, סובייקט מוגדר במרחב וזמן...
במרחב הקיברנטי מושגים אלה עמומים, דהינו מה נקרא באופן מסורתי "סובייקט" המוקף אובייקטים, מצויים יחדיו בסופרפוזיציה, בו זמנית במרחב וזמן הוליסטי. כל חשיבה של הסובייקט יוצרת את עיבוי-בוז איינשטיין של תודעתו וגופו למצב קוונטי ייחודי, בו "העולם" מקבל משמעות וערך ייחודיים.כפי שהגדרת:"רגרסיה הנה מצב שבו הקשר עם הממשי ניתק, יש חזרה לזמן עבר כלומר הליכה בזמן שלילי והפניית אנרגיה קוסמית לעבר יקומים מקבילים"טענתי כי הגולש מצוי כל העת ברגרסיה בסייברספייס, כיוון שהמסך או הגאדג'ט האלקטרוני חוצצים לתמיד בינו לבין המרחב זמן הדיסקרטי וה"ממשי", בו התפתחו ההגדרות הפסיכולוגיות בהן אתה משתמש. בס"ס ו שלושת הסכמות ( נוירוזה, פסיכוזה ומצב אסתטי) מוכלות ושוות ערך. הסובייקט המצוי בסייברספייס מכיל אותן, הן לא חיצוניות... הוא מכיל את המרחב-זמן ההוליסטי.
מה משמעות בסייברספייס של המשפט :"משה עצבן אותי היום בעבודה"?
אותי זו מילה המייצגת את הסובייקט (אני). משה הוא האובייקט ה"אנושי" שעליו מדובר ביחס לסובייקט (מקבץ נתונים, המייצגות אוואטאר של "משה" לא סובייקט ממשי). עצבן זהו פועל המיצג זמן ומרחב משום שה"פעולה" מתרחשת במרחב של הסובייקט (אני). היום זו מילה המייצגת זמן ועבודה מייצגת מרחב (מרחב מידע). כלומר במשפט יש מתח על ציר זמן-מרחב-זמן-מרחב. סובייקט אובייקט- זמן-מרחב-סובייקט-זמן-מרחב. שני הסובייקטים הם אני!
דהינו מלבד הסובייקט שמכיל כעת את מרחב זמן המידע הקיברנטי, לא קיימים אובייקטים נפרדים או סובייקטים נפרדים. הכול כלול! מה שאנחנו אוהבים...
על זה כבר התכתבנו והפניתי אותך ל"אמנות באופק האירועים", גם בשאר המאמרים שמצויים כעת בבלוג שלי יש התייחסות לטענה.
לדעתי הטיפולים היום צריכים לעבור אדפטציה לתכונות מרחב-זמן וסובייקט קיברנטי...
בתמונה הסובייקט הקיברנטי, מצוי בנקודת האורביפולד, הדוחסת ליחודיות שלה את המרחב-זמן ההוליסטי. מה שהיו פעם מרחבים ומושגים נפרדים.
הציור מתוך ה"יקום האלגנטי" של גרין.
/null/text_64k_1#