הרשת שובתת בשבת, מסתבר... הטקסט לא עולה..

צטט: A_Erez 2009-03-13 21:40:32

"אל ייפלא איפוא שביקורת האמנות כיום נשמעת כקקופוניה של מקהלת ציפורים לעת שחר. כלום אין שום דבר ששרים בקול אחד? ובכן, יש תיאוריות של אמנות שחרף יומרותיהן הגדולות כמעט אינן מותירות חותם. בין אם הן שמרניות או רדיקליות, דומה שהן שרירותיות, רעועות ומנותקות מדי, חוץ מבעיני קבוצות מיעוט קטנות אם גם משפיעות לעיתים."

--- בן עמי שרפשטיין מהספר "ציפורים,פילים ואמנים אחרים".

 

 

 

מומלץ מאוד לקרוא את את התקציר המלא בלינק המצורף, יש התייחסות מיוחדת לבויס ולנושא הדיון הזה.

 

 

 

אך, איפה הם הימים ההם בהם שרנו ב"קול אחד" הימנונים ל: "שמש העמים" ו"המולדת מעל לכול"!!!

 

בימים הטובים ההם, ה"קול היחיד" הותירו חותם גדול, גם בחשיבה וגם באמנות...

 אם משהו אז היה מפרסם טקסט כזה (זה היה בינו ובין עצמו, שלא יתפסו אותו על מחשבה חלילה) סופו היה ידוע מראש...ואילו היום בעידן ה"קקפוניה" הפלורליסטית  והחיות הוא חופשי לעשות כך, ללא חשש...יורקים לבאר ממנה שותים?!בימים ההם כולם ידעו מהי אמנות "נכונה" ויחידה...מי שלא שר במקהלה מ"טעם" הקול האחד, השתייך ל"אמנות דגנרטיבית" ואפילו זכה לתערוכה נודדת... שהסבירה מה נכון ומה לא! האם מישהו דיבר כאן על ג'וזף בויס בהקשר לנאו נאצים? איזה עומק מחשבתי.... עם כול הכבוד,  הכותב אינו מבין דבר וחצי דבר באמנות עכשווית...אם יבדוק את ההיסטוריה של האמנות ימצא שמה שהוא מכנה היום "אמנות של כול אחד", ואליה הוא מתגעגע, הושוותה בתחילת דרכה לקקופוניה. שנעשתה עך ידי ילדים (פיקסו, קליי והסוריאליזם ועוד) נאיביים, וחיות פרא fauves...

האם המאר מכוון לאלה?מה שנכתב על החידושים  אז, דומה למה שהוא כותב היום על האמנות העכשווית!

לסיכום: אם האמנות לא תשלב שינויים, "פגמים גנטיים" ו"אבנורמאליות", היא תתנוון ותיעלם לעד...

במקרה הטוב היא תהפוך טקסט קבוע, "כזה ראה וקדש"...
למשעממת, צפוייה,  ובנאלית אולי יהיה קל לקטלג אותה, אבל היא תחטא לפונקציה המרכזית שלה... בחינת הגבולות ושאלת שאלות.

 זה שמר שפרשטיין אינו מבין את השפה של האמנות היום אינו אומר שאין שפה כזאת, צריך להפתח וללמוד זה הכול. היום במהלך חיים חייבים ללמוד כמה שפות ולהחליף כמה קריירות... גם באמנות.  דושאן בויס וורהול, הם המוטציות שמחיות את האמנות, לא אלה ששואפים להעתיק את העבר.

 כדי לחדש צריך אומץ, לעמוד מול רבים.

האמן, היה שלם עם עצמך לא עם ה"קול היחיד" המרדד.

צטט: avimedia 2009-03-14 03:01:52

שוב שלום,

 

 

שרפשטיין אינו מקבל אף אחת מהעמדות אותן הוא תוקף...

ומעדיף את עמדתו הטיבעית...בה "האמנות מבטאת את העניין ואת ההנאה האינדיבידואליים שלנו הנובעים מהתנסותנו עם העולם".

דהינו אם יש אחרים שהתנסותם בעולם שונה, כמו פריקים של מחשבים, או כאלה שמציירים באמצעות מכחול שנראה כמו חיה, אזי התנסותם הסובייקטיבית שלהם אינה נחשבת, או נחותה מזו של שרפשטיין...

 

 

 חיפשתי וקראתי את הטקטס של שרפשטיין, ולא ראיתי אי הכללה של פריקים של מחשבים ו/או כל דבר אחר במשפט:

"האמנות מבטאת את העניין ואת ההנאה האינדיבידואליים שלנו הנובעים מהתנסותנו עם העולם"

 

 

 כמו כן, לא ראיתי התייחסות לחומר ו/או לטכניקה מסויימת.

 

 

זה ניראה שהפרשות שלך היא סוג של עיוות הנאמר ו/או פחד מפני מי שחושב שונה,

או מחזיק תיאוריות אחרות, או אינו מהלל את השקפות עולמך.

 

כידוע,

ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה,

ומעניין מדוע אתה חש שעלייך להתגונן?

 

 

 

וזה בסדר אם לא תגיב..

אינך מחוייב להגיב לכל הדיוט שכותב משהו בבלוגספירה.

צטט: avimedia 2009-03-14 02:30:00

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 00:27:11

 

 

יוצא בויס הנכבד וקוטל את קודמו מרסל

דושאן בתיאוריות חדשות המחסלות באופן

מוחלט כל הגיון מעשי באמנות.

ברור שכל אחד שאינו מזמר במקהלת

רואי נסתרות המיסטיקה האמנותית

הנעלה הזאת נחשב הדיוט.

ראובן,

כל דור אמנים יוצא כנגד הדור שלפניו, שוחטים פרות קדושות ללא רחם...

אחר היינו נתקעים ברנסנס או משהו.

מה היה נותר לאמנים לעשות?

תצביע על כל אמן בהיסטוריה, ותראה את "רצח האב" שביצע כדי להשתחרר.

איש לא רצה להישאר במקהלה של פעם...

כולם הכניסו "זיוף" כדי להיות ייחודי. 

זה גם מה שיעשה הדור הבא באמנות...

 

 

 

 

אבי,

לא כל דור באמנות יצא נגד הדור הקודם. 

התקופות הראשונות של האמנות התפתחו

ברצף ליניארי, כל דור ניסה להוסיף נדבך

על קודמו. "רצח האב" היא תופעה של

האמנות המודרנית. יש הרואים שהתחילה

בזרם האימפרסיוניסטי.

אין בעיה עם חידושים, יש בעיה עם הרצון

להרוס את הקודם כדי להשליט את דעותיך.

אני מבין שזו רק אוטופיה, כי זהו טבעו של

האדם כפי שכתוב: "יצר האדם רע מנעוריו".

לפי תפיסת "רצח האב" כל דור מבטל את 

קודמו כדי לחדש.

יש להעמיד את השאלה במקום אחר.

האם החדש היא התקדמות או רגרסיה?

וכאן איש לא ישכנע אותי שבויס טוב מדושאן

ודושאן טוב מפיקאסו ופיקאסו טוב מולאסקס.

פיקאסו בעצמו אמר בכנות שהוא גרוע ממנו.

(ואני יודע כמה תרומתו של פיקאסו חשובה)

כל דור שרצח אב למעשה הסיר עוד קליפה

עד שלא נותר עוד מה לקלף. האמנות 

הגיעה לכאוס, לניאון, עד לאמירה הגורפת

 שכל אחד הוא אמן.

אם האמנות צריכה להמציא את עצמה 

מחדש היא תדרוש מהעוסק בה יותר ויותר

ידע ומיומנויות ואינני מתכוון כלל לחזרה

לריאליזם ולמיומנויות מהעבר.

יש ויהיו עוד טכנולוגיות חדשות ביד האמן.

איש לא ישכנע אותי שדיבור אל ארנבת מתה

היא אמנות נעלה. די עם השטויות האלה!

 

עקב השפל אליו הביאו את האמנות  דור

האמנים האחרונים,

האמנות ממתינה עכשיו שייצרו אותה.

 

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 12:26:39

 

איש לא ישכנע אותי שדיבור אל ארנב מת

היא אמנות נעלה. די עם השטויות האלה!

 

השפל אליו הגיעה האמנות בזכות דור

אותם אמנים

האמנות ממתינה עכשיו שייצרו אותה.

 

ראובן,

מה ההבדל בין דיבור עם ארנבת מתה,

לבין יצירת כתמי צבע  על בד עם מקל שבקצהו שערות של ארנבת מתה?

באיזה קוטב מצוי השפל?

הדיבור  והחשיבה המקדימה אותו הם האמנות הנעלה "ויאמר ויהי אור"...

אם זה דיבור לארנבת, דיבור אל בד ציור  או לאויר.

אם פעם מה שעשו במערה זאת "האמנות" הרי שנפתרה הבעיה!  

בוא נחזור על הנוסחה המנצחת...

אבל מה הם עשו שם במערה?

...דיברו עם רוחות של ארנבות מתות לא?

מחוץ למערה החיים "מפחידים", קר שם בחוץ, בואו נרוץ חזרה..."הלם החדש"...

דושאן, בויס וורהל, וממשיכיהם העכשוויים  העזו לצאת מהמערה, להסתכן, לשאול שאלות, כדי שלבאים אחריהם יהיה קל יותר...

למרות זאת יש כאלה שמעדיפים את גישת : "טוב השטן הידוע מהמלאך הנסתר"!

אני עם דושאן, בויס וורהל, וממשיכיהם, היום בעידן הפלורליזם (יש כאלה כמו במאמר של שפרשטיין שלא סובלים זאת) כול אחד בוחר את מקומו וזה בסדר... חיה ותן לחיות. 

 

 

צטט: avimedia 2009-03-14 12:44:12

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 12:26:39

 

איש לא ישכנע אותי שדיבור אל ארנב מת

היא אמנות נעלה. די עם השטויות האלה!

 

השפל אליו הגיעה האמנות בזכות דור

אותם אמנים

האמנות ממתינה עכשיו שייצרו אותה.

 

ראובן,

מה ההבדל בין דיבור עם ארנבת מתה,

לבין יצירת כתמי צבע  על בד עם מקל שבקצהו שערות של ארנבת מתה?

באיזה קוטב מצוי השפל?

הדיבור  והחשיבה המקדימה אותו הם האמנות הנעלה "ויאמר ויהי אור"...

אם זה דיבור לארנבת, דיבור אל בד ציור  או לאויר.

אם פעם מה שעשו במערה זאת "האמנות" הרי שנפתרה הבעיה!  

בוא נחזור על הנוסחה המנצחת...

אבל מה הם עשו שם במערה?

...דיברו עם רוחות של ארנבות מתות לא?

מחוץ למערה החיים "מפחידים", קר שם בחוץ, בואו נרוץ חזרה..."הלם החדש"...

דושאן, בויס וורהל, וממשיכיהם העכשוויים  העזו לצאת מהמערה, להסתכן, לשאול שאלות, כדי שלבאים אחריהם יהיה קל יותר...

למרות זאת יש כאלה שמעדיפים את גישת : "טוב השטן הידוע מהמלאך הנסתר"!

אני עם דושאן, בויס וורהל, וממשיכיהם, היום בעידן הפלורליזם (יש כאלה כמו במאמר של שפרשטיין שלא סובלים זאת) כול אחד בוחר את מקומו וזה בסדר... חיה ותן לחיות. 

 

 

אבי,

על פי דבריך לא באמנות עסקינן אלא בדת,

(פולחן - דיבור אל עצים, אבנים וארנבות מתות)

ואם בדת עוסקים אנו הרי שיש רק אלוהים אחד.

לדעתי אין זה תפקידם של האמן והאמנות 

לרצוח את אלוהים-האב ולרשת את מקומו.

על כך נכתב: "לא תעשה לך כל פסל ומסכה."

 

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 13:04:41

אבי,

על פי דבריך לא באמנות עסקינן אלא בדת,

(פולחן - דיבור אל עצים, אבנים וארנבות מתות )

ואם בדת עוסקים אנו הרי יש רק אלוהים אחד.

אין תפקיד האמן או האמנות לרצוח את

אלוהים-האב ולרשת את מקומו.

על כך נאמר לא תעשה לך כל פסל ומסכה

על פניי.

 

ראובן,

אתה יכול בבקשה להגדיר לי את ההבדל בין דת לאמנות?

נכון יש אלוהים אחד, המצוי בתודעת הסובייקט (האמן),

"רצח אב" נכתב במרכאות, הכוונה הדחף של האמן להילחם בעצמו, במוסכם והידוע, ולהביע או להמציא את עצמו מחדש,

לא לחזור לדמות האב, שגמר כבר את החיפוש בתנאים שלו... "ויאמר ויהי אור", זה האמן (כולנו, בויס זוכר?) שהיום הוא אלוהים.

לא תעשה לך פסל ומסכה על פני...נכון!

כאשר  פני הם, אני, כולי, עד היכן שתודעתי משגת... אל תחפש לך תחליפים חיצוניים שאינם, אתה מכיל את הכול, צריך רק לחפור ולחפש...

פיקסו דושאן בויס וורהול עשו זאת...

הרחיבו את גבולות החיפוש.

 

צטט: avimedia 2009-03-14 13:17:14

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 13:04:41

אבי,

על פי דבריך לא באמנות עסקינן אלא בדת,

(פולחן - דיבור אל עצים, אבנים וארנבות מתות )

ואם בדת עוסקים אנו הרי יש רק אלוהים אחד.

אין תפקיד האמן או האמנות לרצוח את

אלוהים-האב ולרשת את מקומו.

על כך נאמר לא תעשה לך כל פסל ומסכה

על פניי.

 

ראובן,

אתה יכול בבקשה להגדיר לי את ההבדל בין דת לאמנות?

נכון יש אלוהים אחד, המצוי בתודעת הסובייקט (האמן),

"רצח אב" נכתב במרכאות, הכוונה הדחף של האמן להילחם בעצמו, במוסכם והידוע, ולהביע או להמציא את עצמו מחדש,

לא לחזור לדמות האב, שגמר כבר את החיפוש בתנאים שלו... "ויאמר ויהי אור", זה האמן (כולנו, בויס זוכר?) שהיום הוא אלוהים.

לא תעשה לך פסל ומסכה על פני...נכון!

כאשר  פני הם, אני, כולי, עד היכן שתודעתי משגת... אל תחפש לך תחליפים חיצוניים שאינם, אתה מכיל את הכול, צריך רק לחפור ולחפש...

פיקסו דושאן בויס וורהול עשו זאת...

הרחיבו את גבולות החיפוש.

 

אבי,

מסכים איתך שלא כולם עובדי אלוהים,

יש גם עובדי אלילים וכאלה שכבר

רצחו את אלוהים מזמן (ראה ניטשה).

זו בדיוק הבעיה, רציחת אלוהים היא

בעצם החזרת סדרי עולם לפני הבריאה,

הווה אומר: "והארץ הייתה תהו ובאו

וחושך פני תהום."

 

גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שלא

אלוהים ברא את האדם אלא האדם

הוא זה שהמציא את אלוהים.

רצח האלוהים הוא ביקוע קיר תמך

במבנה החברה האנושית ובערכיה.

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 13:46:14

צטט: avimedia 2009-03-14 13:17:14

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 13:04:41

אבי,

על פי דבריך לא באמנות עסקינן אלא בדת,

(פולחן - דיבור אל עצים, אבנים וארנבות מתות )

ואם בדת עוסקים אנו הרי יש רק אלוהים אחד.

אין תפקיד האמן או האמנות לרצוח את

אלוהים-האב ולרשת את מקומו.

על כך נאמר לא תעשה לך כל פסל ומסכה

על פניי.

 

ראובן,

אתה יכול בבקשה להגדיר לי את ההבדל בין דת לאמנות?

נכון יש אלוהים אחד, המצוי בתודעת הסובייקט (האמן),

"רצח אב" נכתב במרכאות, הכוונה הדחף של האמן להילחם בעצמו, במוסכם והידוע, ולהביע או להמציא את עצמו מחדש,

לא לחזור לדמות האב, שגמר כבר את החיפוש בתנאים שלו... "ויאמר ויהי אור", זה האמן (כולנו, בויס זוכר?) שהיום הוא אלוהים.

לא תעשה לך פסל ומסכה על פני...נכון!

כאשר  פני הם, אני, כולי, עד היכן שתודעתי משגת... אל תחפש לך תחליפים חיצוניים שאינם, אתה מכיל את הכול, צריך רק לחפור ולחפש...

פיקסו דושאן בויס וורהול עשו זאת...

הרחיבו את גבולות החיפוש.

 

אבי,

מסכים איתך שלא כולם עובדי אלוהים,

יש גם עובדי אלילים וכאלה שכבר

רצחו את אלוהים מזמן. (ראה ניטשה)

אך זו בדיוק הבעיה, רציחת אלוהים

היא בעצם החזרת סדרי עולם לפני

הבריאה, הווה אומר: "והארץ הייתה

תהו ובאו וחושך פני תבל."

 

גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שלא

אלוהים ברא את האדם אלא האדם

הוא זה שהמציא את אלוהים.

רצח האלוהים הוא ביקוע קיר תמך

במבנה החברה האנושית ובערכיה.

ראובן,

אתה מוכן לסמן את קירות התמך באמנות  בהם לא ניגע?

אולי ניקח את התנ"ך כלשונו ללא כול פרושים, זה יהיה הקודקס המנחה?!

או אולי כמו שכבר כתבתי  בעבר האיקונולוגיה של צ'זארה ריפה?

היא כבר קבלה את ברכת הוותיקן

 באקדמיה בנוסף ל"חומרים" לציור יהיה גם ספרון קטן עם הוראות...

הביקורות תהיינה בהתאם...

...הקו האלכסוני בציור, הוא בניגוד להוראה המפורשת בעמוד 18, סעיף א'...

הציור פסול!

האם האמן צריך צנזור שילחש לו באוזן מה מותר ומה אסור?

 

אנחנו ילדים גדולים לא?

 

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 12:43:17

צטט: avimedia 2009-03-14 02:30:00

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 00:27:11

 

 

יוצא בויס הנכבד וקוטל את קודמו מרסל

דושאן בתיאוריות חדשות המחסלות באופן

מוחלט כל הגיון מעשי באמנות.

ברור שכל אחד שאינו מזמר במקהלת

רואי נסתרות המיסטיקה האמנותית

הנעלה הזאת נחשב הדיוט.

ראובן,

כל דור אמנים יוצא כנגד הדור שלפניו, שוחטים פרות קדושות ללא רחם...

אחר היינו נתקעים ברנסנס או משהו.

מה היה נותר לאמנים לעשות?

תצביע על כל אמן בהיסטוריה, ותראה את "רצח האב" שביצע כדי להשתחרר.

איש לא רצה להישאר במקהלה של פעם...

כולם הכניסו "זיוף" כדי להיות ייחודי. 

זה גם מה שיעשה הדור הבא באמנות...

 

 

 

 

אבי,

לא כל דור באמנות יצא נגד הדור הקודם. 

התקופות הראשונות של האמנות התפתחו

ברצף ליניארי, כל דור ניסה להוסיף נדבך

על קודמו. "רצח האב" היא תופעה של

האמנות המודרנית. יש הרואים שהתחילה

בזרם האימפרסיוניסטי.

אין בעיה עם חידושים, יש בעיה עם הרצון

להרוס את הקודם כדי להשליט את דעותיך.

אני מבין שזו רק אוטופיה, כי זהו טבעו של

האדם כפי שכתוב: "יצר האדם רע מנעוריו".

לפי תפיסת "רצח האב" כל דור מבטל את 

קודמו כדי לחדש.

יש להעמיד את השאלה במקום אחר.

האם החדש היא התקדמות או רגרסיה?

וכאן איש לא ישכנע אותי שבויס טוב מדושאן

ודושאן טוב מפיקאסו ופיקאסו טוב מולאסקס.

פיקאסו בעצמו אמר בכנות שהוא גרוע ממנו.

(ואני יודע כמה תרומתו של פיקאסו חשובה)

כל דור שרצח אב למעשה הסיר עוד קליפה

עד שלא נותר עוד מה לקלף. האמנות 

הגיעה לכאוס, לניאון, עד לאמירה הגורפת

 שכל אחד הוא אמן.

אם האמנות צריכה להמציא את עצמה 

מחדש היא תדרוש מהעוסק בה יותר ויותר

ידע ומיומנויות ואינני מתכוון כלל לחזרה

לריאליזם ולמיומנויות מהעבר.

יש ויהיו עוד טכנולוגיות חדשות ביד האמן.

איש לא ישכנע אותי שדיבור אל ארנבת מתה

היא אמנות נעלה. די עם השטויות האלה!

 

עקב השפל אליו הביאו את האמנות  דור

האמנים האחרונים,

האמנות ממתינה עכשיו שייצרו אותה.

 

 

ברוו ראובן!

הוא אשר אני טוענת כל הזמן, אבל רוב האזניים אטומות משמוע. הציור המצורף נוצר למטרה אחרת, אבל מתאים גם כאן.

רות

צטט: rutpal1 2009-03-14 14:00:38

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 12:43:17

צטט: avimedia 2009-03-14 02:30:00

צטט: ראובן פלץ 2009-03-14 00:27:11

 

 

יוצא בויס הנכבד וקוטל את קודמו מרסל

דושאן בתיאוריות חדשות המחסלות באופן

מוחלט כל הגיון מעשי באמנות.

ברור שכל אחד שאינו מזמר במקהלת

רואי נסתרות המיסטיקה האמנותית

הנעלה הזאת נחשב הדיוט.

ראובן,

כל דור אמנים יוצא כנגד הדור שלפניו, שוחטים פרות קדושות ללא רחם...

אחר היינו נתקעים ברנסנס או משהו.

מה היה נותר לאמנים לעשות?

תצביע על כל אמן בהיסטוריה, ותראה את "רצח האב" שביצע כדי להשתחרר.

איש לא רצה להישאר במקהלה של פעם...

כולם הכניסו "זיוף" כדי להיות ייחודי. 

זה גם מה שיעשה הדור הבא באמנות...

 

 

 

 

אבי,

לא כל דור באמנות יצא נגד הדור הקודם. 

התקופות הראשונות של האמנות התפתחו

ברצף ליניארי, כל דור ניסה להוסיף נדבך

על קודמו. "רצח האב" היא תופעה של

האמנות המודרנית. יש הרואים שהתחילה

בזרם האימפרסיוניסטי.

אין בעיה עם חידושים, יש בעיה עם הרצון

להרוס את הקודם כדי להשליט את דעותיך.

אני מבין שזו רק אוטופיה, כי זהו טבעו של

האדם כפי שכתוב: "יצר האדם רע מנעוריו".

לפי תפיסת "רצח האב" כל דור מבטל את 

קודמו כדי לחדש.

יש להעמיד את השאלה במקום אחר.

האם החדש היא התקדמות או רגרסיה?

וכאן איש לא ישכנע אותי שבויס טוב מדושאן

ודושאן טוב מפיקאסו ופיקאסו טוב מולאסקס.

פיקאסו בעצמו אמר בכנות שהוא גרוע ממנו.

(ואני יודע כמה תרומתו של פיקאסו חשובה)

כל דור שרצח אב למעשה הסיר עוד קליפה

עד שלא נותר עוד מה לקלף. האמנות 

הגיעה לכאוס, לניאון, עד לאמירה הגורפת

 שכל אחד הוא אמן.

אם האמנות צריכה להמציא את עצמה 

מחדש היא תדרוש מהעוסק בה יותר ויותר

ידע ומיומנויות ואינני מתכוון כלל לחזרה

לריאליזם ולמיומנויות מהעבר.

יש ויהיו עוד טכנולוגיות חדשות ביד האמן.

איש לא ישכנע אותי שדיבור אל ארנבת מתה

היא אמנות נעלה. די עם השטויות האלה!

 

עקב השפל אליו הביאו את האמנות  דור

האמנים האחרונים,

האמנות ממתינה עכשיו שייצרו אותה.

 

 

ברוו ראובן!

הוא אשר אני טוענת כל הזמן, אבל רוב האזניים אטומות משמוע. הציור המצורף נוצר למטרה אחרת, אבל מתאים גם כאן.

רות

 

 

צטט: rutpal1 2009-03-14 14:02:28

 

ברוו ראובן!

הוא אשר אני טוענת כל הזמן, אבל רוב האזניים אטומות משמוע. הציור המצורף נוצר למטרה אחרת, אבל מתאים גם כאן.

רות

 

 

הי רות,

מה זה הציור?

האמן לא נותן לעובדות החיים לבלבל אותו?

אינו מוכן לראות לשמוע ולתקשר עם הסביבה

 

 

זה כמו הבדיחה על ההוא לא חשוב מאיזו עדה, שנסע בכביש החוף ושמע מבזק ברדיו עח מטורף שנוסע כנגד כיוון התנועה!

אז הוא אומר לעצמו...

מטורף אחד?!

אני רואה שכולם נוסעים כאן כנגד הכיוון, ועוד מצפצפים ומסנוורים אותי באורות גבוהים...