תודה לכל המגיבים (בשלב זה - לא סגרנו את הדיון...). אני נפעם מעומק התגובות, וחייב לומר שלמדתי רבות.

כמה תגובות/הערות ספציפיות:

ארז - אכן, עולם המוסיקה והקולנוע יכול לתת אינדיקציה למה שיקרה באמנות, ואנדרסון מביא דוגמאות רבות מעולמות אלה בספרו. פעם חשבו שאין תחליף לחוויית הסרט באולם הקולנוע - היום מסתבר שיש...

צחי - הגדרה יפה, לראות את הרשת ככלי נוסף בארגז הכלים של האוצר (והייתי מוסיף - הגלריסט). אם אכן יאמצו גישה חיובית כזו, תיווצר הרמוניה בין נתיבי ההצגה והמכירה. אכן, ניתן להרחיב את הגדרת הגלריה (לא במקרה אוסף תמונות באינטרנט נקרא גם הוא "גלריה").

שלומית - יפה האבחנה שהרשת תשפיע לא רק על דרכי ההפצה, אלא גם על היצירה עצמה. לא רק הרשת - גם מכלול האמצעים הטכנולוגיים (הבנתי שנחשפת לנפלאות האמנות הדיגיטלית...) אנדרסון קרא לזה "דמוקרטיזציה של היצירה" (אשמח להציג בפנייך את הספר, הוא מרתק).

מוטי - הביקורת העניינית על ממסד הגלריות, האוצרים והמבקרים אינה צריכה לגלוש לטינה. אני מסכים שקיימות שם תופעות של אליטיזם וקיבעון, אבל אסור להכליל (וחלק ממשתתפי הדיון מוכיחים את זה). היופי של העידן החדש הוא בכך, שניתן למצוא דרכים עוקפות ממסד, ולהצליח (כפי שאתה ואורית הוכחתם).

דבי - יש תחושה שאת רואה בג'יקלה (הדפסה על קנווס) סוג של אויב לאמנות המסורתית. לדעתי, הוא ממש לא כזה. בתחום ההדפסים, הוא מהווה כלי להנחלת אמנות לשכבות רחבות יותר; בתחום יצירות המקור, זהו ענף אמנות בפני עצמו - ענף שיש לקבלו כשווה ערך לציור או פיסול. חלק מהשתלבות הגלריות בעולם החדש יכול להיות בפתיחתן בפני יצירות אלה.

שוב - תודה לכולם!

אילונה - ברוכה הבאה. כמו תמיד, הניסוחים שלך חדים, מדוייקים ופוגעים הישר במטרה. הגישה שלך מרחיבה את הגדרת האמנות - ואין לי אלא לברך על כך.

רוי - לינק מעניין מאד. כפי שאמרתי, מכל תגובה אני לומד עוד ועוד.

תודה!

אתם מפספסים משהו כאן.

אני שומעת כאן קולות מתוסכלים של אמנים שרוצים להרויח כסף מהאמנות שלהם. זה הנושא שאתם כותבים עליו - למה לעבור דרך גלריה? למה לשלם עמלה? אפשר לעבור למסלול המהיר - למכור דרך האינטרנט ובחוגי בית.

אבל (ונראה לי שאני חוזרת על עצמי כאן) - אמנים לא מבינים שהם מקבעים את עצמם על ידי כך ברמת מחירים נמוכה ובכך סותרים את המטרה שלהם.

כי הגלריות, כאמור, הן שמעניקות את ההילה ליצירות שלכם ומה שאומר וולטר בנימין, שאותו מזכירה אילונה, זה בדיוק זה. אבל יש לזה מחיר ואתם צריכים להיות מודעים לו. אובדן ההילה הנוצרת עקב השיעתוק גורם לאובדן הערך. לכן, אבנר, אני נגד ג'יקלה של ציורים כי מבחינתי זה כמו פוסטר. אולי זה מגיע ליותר אנשים אבל זה חסר ערך.

לכן, לפני שאתם גודעים את הענף עליו אתם יושבים, תחשבו על הנושא של ערך. העמלה שגלריסט מקבל היא עבור הערך שהוא מקנה לעבודות שלכם. זהו ערך שאמן לא יכול להשיג  לבדו.

צטט: wicked 2007-07-28 16:45:05

 

אומנות היא לא רק חומר, היא המחשבה, הכשרון, היכולת היחודית של אדם להבעה עצמית, אמירה. להגיד אומנות היא חומר אומר לבטל את כל מייצגי הווידאו למינהם שאינם "חומריים" אך עוסקים בחומר, לבטל את כל אנשי הצילום וכמובן לבטל יוצרי מדיה למינהם.

 

מהו חיקוי מת? למה חיקוי הוא מת?

מהו הערך של המקור כאשר אין מקור, עיין ערך סימולקרה. ומהו מקור הצילום למשל? האם המקור, שהוא אותו רגע שלא ישוב עוד לעולם הוא האומנות או היכולת של הצלם לתפוס ולתעד דרך עייניו שלו את אותה הסיטואציה ולתת לה פירוש חדש ואחר. ולא, צילום הוא לא אובייקטיבי.

כמובן שאני מדברת רק על טכניקות בהם יש מקור - ציור ופיסול.

ושוב אני שולחת אנשים לבדוק מהי אומנות בעידן השיעתוק הטכני...

 

האומנות צועדת קדימה עם הזמן, במידה והיא לא מתווה את השינויים בעצמה. לצערי היום, האומנות לא ממש מתווה אלא יותר הולכת יד ביד עם השינוי ומנסה לייצר לעצמה במה בעולם חדש שבו החוקים השתנו.

 

להתייחס לאומנות כאל תרבות אליטיסטית תהיה חזרה לימי הביניים. רק הכומר יודע קרוא וכתוב והוא יפרש למענך את החוקים הנעלים של אלוהים. דווקא היום כשאומנות יכולה להגיע לכולם ולגעת בכולם להחזיר אותנו למעגל המוזיאון הוא טעות. אוצרים שמוצרים, עם כל הכבוד אל עבודתם מדוע שקומץ אנשים יחליט למעני מהי אומנות? להזכירך, גם הסלון הצרפתי דחה את מרסל יקירי אל מחוץ למוזיאון וביטל את המשתנה שלו במחי יד.

 

בעידן התקשורת של היום, נכון, כל צפרדע יכולה להיות מלך הביצה, ע"ע תרבות של כוכב נולד עשרים ושמונה ונולדנו לרקוד ארבע עשרה. הרייטינג פושה בנו ואנחנו תרבות פופוליסטית, וגם קפה דה מרקר נגוע במחלה הזאת.

העניין הוא איך לייצר אומנות לתוך המדיה שעומדת במבחן ההמוניות ועדיין "עומדת בסטנדרטים וקריטריונים" של "אומנות".

זאת הנקודה החשובה כאן כי יש רושם שהקלות הבלתי נסבלת של הפוטושופ גורם לכל אוחז במצלמה שיודע לעשות מניפולציות לקרוא לעצמו אמן.

דיון מאוד מענין, ואין לי הרבה מה להוסיף. (ניסיתי *, אבל אזלו כנראה).

לא מזמן קראת כתבה על הקלות הבתי נסבלת של כתיבת והוצאת ספר בעידן המחשב והאינטרנט.

ועדיין יש - במובהק - מקום לסופרים איכותיים. ובנוסף - כולנו מרוויחים מתסמונת הזנב הארוך שמאפשרת צמיחה של קולות אלטרנטיביים. כך גם במוזיקה.

באומנות הענין מעט יותר סבוך, כי המדיום משנה את החוויה בצורה מוחלטת. הציורים של רותקו שהוזכר פה יאבדו מעצמתם לחלוטין על מסך המחשב. אין תחליף למוזיאונים ולגלריות.

אבל - כמו שאחרים ציינו כאן - האינטרנט פותח דרכים חדשות לאומנים להגיע לקהל היעד. ולדעתי גלריסטים ואוצרים צריכים לברך על כך ולנצל את המדיום ע"מ להגיע לאומנים חדשים וקהלים חדשים.

דבי,בדבריך האחרונים נתת סיכום בהיר וברור לעניין. 

מצרפת את קולי לדברייך.

צטט: נטע וינריב 2007-07-28 20:29:12

דיון מאוד מענין, ואין לי הרבה מה להוסיף. (ניסיתי *, אבל אזלו כנראה).

 

לא מזמן קראת כתבה על הקלות הבתי נסבלת של כתיבת והוצאת ספר בעידן המחשב והאינטרנט.

ועדיין יש - במובהק - מקום לסופרים איכותיים. ובנוסף - כולנו מרוויחים מתסמונת הזנב הארוך שמאפשרת צמיחה של קולות אלטרנטיביים. כך גם במוזיקה.

 

באומנות הענין מעט יותר סבוך, כי המדיום משנה את החוויה בצורה מוחלטת. הציורים של רותקו שהוזכר פה יאבדו מעצמתם לחלוטין על מסך המחשב. אין תחליף למוזיאונים ולגלריות.

 

אבל - כמו שאחרים ציינו כאן - האינטרנט פותח דרכים חדשות לאומנים להגיע לקהל היעד. ולדעתי גלריסטים ואוצרים צריכים לברך על כך ולנצל את המדיום ע"מ להגיע לאומנים חדשים וקהלים חדשים.

הי נטע,

הזכרת לי דוגמא שרציתי לתת מעולם הספרות - רם אורן. אפרופו הצלחה. אין ספק שהוא מוכר ספרים אבל האם הוא מוערך? האם הוא איכותי? 

אני לא מחפשת אמנים דרך האינטרנט - יש מספיק שמגיעים אלי לתיבה או לדלת. אבל אם לאמן יש אתר, אני שמחה לבקר בו ואם נראה לי מעניין, איעשה ביקור סטודיו. בשבילי האתר מהווה שלב נוסף של סינון וחיסכון בזמן.

באתר של הגלריה שלי יש ממוצע של 400 כניסות ביום. מכרתי ציורים דרך האתר במקרים בודדים בלבד ובעיקר ללקוחות מחו"ל שכבר רכשו בעבר עבודות ומכירים את המוניטין של הגלריה.

צטט: dluz 2007-07-28 21:03:27

 

צטט: נטע וינריב 2007-07-28 20:29:12

דיון מאוד מענין, ואין לי הרבה מה להוסיף. (ניסיתי *, אבל אזלו כנראה).

 

לא מזמן קראת כתבה על הקלות הבתי נסבלת של כתיבת והוצאת ספר בעידן המחשב והאינטרנט.

ועדיין יש - במובהק - מקום לסופרים איכותיים. ובנוסף - כולנו מרוויחים מתסמונת הזנב הארוך שמאפשרת צמיחה של קולות אלטרנטיביים. כך גם במוזיקה.

 

באומנות הענין מעט יותר סבוך, כי המדיום משנה את החוויה בצורה מוחלטת. הציורים של רותקו שהוזכר פה יאבדו מעצמתם לחלוטין על מסך המחשב. אין תחליף למוזיאונים ולגלריות.

 

אבל - כמו שאחרים ציינו כאן - האינטרנט פותח דרכים חדשות לאומנים להגיע לקהל היעד. ולדעתי גלריסטים ואוצרים צריכים לברך על כך ולנצל את המדיום ע"מ להגיע לאומנים חדשים וקהלים חדשים.

הי נטע,

הזכרת לי דוגמא שרציתי לתת מעולם הספרות - רם אורן. אפרופו הצלחה. אין ספק שהוא מוכר ספרים אבל האם הוא מוערך? האם הוא איכותי? 

 

אני לא מחפשת אמנים דרך האינטרנט - יש מספיק שמגיעים אלי לתיבה או לדלת. אבל אם לאמן יש אתר, אני שמחה לבקר בו ואם נראה לי מעניין, איעשה ביקור סטודיו. בשבילי האתר מהווה שלב נוסף של סינון וחיסכון בזמן.

 

באתר של הגלריה שלי יש ממוצע של 400 כניסות ביום. מכרתי ציורים דרך האתר במקרים בודדים בלבד ובעיקר ללקוחות מחו"ל שכבר רכשו בעבר עבודות ומכירים את המוניטין של הגלריה.

הי דבי,

בשום מקום לא קישרתי בין איכות להצלחה מסחרית.

אם אתר של אומן חוסך לך זמן "סינון", הרי שיש להניח שזה מאפשר לך לבחון - בחינה ראשונית - יותר אומנים, לא?

צטט: נטע וינריב 2007-07-28 21:14:16

 

הי דבי,

 

בשום מקום לא קישרתי בין איכות להצלחה מסחרית.

 

אם אתר של אומן חוסך לך זמן "סינון", הרי שיש להניח שזה מאפשר לך לבחון - בחינה ראשונית - יותר אומנים, לא?

 

 

סליחה שתפסתי טרמפ על הדוגמא שלך - התייחסתי לדברים שנאמרו בהקשר אחר.

לגבי כמות האמנים - זה לא מדוייק. מדובר באמנים שפונים אלי מיוזמתם ומפנים לאתר שלהם. אין לי זמן וגם לא צורך לחפש. אני בקושי מתגברת על החומר שמגיע אלי.

צטט: dluz 2007-07-28 19:46:59

 

העניין הוא איך לייצר אומנות לתוך המדיה שעומדת במבחן ההמוניות ועדיין "עומדת בסטנדרטים וקריטריונים" של "אומנות".

זאת הנקודה החשובה כאן כי יש רושם שהקלות הבלתי נסבלת של הפוטושופ גורם לכל אוחז במצלמה שיודע לעשות מניפולציות לקרוא לעצמו אמן.

דבי, חוששני שלא ירדת לסוף דעתה של אילונה, ואולי החמצת את המסר החשוב שיש בדבריה.

 

זה כבר לא שאלה של מכירה באינטרנט, כן או לא. זו שאלה של הגדרת האמנות, בעידן בו הטכנולוגיה מעניקה לנו שפע של כלי יצירה. רק ציור ופיסול? מה עם וידיאו, צילום סטילס, אמנות דיגיטלית, תלת-מימד, מדיה משולבת? זו לא אמנות?

 

ודאי שזו אמנות. יתרה מזאת, זו אמנות שתלך ותתפתח, מהסיבות שפירטה הפרופסור שלומית בתגובתה. אם הגלריות ימשיכו להתייחס אל ענפים אלה כאל "סוג ב'", הרלוונטיות שלהן תלך ותיעלם, והזנב הארוך יאפיל עליהן.

 

ממש לא הבנתי את האמירה הנ"ל על פוטושופ ומניפולציות. האם כל אחד שאוחז במכחול הוא אמן? האם במאי קולנוע כמו דייויד לינץ', המשתמש לפעמים בעריכה דיגיטלית ובאפקטים, אינו אמן? האם אסף אמדורסקי, שמרבה להשתמש בכלי עיבוד אלקטרוניים במוסיקה שלו, אינו אמן?

 

כמו שאמרה אילונה, אמנות אינה חומר: היא רעיון, היא שאר רוח. ממש לא משנה באיזו מדיה מבוטא הרעיון. כן, גם בפוטושופ אפשר לבטא רעיונות ורגשות.

 

ואני מאמין שיהיו די גלריסטים ואוצרים שבסופו של דבר יבינו את זה.

 

תודה, אבנר

צטט: process 2007-07-28 21:25:23

 

צטט: dluz 2007-07-28 19:46:59

 

העניין הוא איך לייצר אומנות לתוך המדיה שעומדת במבחן ההמוניות ועדיין "עומדת בסטנדרטים וקריטריונים" של "אומנות".

זאת הנקודה החשובה כאן כי יש רושם שהקלות הבלתי נסבלת של הפוטושופ גורם לכל אוחז במצלמה שיודע לעשות מניפולציות לקרוא לעצמו אמן.

דבי, חוששני שלא ירדת לסוף דעתה של אילונה, ואולי החמצת את המסר החשוב שיש בדבריה.

 

זה כבר לא שאלה של מכירה באינטרנט, כן או לא. זו שאלה של הגדרת האמנות, בעידן בו הטכנולוגיה מעניקה לנו שפע של כלי יצירה. רק ציור ופיסול? מה עם וידיאו, צילום סטילס, אמנות דיגיטלית, תלת-מימד, מדיה משולבת? 

דווקא כן ירדתי לסוף דעתה. אתה הוא זה שלא הבנת אותי - ההערה שלי לגבי חיקוי או מקור נוגעת רק לגבי יצירות שיש להן מקור - כמו ציור ופיסול. כמובן שאי אפשר לדבר על מקור במדיה כמו צילום או וידאו וכו'.

זו לא אמנות? ודאי שזו אמנות. יתרה מזאת, זו אמנות שתלך ותתפתח, מהסיבות שפירטה הפרופסור שלומית בתגובתה. אם הגלריות ימשיכו להתייחס אל ענפים אלה כאל "סוג ב'", הרלוונטיות שלהן תלך ותיעלם, והזנב הארוך יאפיל עליהן.

אין בינינו ויכוח לגבי השאלה האם צילום או וידאו זה אמנות.

ממש לא הבנתי את האמירה הנ"ל על פוטושופ ומניפולציות. האם כל אחד שאוחז במכחול הוא אמן?  לא. האם במאי קולנוע כמו דייויד לינץ', המשתמש לפעמים בעריכה דיגיטלית ובאפקטים, אינו אמן? האם אסף אמדורסקי, שמרבה להשתמש בכלי עיבוד אלקטרוניים במוסיקה שלו, אינו אמן?  הדוגמאות שנתת הן של אמנים מצויינים שהוכיחו את עצמם וזכו להערכה על פועלם.

 

כמו שאמרה אילונה, אמנות אינה חומר: היא רעיון, היא שאר רוח. ממש לא משנה באיזו מדיה מבוטא הרעיון. כן, גם בפוטושופ אפשר לבטא רעיונות ורגשות.

אפשר אבל לא כל מי שעושה את זה הוא אמן. זה ברור גם מתוך דבריך.

ואני מאמין שיהיו די גלריסטים ואוצרים שבסופו של דבר יבינו את זה. 

נחכה ונראה.

 

תודה, אבנר

תודה לך על פתיחת הדיון המעניין הזה!

 

אבנר, שלום,

אני מרשה לעצמי לפנות אליך מאחר ואתה העלית את הדיון הנוכחי.

אני מתהלכת בו כבר יממה, קוראת את כל התגובות ואת כל הדעות, המחשבות, הרגשות שעולים ונקראים מתוכן.

היו רגעים לא מעטים שנעצבתי אל תוך הסערה.

ואני, איני פוחדת מסערות, סערות הן חיוֹת ופועמות, רק כשהן שלוחות רסן...הן כאלו...מכאיבות.

העלית לדיון בדרך בהירה מאוד בעיניי, את מקומן של הגלריות (והמוזיאונים) אל מול , או אולי ליד, או אולי בצד, ה- מדיה ומדיום 'חדש' - הרשת האינטרנטית/הוירטואלית.

אדם מתוך עיניו שלו הוא רואה...

מתוך ההתכווננות אל נושא הדיון, נפרצו כל המבטים -

שולחו והשתלחו מכאן לכאן - ביקורת על הממסד, וביקורת על מבקרים, וביקורת על אוצרים, וביקורת של אומנים על אומנים, ושל אומנים על אומנות, ושל...ושל... ושל...

וככל שרב הדיון (צירוף מעניין - רב הדיון - תרתי משמע, התרבה ו-רב) ורבו משתתפיו, נראה כי דווקא להיפך נהיה בו - הוא הלך וצר...וצר היה לי.

כי אם אדם מתוך עיניו שלו הוא רואה, מדוע אין בו את מעט הצניעות לשתף במבטו - ולראות מסביבו מבטים נוספים ? מדוע כמעט כל אדם שכתב כאן את תגובתו, היה סמוך ובטוח ובוטח כי מבטו הוא אור לכל הסומים שכאן ? אור לגויי האומנות ולגולים ממנה...

מילא שאומנות, כל אומנות, בכל חומר צבע וצורה, בכל מימדיה לכל המדיות שבהן היא מופיעה, חשופה עד קצותיה תדיר לשיפוט ולביקורת,

מילא שאומנות, כל אומנות חשופה ל-כלכלה, שלא אחת היא קלקלה, אבל כאן - מקום מפגש המביטים באומנות במבט על, מדוע הפך המבט למבט -אל-  ? למבט שאוסר אומנות כזו או אחרת, למבט שאוסר מקום אומנותי כזה או אחר, מבט שמכתיב מבטים אחרים ?

והאם צריכים לעבור שנות (וכמה שנות ? שנות דור ?) כדי להביט ולהבין - שאומנות - באשר היא רוח (והיא - לב ליבתה הוא רוח) יכולה לטוות אלינו ובנו עולם מפעים, מרתק, עוצמתי - בו נוצרת הרוח ביד האדם, כצלמו ודמותו, מביאה בחומר חיים והווייה - לכל גוניה, חומריה , מקומותיה, מימדיה ?... הלא לא יכול להיות, לא. לא יכול להיות שהעולם הנפרש מן התגובות שכאן, הוא עולם - שמבקר אומנות במובן הרע של המילה. במובן הכי רע של המילה - שאנשים מבקרים אומנות - על פני אומנות אחרת, ומבטלים את האחרונה במחי יד, לא יכול להיות שאנשים מבקרים מקומות של אומנות על פני מקומות אחרים של אומנות, ומבטלים את האחרונים בהינף אצבע, לא יכול להיות שאנשים מבקרים מבטים המתבוננים באומנות במסלול מבט אחר , על פני מבטים אחרים ומבטלים את האחרונים בהינד עפעף...

לא יכול להיות. אני מסרבת לחיות בעולם כזה.

לכן, פניתי אליך פנייה אישית,

כי מכל תגובותיך, אני יודעת שאתה מכיל את כל המבטים...

רציתי לומר לך ת ו ד ה,

תודה שאתה מעניק במילותיך, במחשבתיך, בליבך, מקום לכולם להיות,

ולכל האומנויות, ולכל קולן ולכל מימדיהן ולכל גוניהן ולכל מקומותיהן ולכל אנשיהם,

כי רק

רק כך

היקום יפה יותר.

והוא יפה בי היום יותר,

כי אתה.

תודה...