כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    עסקי אמנות

    ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות".   כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף.   אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות.                      חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (3835)

    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דוקטורלאה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    sari10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שחר_קליין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    HagitFriedlander
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ששת שצ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הזנב הארוך של האמנות

    29/7/07 23:41
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-29 23:47:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אמנות – אינטרנט

     אפשר לכתוב ספרים על הנושא, כי זה הנושא! אנחנו רק בהתחלה שלו. לדעתי הממסד האמנותי בצורתו המוכרת, והמיושנת אם תרשו לי , עדין לא השכיל להפנים את השינוי הדרמטי המתחולל לנגד עיניו ממש בעידן השיעתוק הדיגיטלי, והמהפך הנדרש בעקבותיו. (איפה בנג'מין כשצריך אותו.. כן כן אתה.. וולטר..). תעשיית המוזיקה למשל הרבה יותר מחוברת לשינויים לצרכים ולתנאים החדשים. כל התעשיות בעצם. פתאום כל האמנויות נהיו 'תעשיות' ויש לזה סיבה טובה. הרבה כסף מעורב, הרבה טכנולוגיה. הקולנוע זה תעשיה, התקשורת זה תעשיה  חוץ מ... הציור כמובן . אולי כי עדיין ולעולם תהיה זו 'תעשיה' המבוססת על נקודת מבט ויצירה של אדם אחד. (כמו שגם כתיבת שיר היא אינה ואף פעם לא תהיה תעשיה)  אני מדברת פה על ציור ולא על סוגי אמנות אחרים הנעשים לעתים בעבודת צוות ושילוב של גורמים שונים ואז הקשר שלהם עם הממסד באמת שונה. אז גם  הרבה כסף מעורב והרבה טכנולוגיה. האמנים העכשויים החיים היום והמובילים מושקעים במניות ונתמכים על ידי התאגידים הגדולים אבל הציור, אין מה לעשות (וכדאי לראות את הדברים כפי שהם), חוץ מהמחירים, מבחינה ערכית כבר לא תופס את אותו מקום שהיה לו פעם. כבר לא  בחזית ולא נושא את הדגל  בראש המחנה כפי שהיה במאות האחרונות עד לפני שני עשורים או שלושה כשהאינטרנט נכנס לתמונה (וגם לציור) והתחיל לדבר ובגדול. הציור  מדדה אחריו בצליעה  וגם אחרי תעשיית התקשורת והמדיה, האינטרנט פשוט לקח אותו בסיבוב מכתיב לאמנים, למבקרים לאוצרים לבעלי גלריות ולמקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים במוזיאונים  דרכי ביטוי ואופני ראיה. אין בזה שום רע, רק אי אפשר לדעתי להמשיך לנהל את העולם כאילו כלום לא קרה. הגלריות והמוזיאונים כבודם במקומם. האינטרנט גרם לניפוץ האשליה של מרכז אחד. והמבנה של הממסד האמנותי המקובל כבר למעלה ממאה שנה, האקדמיה - אמן-גלריה-מוזיאון עדיין מתפקדים  כאילו יש פירמידה ומתעלמים. בגלל בורות?, נוחיות? סיבות כלכליות?. אז זהו שאין יותר פירמידה, ואין ראש הפירמידה. אולי יש ספירלה בתנועה מתמדת לכל הכיוונים.  

    ניסיתי להוסיף עוד קצת שבקצת, טיפה לים האין סופי והמרתק הזה.

    30/7/07 08:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 08:22:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    וולטר בנמין לא ישים לאינטרנט, כיוון שהוא מדבר על "אורה" של אוביקטים דיסקרטיים- יצירות נפרדות במרחב איטי. הסייברספייס שחלק ממנו הוא האינטרנט, מביא את היצירה האמנותית, האמן וצרכן האמנות למרחב קוונטי (נמצאים כל הזמן בכל מקום ובשום מקום),רואיםאת היצירה על המסך בו זמנית עם מיליארד גולשים אחרים, ה"אורה" של היצירההפכה לקוונטית גלובאלית, לא דיסקרטית ונעה במהירות האור (כמוך)... לכן המוזיאון, הגלריה והאובייקט האמנותי ה"מסורתי" מגלים קשיי ההסתגלות למצב החדשי ...

    לכן המציאות הווירטואלית היא המציאות היחידה!

     

    אבי.


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    30/7/07 11:21
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 11:21:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    הי צחי

    פתאום שמתי לב שבלהט הדיון שכחתי לענות על שאלותיך...

    צטט: צב מעבדה 2007-07-28 12:53:56

     

    צטט: dluz 2007-07-27 22:56:18

    הי אבנר,

     

    לדעתי יש להפריד בין שני דברים: מכירות והכרה.

     

    לפי דעתי זאת הפרדה מלאכותית. מכירות הן תוצאה של הכרה ושני הדברים קשורים אחד בשני.

     

    אני ממש חולקת עליך בעניין זה- יש תרבות קיטש מפותחת ביותר, הנמכרת בכמויות. זה עושה את זה טוב? האם הפוסטר של הילד הבוכה הוא איכותי? ולהיפך - הרבה דברים זכו בהכרת הממסד אך אינם נמכרים או שמחיריהם כה גבוהים שהם נמכרים רק במשורה.

    אבל גלריה היא הרבה מעבר לחנות למכירת ציורים. היא מוסד תרבותי המהוה סמן דרך וכמו שכבר כתבתי - היא נותנת ערך לאמנות.

     

    גלריה יכולה להיות גם אתר אינטרנט עם פורום לשיחות, החלפת דעות, נקודות זינוק למפגשים אישיים, וכו'... כל אלו גם הם נותנים ערך לאומנות.

    נכון - השיח האמנותי מגביר את המודעות לאמנות ואת ערכה התרבותי באופן כללי.

     

    אוצרים מוזיאליים לא בוחרים אמנים מהאינטרנט. הם כן מדברים עם גלריסטים ועם אוצרים שכבר עשו סינון ראשוני. הם לא מסתובבים במתנ"סים ובמסעדות שמציגות אמנות. אני לא שופטת - אני רק מציינת עובדות.

     

    על פניו יש סתירה בין העובדות שאת מציגה לבין מה שאבנר מציג. בגלל ש gentlemen do not discuss facts, יהיה נוח להעביר את הדיון לתאוריה.

    אשאל, מה את חושבת מונע מאוצר לראות ציור יפה באינטרנט, באתר מכובד, ברזולוציה גבוהה ולהנות ממנו או לפחות להתעניין בו מספיק בשביל ליצור קשר עם האומן?

    כמו שכבר כתבתי, אמנים רבים פונים אלינו ואני שומעת גם מקולגות שלי שהם אינם עומדים בעומס. אין כל כך זמן לשוטט באתרים שמציגים אמנות - אלא אם אמן יצר איתי קשר הפנה אותי ספציפית לאתר שלו, ואז, כמובן שאני נכנסת.

    ואת כל זה צריך לקחת בחשבון.

     


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    30/7/07 11:52
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-30 11:53:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הדס ואבי,

     

    אני חושבת שזה יהיה עצוב מאד אם אכן האינטרנט ישתלט לנו על החיים אבל אני ממש לא חושבת שזה יקרה. המציאות הממשית תמיד עדיפה על מציאות וירטואלית ואני רואה בזה את הסכנה האמיתית של האינטרנט - היא גורמת לפעמים להתבלבל ולחשוב שהחיים האמיתיים באמת מתקיימים ב- second life או במקומות אחרים ברשת. גם קשרים וירטואלים אינם תחליף לדבר האמיתי וכו'.

    אתם מדברים על סוג של mass production - אמנות להמונים. בזכות האינטרנט רבים יכולים להנות מאמנות. זה נכון. אבל יש שכבה מסוימת, קטנה אמנם, אבל בידיה רוב הכסף, והיא ממש מחפשת בנרות את הדברים הנדירים - שיהיו רק שלהם.

    התופעה הזו, של צריכה ראוותנית היא תופעה תרבותית מתפתחת, בהתאם לכמות הכסף  שמסתובב בעולם. (מי שרוצה המלצות לקריאה נוספת בתחום הזה- אשמח להציע).

    זוהי תרבות של מותרות, של לוקסוס. צריכה ראוותנית זה לקנות ציור אחד במחיר של 74 מיליון דולר, למשל.

    הדס, חבל שלא היית איתי במכירה האימפרסיוניסטית של סותביס בניו יורק - היית מבינה שהציור נמצא בפריחה שלא היתה כמותה מעולם! 60  יצירות שנמכרו בסכום כולל של  278 מיליון דולר! האם הציור נמצא בירידה כשמחיר השיא של רותקו משנת 2005 יותר מהכפיל את עצמו בשנתיים? נהפוך הוא. אמנות היום משולה לשוק ההון מבחינת רמת המחירים שלה והרווחים שהיא מניבה בטווח קצר.

    לכן, אני ממש לא מודאגת מעתיד הציור תמיד יהיו אספנים שירצו את האחד והיחיד - זה שאין בלתו. נדירות תמיד היתה ערך עליון לאספנים ואספנים היו מאז ומעולם.

    תודה על תשומת הלב.

     


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    30/7/07 14:16
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 14:16:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ומה זה אומר 70M$  לציור? שבעל ממון קובע מהי אמנות טובה ומה היא אמנות בכלל! הוא ישפוך כסף על זבל ? זו חייבת להיות השקעה! להריץ אמנות זה כמו להריץ מניות! הספקולנטים אשפים בזה.במסגרת זו האמן, ללא שום קשר לטיב אמנותו הופך להיות כלי בידי הכרישים. זה נחמד להסתובב במכירות פומביות של מגה דולרים ולחוש את רטט הכסף והכוח באוויר, כמעט כמו בווגאס. במקומות אלה הערך ה"אמנותי" נקבע שלא מהסיבות הנכונות! ואילו באינטרנט (יצירות שנוצרו עבור הרשת)היצירות חופשיות לצפיה והורדה.

     

    הצלמת והאמנית Sherrie Levine, המנכסת יצירות של אחרים (כך היא מגדירה את עצמה), צילמה בשנת 1979 צילומים של Walker Evans אותם צילם בשנת 1936. את צילומיה הציגה בפומבי בגלריה כיצירות מקוריות שלה.

     

    טענתה הייתה שבעידן המדיה ההמונית, דימויים המופצים באופן חופשי לכל ובחינם, הינם נחלת הכלל, לכן ניתן לעשות בהם שימוש חופשי. עצם ההעתקההיא אקט אמנותי יצירתי שיוצר ערך מוסף למקור, ולמעשה זו יצירה חדשה.

     

    קביעה זו יצרה פולמוס בקהילה האמנותית. בשנת 2001, האמן Michael Mandiberg, סרק ברזולוציה גבוהה את צילומיה של Sherrie Levine, הקים אתר באינטרנט, ממנו ניתן להוריד באופן חופשי את סריקות הצילומים. הרשת הדמוקרטית מאפשרת לקהל נרחב יותר (מזה של מבקרי גלריה מסורתית), לצפות, להוריד, לשנות ולהדפיס את היצירות.

     

    הרשת ריסקה את ההילה הייחודית של היצירה ה"איטית" והחליפה אותה בהילה אלקטרונית הנמצאת בכל העתק והעתק אינסופי ברשת. במצב חדש זה, מי האידיוט שישקיע מיליונים בקנית שיכפול?

    היצירה ה"מהירה" שינתה את תכונותיה הבסיסיות, אין מדובר יותר באובייקט קבוע כמו צילום, ציור, פסל או טקסט. היצירה ברשת משתנה בזמן, היא פסקה להיות חד-כיוונית, מעבירה מידע מהאמן היוצר לצופה הפסיבי שבפך אקטיבי.

     

    היצירה תלויה לגמרי בפעולות הגולש, ואיננה מתממשת אלמלא התערבותו הפעילה. יותר מכך, היא תלויה גם בתוכנה ובחומרה שברשת המשנים אותה אקראית, ובכך הופכים אף הם ליוצרים כמו האמן והגולש.  אלה הקונים יצירות "דיסקרטיות מסורתיות" תוך איחסון בכספת ומניעה של צפייה חופשית של הציבור הרחב מנסים להציב שוב גבולות והפרדה,  לקטוע את החופש ולזכות בו לעצמם בלבד! 

     


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    30/7/07 14:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 14:27:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מכיוון השדיון נגע גם לא מעט בערכה והערכה  של האומנות,

    אצטט מדברי לודויג ויטגשטיין כפי שמופיאים בספר

    "פרקים באסתטיקה"

     

    "....

     ישנם אנשים רבים, אמידים למדי, שהלכו לבתי-ספר טובים,

    שיכולים להרשות לעצמם לטייל בעולם ולבקר בלובר, וכו', ושיודעים

    הרבה דברים ויכולים לדבר בשטף אודות עשרות ציירים.

    ישנו אדם נוסף שראה ציורים מעטים ביותר, אבל הוא מסתכל בריכוז בציור אחד או שניים

    שעושים עליו רושם עמוק. אדם נוסף שהוא פתוח, לא עמוק ולא רחב. אדם נוסף צר מאוד,

    מרוכז ומוגבל.

    האם אלה סוגים שונים של הערכה?

    אפשר לקרוא לכולם "הערכה".

     

    ..." (סוף ציטוט)

     

     

    30/7/07 15:03
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 15:03:22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צודק ויטגנשטיין, אין ולא צריך הבדל בין טעם לטעם. אך בקונסטלציה הנוכחית, כמו בצבא : יש דרג ויש... וכאן בעל הממון קובע טעם! שילמתי ג'ובות לכן אני רוצה תוצרת! אמן חצר חביב, תעשה לי כמה ציורים בחום (ולא משנה לי שאתה בתקופה כחולה) שיתאימו למגה סלון שלי שעלה לי הון... המדיום הוא המסר. בעולם רכושני האובייקט הממשי הנסחר עולה, בעולם "וירטואלי" המידע עולה...

    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    30/7/07 15:42
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 15:42:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: avimedia 2007-07-30 15:03:22

    בעולם רכושני האובייקט הממשי הנסחר עולה, בעולם "וירטואלי" המידע עולה...

    מידע זה חשוב אבל עם מה ילכו האמנים למכולת בעולם ה"רכושני" שבו הם חיים?

     


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    30/7/07 16:14
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 16:14:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מסתבר שהסיכום שלי היה סיכום ביניים בלבד...

     

    נראה לי שצריך להבהיר אם הדיון הוא על אמנות, או על השקעות באמנות. מי שקונה ציור ב-70 מיליון דולר, אן בכלל במחירים של מליוני דולרים, עושה זאת בדרך כלל משיקולי השקעה: הוא מאמין שערך הציור יעלה. זה נושא ההשקעות באמנות, הוא עסקי לחלוטין; לכן מכירה כמו שדבי תיארה מעידה על שפע כלכלי עולמי, ולא על פריחת הציור.

     

    אם הדיון הוא על אמנות, המדדים שונים לחלוטין, ואהבתי בהקשר זה את הציטוט של ארז. כאן מדובר במדדים של רגש ומחשבה, וכאן חשובה דווקא ההגעה לכמה שיותר אנשים. זו גדולתה של האמנות המשועתקת, או הדיגיטלית - הנגישות.

     

    בעידן הזנב הארוך - אם לחזור לנקודת המוצא של הדיון - נגישות מתורגמת בסופו של דבר לערך כלכלי.

     

    תודה, אבנר


    --
    אבנר גפני - מנהל \"ברזלי יעוץ כלכלי ועסקי\"

    מייסד קהילת NETWORKING
    30/7/07 16:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 16:18:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    DLUZ הי,

    אני אוהב שמרימים לי להנחתה!

    אכן בעיה קשההפרנסה! ברשת פועלים כוחות שונים מאלה המסורתיים. האמן ברשת הוא "סטארטאפיסת" לכל דבר, היוצר אמנות שהיא מידע , ומוצר כמו כל מוצר אחר. במידה ומוצר זה טוב, דהינו יש לו דרישה אמיתית מהקהל הרחב ברשת, ולא דרישה מאולצת כפי שקורה לפעמים בעולם "הממשי" , באמצעות "קובעי-טעם" וספקולנטים שונים, שהצד האמנותי לא תמיד עומד לנגד עיניהם. הרי ימצא מי שישלם עבור מוצר של מיליון כניסות ביום... גם אם לא קיבל הכשר של אוצר אמנות או גלריה ידועה.

    אני מציע להקים גוף בלתי תלוי של אמנים שחבריו ישתמשו ברשת האינטרנט ככלי ליצירת, הפצת וצריכת האמנות שלהם. הגוף יהווה אלטרנטיבה לממסד האמנותי הקיים, שאינו מיטיב עם האמנים כדברי מחבר ה"מעין מניפסט".

     

    הגוף יהיה סטארט-אפ שיהפוך לאבן שואבת של תכנים ומידע אמנותיים מקומיים וכלל עולמיים, שהם משאב מרכזי ויקר ברשת. הגוף יאפשר חשיפה והפצה של אמנות רבה יותר מאשר המוזיאון והגלריה יחדיו, כמובן ללא עריכה וצנזורה של אוצרים מבקרי אמנות אספנים וספקולנטים אחרים.

     

    הצלחת המיזם יכולה להביא להנפקה בבורסה ורכישה מצד משקיעים. התמורה בעבור הרכישה במידה ותתבצע, תהיה גבוהה ממה שמשתכרים האמנים במצב הנוכחי. גם אם לא יהיה מימוש פיננסי של המיזם, האמנים יזכו לחשיפה רבה וקידום עניינם. האמנות היא חלק מהמידע ברשת, וצריכה להיות חלק מההצלחה הכללית המלווה אותה.

     

    אם אתר YOUTUBE שמציע קטעי וידאו "סתמיים" נמכר ב 1.4 מיליארד דולרים (בעבר ICQ הישראלית נמכרה ב 400M$ למרות שלא מכרה ולו תוכנה אחת), אני בטוח שאתר בעל תכנים איכותיים יצליח לא פחות. האמנים צריכים להתאפק ולוותר על שורה בקורות החיים הכוללת תצוגה בגלריה מסורתית, בעבור עתיד טוב יותר ברשת להם ולאמנותם.

    לסיכום אם האמנות שאת מייצרת זוכה לתהודה, תהיה לה דרישה, וגם גמול נדיב, איתו נוכל ללכת למכולת וגם לבלות. זהו חוק הזנב הארוך של דיון זה, דבר העדיף על הבטן השמנה של כמה בעלי ממון, את לא חושבת כך?

     

     


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    30/7/07 16:23
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-30 16:23:32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: avimedia 2007-07-30 16:18:35

    DLUZ הי,

    אני אוהב שמרימים לי להנחתה!

    אכן בעיה קשההפרנסה! ברשת פועלים כוחות שונים מאלה המסורתיים. האמן ברשת הוא "סטארטאפיסת" לכל דבר, היוצר אמנות שהיא מידע , ומוצר כמו כל מוצר אחר. במידה ומוצר זה טוב, דהינו יש לו דרישה אמיתית מהקהל הרחב ברשת, ולא דרישה מאולצת כפי שקורה לפעמים בעולם "הממשי" , באמצעות "קובעי-טעם" וספקולנטים שונים, שהצד האמנותי לא תמיד עומד לנגד עיניהם. הרי ימצא מי שישלם עבור מוצר של מיליון כניסות ביום... גם אם לא קיבל הכשר של אוצר אמנות או גלריה ידועה.

    אני מציע להקים גוף בלתי תלוי של אמנים שחבריו ישתמשו ברשת האינטרנט ככלי ליצירת, הפצת וצריכת האמנות שלהם. הגוף יהווה אלטרנטיבה לממסד האמנותי הקיים, שאינו מיטיב עם האמנים כדברי מחבר ה"מעין מניפסט".

     

    הגוף יהיה סטארט-אפ שיהפוך לאבן שואבת של תכנים ומידע אמנותיים מקומיים וכלל עולמיים, שהם משאב מרכזי ויקר ברשת. הגוף יאפשר חשיפה והפצה של אמנות רבה יותר מאשר המוזיאון והגלריה יחדיו, כמובן ללא עריכה וצנזורה של אוצרים מבקרי אמנות אספנים וספקולנטים אחרים.

     

    הצלחת המיזם יכולה להביא להנפקה בבורסה ורכישה מצד משקיעים. התמורה בעבור הרכישה במידה ותתבצע, תהיה גבוהה ממה שמשתכרים האמנים במצב הנוכחי. גם אם לא יהיה מימוש פיננסי של המיזם, האמנים יזכו לחשיפה רבה וקידום עניינם. האמנות היא חלק מהמידע ברשת, וצריכה להיות חלק מההצלחה הכללית המלווה אותה.

     

    אם אתר YOUTUBE שמציע קטעי וידאו "סתמיים" נמכר ב 1.4 מיליארד דולרים (בעבר ICQ הישראלית נמכרה ב 400M$ למרות שלא מכרה ולו תוכנה אחת), אני בטוח שאתר בעל תכנים איכותיים יצליח לא פחות. האמנים צריכים להתאפק ולוותר על שורה בקורות החיים הכוללת תצוגה בגלריה מסורתית, בעבור עתיד טוב יותר ברשת להם ולאמנותם.

    לסיכום אם האמנות שאת מייצרת זוכה לתהודה, תהיה לה דרישה, וגם גמול נדיב, איתו נוכל ללכת למכולת וגם לבלות. זהו חוק הזנב הארוך של דיון זה, דבר העדיף על הבטן השמנה של כמה בעלי ממון, את לא חושבת כך?

     

     

    אבי, אם כתוצאה מהדיון הזה יקום סטראטאפ, אני דורש אחוזים...


    --
    אבנר גפני - מנהל \"ברזלי יעוץ כלכלי ועסקי\"

    מייסד קהילת NETWORKING
    30/7/07 16:29
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-30 16:31:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קדימה - אבל תבדוק אם זה לא נעשה כבר - כי אם זה רעיון כל כך גאוני - אולי כבר חשבו על זה לפניך... אשמח לשמוע איך זה מתקדם.

     

    מכיון שאין מקום לכל האמנים בגלריות - אני בעד שיהיו יצירתיים וידאגו לעצמם.

     

    דרך אגב, אני מאד אשמח אם מישהו מהאמנים שהצליח למכור באינטרנט יספר לנו איך זה מתנהל  - איך הם מפרסמים את עצמם, כמה מוכנים לשלם להם , כמה עבודות מכרו וכו'.


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הזנב הארוך של האמנות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה