עוה"ד כינרת בראשי פסעה את הצעד הראשון במאבק שינוי הנורמות החברתיות בנושא הפגיעות המיניות שעוברת כל אישה לפחות פעם אחת במהלך חייה. אני מעריכה את האומץ הדוידי של בראשי אל-מול גולית הממסדי. עם זאת, מעברה הזריז לבניית קריירת-בזק של מנחה-אורחת קבועה (אם לא מגישה של ממש), מעורר תמיהה.

עיקר קו ההגנה של עוה"ד בראשי, כאשר ייצגה את המתלוננת הבעייתית ביותר מול קצב, התמקד באדם מכובד שעושה בכפופות לו כל אשר יעלה על דעתו, משום שהוא חש - ובצדק - שהמערכת כולה מעלימה עין. 

זו הסיבה שאינני מבינה מדוע דווקא עוה"ד בראשי ראתה לנכון ליהנות מפירותיה במהלך הפולמוס התקשורתי. והרי רק עתה החליט מזוז להגיש כתב אישום אונס נגד קצב, נשיא המדינה לשעבר של מדינת ישראל!

לא מפריעה לי התנהלותו הגולמנית בתקשורת של זה הטוען לקורבנותו. אינני מעמידה פני שופטת.שיישפט בפני אנשים מקצועיים ממני. אני גם לא מעלה לדיון את השאלה הכואבת: אם אישה צריכה, בכלל, להתלונן. כפי שהיטיבה להציג זאת מירב מיכאלי: "משפט קצב יקבע את הנורמות הבאות". לא צריך להיות נביא גדול כדי לדעת זאת.

ובכל זאת, קשה לי לחיות בשלום עם הופעותיה של עוה"ד כינרת בראשי בערוץ הממלכתי כמראיינת-אורחת. יקום מי שאיננו מקשר את דמותו של עוה"ד יורם שפטל עם ייצוג הצורר הנאצי. הוא ידע שיסמן עצמו ככזה לדיראון עולם. 

עוה"ד בראשי פשוט צריכה היתה להתאפק עם קידום המניעים האישיים שלה בתקשורת. נכון, היא התפטרה אז מייצוגה של העדה הבעייתית, אך מיד לאחר מכן, ובטבעיות גמורה, התיישבה בפאנל של הערוץ הראשון.

בעניינים עדינים כגון אלה, יש לראות מעבר לחוק. המוסר צריך להיות גם חברתי. עוה"ד בראשי, אני מוקירה את פועלך עד כה. הכל חוץ מהחלטתך האומללה "לרכב על הגל". בעשותך כן, גרמת לי לחוש כי גם ראש ממשלה אישה לא תגרום להבדל משמעותי ושהנורמות הגבריות יכתיבו גם לנשים חליפות מחויטות. השינוי המשמעותי, לפיכך, במעמד האישה חייב וראוי לצמוח מהתחתית תוך מודעות חברתית עמוקה ותוך ויתור על חיי הפרט. כך - ורק כך - תוכלנה הנשים הראשונות להיות המהפכניות האמיתיות, ולא רק אישה המכהנת במשרת גבר.