אמש הייתי בכנס תושבים בשכונת ביצרון-רמת ישראל וחזרתי מאוכזב ועצוב.
תמיד האמנתי שתכנון סביבתי הוא רצון הציבור ושכשאני נלחם למען שבילי אופניים, צמצום תנועת כלי הרכב בעיר והפחתת זיהום האוויר, אני פועל בשביל הציבור ולמענו, אבל הערב לצערי הייתי צריך לשכנע את עצמי בעניין הזה כל הזמן...
כנס התושבים שחזרתי ממנו עכשיו ובו נכחו כ- 100 תושבי שכונת ביצרון-רמת ישראל אורגן על רקע התנגדות חלק גדול מתושבי השכונה לפיילוט (הארצי) שנעשה בשכונה לשביל אופניים על המסיעה (הכביש), מופרד מתנועת המכוניות על-ידי חניית רכבים ומפרדה מפלסטיק (ראו תמונה).
בשביל כל רוכב אופניים מצוי שנאבק יום יום ברכבים ובהולכי רגל, השביל הזה הוא חלום. לא רק שהוא מאספלט על הכביש, הוא גם מופרד בצורה מלאה הן מהמכוניות והן מהולכי הרגל, אפילו יותר טוב מהרבה שבילים באירופה!
אבל מה, כנראה שבין הרצון והכוונה ובין המצב בשטח יש, כמו כל דבר אצלנו במדינה, פער לא קטן: מסתבר שבשביל נוסעים בדרך קבע קטנועים, שבגלל הקיטוע שלו בתחנות האוטובוס ישנן תאונות, ושהוא פשוט לא מסומן בצורה ברורה להבהיר שהוא שביל אופניים ולא שום דבר אחר.
מעבר לכך, לא נעשה שיתוף ציבור אמיתי לתכנית. היה מצופה שלתכנית לשביל שהוא הראשון מסוגו בארץ, ושאף-אחד לא ממש יודע איך לאכול אותו, ייערך שיתוף ציבור מקיף מאוד, אשר גם יספק מידע, גם יפחית חששות וגם ישמע את הבעיות מהן חוששים התושבים וינסה לתת להם תשובות.
כמו כן, היה מצופה לערוך קמפיין נרחב בקרב תושבי העיר אשר מסביר על היתרונות שבסלילת שביל על הכביש, מופרד מתנועת הולכי הרגל והרכבים, ואשר מגייס את דעת הקהל לנושא.
בגלל הבעיות הללו, מרבית התושבים שהיו הערב בכנס הביעו התנגדות לפרוייקט ודרשו "להחזיר את המצב לקדמותו". בשיחות אישיות עם חלק מהם לאחר הכנס נוכחתי לדעת כי ההתנגדות איננה לפרוייקט עצמו אלא לליקויים בביצוע שלו, וכי רבים מהם מבינים את היתרונות שבסלילת שביל על הכביש.
כמו כן חשוב לציין כי הגיעו גם תושבים אשר תומכים בפרוייקט - אך חששו לדבר בכדי לא להיות במיעוט. וודאי קיימים תושבים רבים שתומכים בפרוייקט אך לא טרחו להגיע למפגש.
כמובן שכמו כל דבר במדינה שלנו, נזכרים לעשות הכל אחרי שהנזק נעשה, אבל כמו שנאמר "it's never too late". עוד לא מאוחר להפגש בקבוצות עם תושבי השכונה, להסביר להם בצורה שקטה ומנומקת על יתרונות השביל, לשמוע מהם על הבעיות, להציע פתרונות וכמובן לתקן את הליקויים.
גם לא מאוחר לפתוח בקמפיין כלל עירוני לגבי הסוג החדש של השבילים, וודאי שלא מאוחר להתחיל בשיתוף ציבור לגבי השבילים שמיועדים לסלילה בקרוב, מוקדם ככל האפשר.
מה שעוד צריך להבין בו זה פוליטיקה. כמו שהמתנגדים לשביל גייסו חברת מועצה תושבת השכונה כנגד השביל, כך צריכים תומכי שבילי האופניים על הכביש לגייס כמה שיותר חברי מועצה ואישי ציבור אשר יוכיחו כי רוכבי האופניים בעיר ותושבי העיר רוצים שבילי אופניים אמיתיים על הכביש, כפי שנעשה בכל העולם.
כפי שמתנגדי השביל קיימו כנס תושבים גדול כנגד השביל, כך תומכי השבילים על הכביש (ואני מדבר קודם כל על עצמי ועל הפעילים ב"תל-אביב-יפו בשביל אופניים") צריכים ליזום כנס כלל עירוני וכנסים שכונתיים במקומות בהם מתכוונים לסלול שבילים כאלה, כדי להשמיע את קול ה"רוב הדומם".
ואפשר כבר להתחיל בשליחת פקס לראש-העיר, רון חולדאי: 5244093 ומייל לראש רשות התחבורה בעירייה, ד"ר משה טיומקין, לתת להם "רוח גבית" בעניין.
כך נוכיח כי תכנון סביבתי ובר-קיימא הוא אכן רצון הציבור!
הוספת תגובה על "על שבילי אופניים, הסברה ושיתוף ציבור"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה