כמו שהוא, לדעתי זה לא שווה הרבה. מה שמסביר את תשובת הגלריה.

הערך האמיתי של העבודה הוא בשילוב של הפסל והקיר. אני מניח שהיא הגיעה באופן מיוחד למי שקנה והשלימה את העבודה וגם חתמה ליד.

נסי לתפוס / להשיג את סיגלית, תבקשי ממנה לחבר את השחיינית ללוח עץ (כי את גרה בשכירות וצריכה לעבור מדירה לדירה) צבוע באפור  60X60 ס"מ, להוסיף את כתמי הצבע ולחתום על העבודה. אז זה יהיה שווה הרבה הרבה יותר.

צטט: איריס009 2009-03-20 20:31:38

צטט: ראובן פלץ 2009-03-20 15:44:13

א.  לעניות דעתי יש למצוא את סגלית ולהחתים אותה

     על היצירה או לקבל מידה אישור אוטנטיות.

       (צריך לנהוג בעניין זה בתבונה רבה כדי לא להערים

      קשיים לאמנית מול הגלריה שלה)

 

 מה זאת אומרת בתבונה רבה?

 

יש מקרים, אינני מקיש דבר על מקרה זה,

שלאמן יש הסכמים עם בעל גלריה לגבי

ההפצה והמכירה של עבודותיו.

דבר המאפשר לבעל הגלריה לעצב תדמית

ומחיר לאמן במקומות המכירה השונים.

הצפת השוק בעבודות שניקנו בזול או ניתנו

כמתנות יכול להשפיע על ירידת מחירי האמן.

לא כל בעל גלריה יתייצב וירכוש ביוקר

עבודות אלו במקומות המכירה כדי להגן על

מחירי האמן.

לא בטוח גם שכל אמן יהיה מעוניין לפגוע

במחירי השוק של עצמו ובהשקעות הגלריה

התומכת בו.

 

במקרה הספציפי של היצירה שבידך. 

כדי להעריך נכון, יש צורך לדעת את מספר

העתקים שנעשו ממנה, ערכה יושפע

בהכרח מכמות זו.

 

 

 

 

 

צטט: shai63 2009-03-20 22:35:46

 

כמו שהוא, לדעתי זה לא שווה הרבה. מה שמסביר את תשובת הגלריה.

הערך האמיתי של העבודה הוא בשילוב של הפסל והקיר. אני מניח שהיא הגיעה באופן מיוחד למי שקנה והשלימה את העבודה וגם חתמה ליד.

נסי לתפוס / להשיג את סיגלית, תבקשי ממנה לחבר את השחיינית ללוח עץ (כי את גרה בשכירות וצריכה לעבור מדירה לדירה) צבוע באפור  60X60 ס"מ, להוסיף את כתמי הצבע ולחתום על העבודה. אז זה יהיה שווה הרבה הרבה יותר.

 איזה דיון מרתק לגבי ערך של עבודה, חתימת אמן, מקוריות, מספר עותקים, ושוק האמנות, וגילגול חייה של יצירת אמנות - גם עולה לא מעט השאלה מהו הערך של עבודה אמנותית ללא הקיר (חלל התצוגה) עליה היא תלוייה/מוצגת/מופיעה .... (במיוחד בעבודה הזאת).

- אם את לא תופסת את סגלית אני מוכן לחבר לך אותה לאיזה קרש, להוסיף כמה כתמים ולחתום (אני לעיתים חותם בX או באמן סודי...).

- דרך אגב שמתם לב שנעלמו כל השאלות לגבי התוכן של היצירה ? הערך האמנותי שלה (למה נוצרה, באיזה קונטקסט, על מה העבודה מדברת וכ"ו ברגע שהאמנות היא מוצר שעולה כסף ובמקרה הזה - "שולם" לרואה החשבון של סגלית עבור שרותיו המקצועיים - אחלה ברטר....).

טוב, אני זז לעשות קניות לשבת בשוק ולשלם עם התמונות של הזבל של השוק....

אי אפשר לקנות (גם בשוק) רק עם הערכה אמנותית.

צטט: shai63 2009-03-20 22:35:46

 

כמו שהוא, לדעתי זה לא שווה הרבה. מה שמסביר את תשובת הגלריה.

הערך האמיתי של העבודה הוא בשילוב של הפסל והקיר. אני מניח שהיא הגיעה באופן מיוחד למי שקנה והשלימה את העבודה וגם חתמה ליד.

 

 

נסי לתפוס / להשיג את סיגלית, תבקשי ממנה לחבר את השחיינית ללוח עץ (כי את גרה בשכירות וצריכה לעבור מדירה לדירה) צבוע באפור  60X60 ס"מ, להוסיף את כתמי הצבע ולחתום על העבודה. אז זה יהיה שווה הרבה הרבה יותר.

 

 

 שי, תודה רבה!!!!!!!!

סתם מסקרנות, נניח אספן אחר, שרכש את אותה יצירה, והיא נמצאת אצלו, צחוברת לקיר, עם הכתמים וכו', 

מעוניין למכור את העבודה, הוא ממילא יוכל למכור רק את הפסל עצמו, נכון?

אז איך זה עובד בשלב ההוא?

צטט: ראובן פלץ 2009-03-20 23:10:46

יש מקרים, אינני מקיש דבר על מקרה זה,

שלאמן יש הסכמים עם בעל גלריה לגבי

ההפצה והמכירה של עבודותיו.

דבר המאפשר לבעל הגלריה לעצב תדמית

ומחיר לאמן במקומות המכירה השונים.

הצפת השוק בעבודות שניקנו בזול או ניתנו

כמתנות יכול להשפיע על ירידת מחירי האמן.

לא כל בעל גלריה יתייצב וירכוש ביוקר

עבודות אלו במקומות המכירה כדי להגן על

מחירי האמן.

לא בטוח גם שכל אמן יהיה מעוניין לפגוע

במחירי השוק של עצמו ובהשקעות הגלריה

התומכת בו.

 

במקרה הספציפי של היצירה שבידך. 

כדי להעריך נכון, יש צורך לדעת את מספר

העתקים שנעשו ממנה, ערכה יושפע

בהכרח מכמות זו.

 

 

 

 

 

 נכון...

מעניין באמת כמה שחיניות שדופקות את הראש בקיר  מסתובבות להן....

צטט: אמן סודי 2009-03-20 23:06:05

 איזה דיון מרתק לגבי ערך של עבודה, חתימת אמן, מקוריות, מספר עותקים, ושוק האמנות, וגילגול חייה של יצירת אמנות - גם עולה לא מעט השאלה מהו הערך של עבודה אמנותית ללא הקיר (חלל התצוגה) עליה היא תלוייה/מוצגת/מופיעה .... (במיוחד בעבודה הזאת).

 

- אם את לא תופסת את סגלית אני מוכן לחבר לך אותה לאיזה קרש, להוסיף כמה כתמים ולחתום (אני לעיתים חותם בX או באמן סודי...).

 

- דרך אגב שמתם לב שנעלמו כל השאלות לגבי התוכן של היצירה ? הערך האמנותי שלה (למה נוצרה, באיזה קונטקסט, על מה העבודה מדברת וכ"ו ברגע שהאמנות היא מוצר שעולה כסף ובמקרה הזה - "שולם" לרואה החשבון של סגלית עבור שרותיו המקצועיים - אחלה ברטר....).

 

טוב, אני זז לעשות קניות לשבת בשוק ולשלם עם התמונות של הזבל של השוק....

 תודה על ההצעה היפה שלך.....

אולי באותו זמן תחתום לי גם על איזה יצירה ענקית שהגיעה לידי במקרה,  776x349,

אמרו לי שקוראים לה גלניקה או משהו בסגנון.... אני לא סגורה על שם האמן..ספרדי, נדמה לי, מיקאסו.... או- דיקאסו.....

(הוא קצת מזכיר את השותף של הרואה חשבון.)

האמת שבאיזשהו שלב, באחת הדירות הברגתי את העבודה לקיר בעצמי, והוספתי את השפריץ האדום, ולא עלו לי בראש שום תהיות...

אגב, לרואה החשבון המהמם יש אוסף אמנות נפלא , הרבה אמנים ישראלים, ממש תענוג!

צטט: איריס009 2009-03-21 07:48:23

 

 שי, תודה רבה!!!!!!!!

 

סתם מסקרנות, נניח אספן אחר, שרכש את אותה יצירה, והיא נמצאת אצלו, צחוברת לקיר, עם הכתמים וכו', 

מעוניין למכור את העבודה, הוא ממילא יוכל למכור רק את הפסל עצמו, נכון?

אז איך זה עובד בשלב ההוא?

אספן מקיים מערכת יחסים מתמשכת עם הגלריה בה הוא רוכש עבודות. אני מאמין שבמקרה הזה או שהגלריה תקנה / תחליף את הפסל ותדאג שהאמנית תציב אותו אצל קונה אחר, או שהגלריה תדאג שהאמנית תציב אותו שוב אצלו, במיקום אחר.

אם האספן מספיק גדול וחשוב ויש לו קשר עם האמנית, היא בוודאי תסכים להעביר את הפסל. (תמורת תשלום?).

תמיד אפשר למכור את הבית יחד עם הפסל.

וכן, יש גם עבודות שאי אפשר למחזר.

פסל אחד קטן כל כך הרבה אפשרויות.

צטט: איריס009 2009-03-21 07:50:37

צטט: ראובן פלץ 2009-03-20 23:10:46

 במקרה הספציפי של היצירה שבידך. 

כדי להעריך נכון, יש צורך לדעת את מספר

העתקים שנעשו ממנה, ערכה יושפע

בהכרח מכמות זו.

 

נכון...

מעניין באמת כמה שחיניות שדופקות את הראש בקיר  מסתובבות להן.... 

 

כמה שחייניות כבר דרושות למקצה אולימפי,

לדפוק ראש בקיר או להיות עם ראש דפוק, מה

זה משנה?

אכן ויקוח מעניין, לגבי מהות האמנות ומי מעניק לה את המשמעויות השונות...

לפי הנכתב כאן זהו בעל הגלריה, אשר בכוחם של חוזים, הסכמים ומניפולציות של יחסי ציבור קובע את ערכה הכספי של היצירה, ומטשטש את שאר ערכיה...

ה"אורה" המסחרית מאפילה על זו האמנותית!

האם אמן-העל הוא הגלריסט, הסוחר האנליסט?המשתמש באמן ככלי או חומר גלם לפעולותיו הפיננסיות? כפי שצויין לפתע לא מדובר יותר באספקטים אמנותיים...

האם הדרישה של הנ"ל מהאמן לא ל"הציף" את השוק ביצירות, כדי לא לפגוע במחיר,

אינה דומה לדרישה מהאמן לא לצייר לדוגמה בכחולים או בסגנון פיגיורטיבי, (כיוון שזה לא הולך עכשיו...)?

האין כאן פגיע בחופש היצירה?

ולגבי שיכפולים של יצירות.

"גלגל אופניים" (1913/1916)

הוא פסל מאת האמן הצרפתי מרסל דושאן. הוא נחשב כפסל הרדי מייד הראשון.

"גלגל אופניים" מורכב משרפרף בעל מושב עץ עגול, בגובה של 60 ס"מ, עליו הרכיב דושאן גלגל של אופניים הפוך. גובהו הכולל של "גלגל אופניים" הוא 129.5 ס"מ ורוחבו הוא 63.5 ו-41.9 ס"מ. הוא נוצר בשנת 1913 בסטודיו הפריזאי של דושאן. באותה עת, העיד דושאן, תפיסת האובייקט הייתה כעל מוקד התבוננות מסקרן, כמעט כמו "להבות אש באח". ^[1]

מבחינה איקונוגרפית משקפת העבודה את התענינותו של דושאן במכונות ובתהליכי מכונה. כמו ביצירתיו "מטחנת שוקולד" ו"הזכוכית הגדולה", גם בעבודה זו מופיע פעולה מכנית עקרה בדמותו של הגלגל, אשר הוצא ונוטרל מתפקודו המקורי.

בשנת 1916 יצר דושאן מחדש את "גלגל אופניים" בדירתו בניו יורק, לאחר שהאובייקט המקורי נעלם. היצירה נעשתה ביחד עם קבוצה של פסלי רדי מייד נוספים שנעשו בין השנים 1916-1917. בשנת 1964 יצר דושאן מהדורה של רפליקות מעבודה זו.

עותקים של היצירה נמצאים באוסף מוזיאון פילדלפיה לאמנות, במוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ובמוזיאונים נוספים. (ויקיפדיה).

האמן הישראלי אריה ארוך יצר לעצמו העתק של העבודה אותו הציב בדירתו שבירושלים.

בעידן הסימולקרה המקור נבלע ע"י השיכפול שלו מבלי יכולת להבדיל בניהם!

מחר, בעוד חודש, בעוד שנה, מי ידע שזה העתק של ארוך ולא אחד מהעתקיו של דושאן.

צטט: avimedia 2009-03-21 12:31:58

אכן ויקוח מעניין, לגבי מהות האמנות ומי מעניק לה את המשמעויות השונות...

לפי הנכתב כאן זהו בעל הגלריה, אשר בכוחם של חוזים, הסכמים ומניפולציות של יחסי ציבור קובע את ערכה הכספי של היצירה, ומטשטש את שאר ערכיה...

ה"אורה" המסחרית מאפילה על זו האמנותית!

האם אמן-העל הוא הגלריסט, הסוחר האנליסט?המשתמש באמן ככלי או חומר גלם לפעולותיו הפיננסיות? כפי שצויין לפתע לא מדובר יותר באספקטים אמנותיים...

האם הדרישה של הנ"ל מהאמן לא ל"הציף" את השוק ביצירות, כדי לא לפגוע במחיר,

אינה דומה לדרישה מהאמן לא לצייר לדוגמה בכחולים או בסגנון פיגיורטיבי, (כיוון שזה לא הולך עכשיו...)?

האין כאן פגיע בחופש היצירה?

מעניין שמי שמתעניין בערך של היצירה היא בעלת היצירה, שבכלל לא שילמה עבורה.

מה איכפת לה כמה שווה יצירה - במיוחד אם היא אינה מתכוונת למכור אותה?

מי כאן הגורם ש"משתמש באמן ככלי או חומר גלם לפעולותיו הפיננסיות"?

ומה, לעזעזאל זה קשור לחופש היצירה?

נהניתי לקרוא, ומקוה שתחזרי אלינו עם "סוף הסיפור".

לדעתי, בדיוק כאן חשיבותה של חתימה על העבודה,

שלא לדבר על מיספר ההעתקים, שאמור להיות רשום גם הוא.

זה מונע ספקות.