יעל, ללא ספק בעיית כריית הפוספט אינה בעיה בלעדית של העיר ערד, אלא בעייה של כל מדינת ישראל. אבל אצלינו, מה שלא לוחץ בנעל לא כל כך מעניין, ולכן אנחנו נלחמים נגד המכרה שאמור לקום כארבעה ק"מ מהבית.
פוספט זה משאב חיוני ביותר שנמצא במחסור בעולם. יש חוקרים שטוענים שרזרבות הפוספט בעולם יספיקו לעוד 70 שנה. ואם ננצל את כל המשאב היום לנכדינו לא ישאר. ישנם חוקרים שטוענים שצריך היום לייצר פוספט שיספיק לתצרוכת של המדינה ולהמשיך ולייצר בכמויות קטנות אך מספיקות לצורך שלנו כאן, ולשמור לדורות הבאים את המלאי שיש אצלנו כאן בארץ.
וגם אם לא, אפשר לדרוש מחברת רותם לחזור לשדות הישנים שלה ולכרות שם את שכבת הפוספט העמוקה יותר שקיימת ולא להרוס שטחים חדשים. אמנם האלטרנטיבות יותר יקרות אבל הן קיימות.
נתתי את נושא שדה הפוספט כדוגמא לתפקוד השר להגנת הסביבה, שבמקום לשמור עלינו כתושבים, ועל הסביבה בחר בצד אחר- בצד התעשיה. אבל אתן דוגמא אחרת, המשרד להגנת הסביבה עורך בדיקות פתע במפעלים, לטעמי מעט מידי, נתוני 2007 לדוגמא:
http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l5673&enZone=factory
כפי שתוכלו לראות רוב המפעלים חורגים מהתקן, שגם כך צריך לשנות אותו, ולאמץ את התקן האירופאי. המפעלים לא נענשו בחומרה, לא נסגרו, ומי שמשלם את המחיר זה הציבור שמורעל מחומרים מסוכנים. אבל עד שהמשרד לא "ימרר" את חיהם של המזמהים בבדיקות חוזרות, בסגירת מפעלים, בסנקציות אמיתיות, בקנסות מכבידים, לא יתוקן המצב. ולזה אחראי השר להגנת הסביבה
ויוסי, אין ספק בעיות העיר ערד רבות ומגוונות, ואם רק נתייחס לאות הקלון שהוטל על העיר לפני שנה וחצי, ועדה קרואה ...
היה לנו ראש עיר (שאהיה עדינה) שלא היה ראוי לתפקידו.
לפני שנה וחצי הוחלף ראש העיר בראש עיר ממונה, ומאז חלה תנופת פיתוח ופעילות בעיר, כמוה לא ראינו שנים. פשוט ראש העיר שעושה את מלאכתו.
אז נכון יש בעיית מנהיגות, נכון בשנים האחרונות לא הוקם אף מפעל ראוי בעיר (למרות שהוקמו מספר מפעלונים ובתי מלאכה שמעסיקים לא מעט עובדים), נכון החינוך יכול להיות יותר טוב, (אציין במאמר מוסגר שהבן שלי לומד בתיכון והמורים שם עושים מעל ומעבר להצלחתו- ואין ספק שהדבר החשוב ביותר זה המורים ובערד יש צוות של אנשים אכפתיים ומסור), נכון אין מגוון תרבותי כמו במרכז, נכון יש בעיה של פליטים סודאנים שמגורשים מאיזור גדרה- חדרה ומגיעים לערד ומהווים כבר כ5% מכלל התשובים, ונופלים כמעמסה על מחלקת הרווחה, נכון האוכלוסיה מזדקנת, נכון יש עוד בעיות אבל עדיין זו אחת הערים היפות בארץ.
ולכן אנחנו צריכים לשאול- האם עלינו להרוס את העיר המדהימה שלנו? האם אנחנו רוצים שהעיר ערד תהיה תחת עננת אבק רדיואקטיבי באופן קבוע?
האם אנחנו רוצים שמפעל מוטורולה שכבר מספר שנים נלחם על קיומו בעיר, יסגר? (ראש העיר קיבל מכתב שהודיע שאם יוקם המכרה בערד המפעל יאלץ לעזוב את העיר). האם העיר יכולה לעמוד בפיטורים המוניים של 600 עובדים?
אני מכירה את הטענה שאינה נכונה שהמכרה יגרום למקורות תעסוקה, אנשי רותם אמרו לי במפורש כי הם יעבירו עובדים ממכרה אחר לעבוד בשדה בריר כך שהמכרה לא יוסיף עוד מקומות עבודה.
האם אנחנו רוצים שכל משפחה שיכולה להרשות לעצמה, ותחשוש למהחשיפה לאבק שרופאים שונים הזהירו שיכול לגרום לבעיות נשימה ולסרטן תעזור את העיר?
לא, אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמנו, אני מאמינה שאנחנו חייבים להציל את העיר, ולמנוע את הקמת המכרה. ולזה התגייסתי במלא מרצי. עכשיו זה הזמן, לפני שהבולדוזרים יעלו על הקרקע. לפני שיגמרו לתכנן.
ובינתיים אזמין אתכם לבקר בערד, עיר מדהימה, עיר שסביבה סומנו עשרות שבילים להליכה ברגל מכל בתי המלון והצימרים בעיר (פעילות מדהימה שנעשתה על ידי קבוצת תושבים "משוגעים לדבר" בניצוחו של יהודי יקר בשם דב פוניו).
מבטיחה לשלוח הסבר מפורט לכל המתעניין
הוספת תגובה על "פורסם היום בYNET גדעון עזרא: הייתי נשאר במשרד להגנת הסביבה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה