אני רוצה לשתף אתכם,בשאלה מופלאה ומעוררת מחשבה, ששאלה אותי מתאמנת שלי-

מהי נקודת ה"אל-חזור".

 

זאת אומרת, "על איזו נקודה באימון שאת עברת  ,היא שאלה,את יכולה לשים את האצבע ולהגיד,ששם נוצר אצלך השינוי."

 

ולפני שאני משגרת אליכם את התשובה ,אשמח לשמוע מה אתם הייתם עונים לשאלה מאתגרת שכזו.

המשך שבת שלום.(-:

ההבנה כי לכל אדם מעגל קיומי משל עצמו ואינטרסים שהוא פועל על פיהם

כך ניתן להבין כי הרבה מהקונפליקטים בחיים מקורם בחולשות של אחרים. לא שלי בהכרח.

כאשר יש חיבור ראשוני בין אינטרסים של אנשים יכולה להתקיים הרמוניה ושיתופי פעולה.

בעולם שבינו לבינה נבנית לה אהבה. 

השאלה היא מי המאמן ומי המתאמן.

זו שאלה שהייתי משאיר את המתאמנת ללא תשובה בשלב הזה..

ולאחר שהיא תעבור את נקודת הפריצה שלה  ניתן יהיה לחזור לשם

 

אני למשל הייתי שואל ומברר.. על מה ולמה נשאלת השאלה..

 

יגאל

צטט: מאמנת אישית :- 2009-03-21 11:24:30

שאלה מופלאה ממתאמנת-מה השאלה שלכם?

אני רוצה לשתף אתכם,בשאלה מופלאה ומעוררת מחשבה, ששאלה אותי מתאמנת שלי-

מהי נקודת ה"אל-חזור".

 

זאת אומרת, "על איזו נקודה באימון שאת עברת  ,היא שאלה,את יכולה לשים את האצבע ולהגיד,ששם נוצר אצלך השינוי."

 

ולפני שאני משגרת אליכם את התשובה ,אשמח לשמוע מה אתם הייתם עונים לשאלה מאתגרת שכזו.

המשך שבת שלום.(-:

אצל כל אדם שינוי הוא בזמן אחר.. הכוונה היא שלמתאמן נופל האסימון... הוא מגיע  להכרה ומבין איפה הוא צריך לשנות את הדברים, לפעמים ההאסימון נופל לאחר 3 מפגשים, לפעמים לאחר שהוא מודע לערכים שלו ולפעמים יותר מאוחר.

ושלכונו האסימונים יפלו מהר...

שבת שלום

שמואל

 

הניסיון האישי שלי הוא שבכל אימון הנקודה הזו נמצאת במקום אחר. לפעמים זה ממש בהתחלה, ולפעמים בסוף, לפעמים אפילו רק במהלך היישום אחרי שהאימון מיצה את מהלכו, ובכל נקודה אפשרית באמצע. לפעמים הנקודה מגיעה כאשר המתאמן רואה את הדברים פתאום מזווית אחרת, ולפעמים זה כאשר הוא פורץ מחסום, ולפעמים זה לא קורה בנקודה מסוימת, אלא כהצטברות הדרגית ואיטית של משקל. כל אימון הוא ייחודי.

צטט: מאמנת אישית :- 2009-03-21 12:03:24

שאלה מופלאה ממתאמנת-מה השאלה שלכם?

 

איזו שאלה מאתגרת. 

אני מחייכת חיוך גדול....ואומרת וואו איזו שאלה מיוחדת.

ומה מביא אותך מתאמנת יקרה שלי לשאול אותה?

זו בד"כ הדרך שלי לצאת ממקרים בהם "מתהפכות היוצרות"- המתאמן הופך למאמן...

ואז הדיון מוסט לעבר ה- למה נשאלה השאלה

ואיזה צורך אצל המתאמן התשובה עליה אמורה לספק?

מתאמנים בד"כ נקשרים למאמן ותולים בו תקוות.

הוא נתפס אצלם כאדם שיוביל אותם לשינוי המיוחל- מי שיודע מהו הדבר הנכון לעשות. 

ולעתים הם עוסקים בהשוואה בינם לבין המאמן

על מנת לאמוד את מצבם בתהליך.

לדעתי חשוב לאורך כל התהליך חשוב להדגיש למתאמן את העובדה

שהוא יחיד ומיוחד. ושהתהליך שלו מיוחד רק לו.

שבת מקסימה. :)

אכן שאלה נפלאה הייתי אומרת כמה דברים:
שאת הנקודה הזו רואים הרבה פעמים רק בדיעבד, אחרי שדברים קרו כתוצאה ממנה. וזה, אם רואים אותה, כי יש פעמים שאין נקודה אחת כזו אלא באמת - כמו שכבר אמרו בתגובות כאן - יש הצטברות של שינויים קטנים.
שאצל כל מתאמנ/ת וכולה הנקודה הזו לקרות במקום אחר בתהליך האימון, בהקשר שונה ובנושא אחר ממתאמנים אחרים. כי לכל אדם הסיפור שלו, והתהליך שהוא צריך לעבור.

 

אגב, אלה דברים שמתחברים למה שאני גם אומרת למאמנים שאני מנחה בסופרויז'ן: הרבה פעמים מאמנים חדשים מחפשים לגרום שיהיה רגע כזה קסום ומופלא, נקודת אל-חזור מובהקת, והרצון הזה, החיפוש ליצור את הקסם המיוחד משתקים את המאמנ/ת. למעשה אין לנו איך לצפות ואי אפשר לדעת מראש מתי ואיפה הוא יקרה אצל מתאמנ/ת ולכן הנכון הוא לעשות את העבודה, פשוט לאמן. רגעי ה"וואו" קורים בלי שנתכנן אותם, ואצל כל מתאמנ/ת במקום וזמן אחרים.

 

ולבסוף הייתי אומרת בחיוך אוהב שאני סקרנית לגלות ביחד איתה את נקודת האל-חזור שלה, בכל רגע שבו אפשר יהיה לזהות אותה, ושואלת - שנמשיך?

איה שלום,

הייתי מחזירה לה באותה שאלה:

מה היתה אצלך נקודת האל חזור?

בדרך כלל נקודת השינוי אצל מתאמנים מתרחשת בתובנה שהמחשבות שלנו יוצרות את המציאות שלנו.

גם אני שמעתי שני אספקטים ב"שאלה" שלך

 

* המקום של מתאמן לבקש את נסיונו של המאמן... את נקודת מבטו....  אני בוחרת לתת לזה מקום. מקבלת את הצורך הזה ב"הוכחה" שדברים עובדים אצל אחרים, או את ההצצה איך דברים עובדים אצל אחרים.... באימון אני מציגה את עמדתי כעוד אחד מהפרספקטיבות, או כחלק מסיעור מוחות. לא אוהבת להשתמש בתשובה ש"זה לא המקום לדון בי", זה משאיר את האחר\מתאמן לבד ... וגם אני לא אוהבת שמשאירים אותי לבד באמצע דו-שיח.

 

לגבי השאלה עצמה ? איפה נקודת האל חזור ?

 

ברגע שהבנתי שצריך לעשות משהו , וחייגתי את המס' שלך... שם נוצר שינוי. ובהמשכו יבואו שינויים מדהימים אחרים... שיביאו לאחרים... שם מתחילה תגובת שרשרת מופלאה של צחוק ועצב וגדילה.

 

לא ככה ?

 מצטרפת לפתיח של כולם:

שאלה נפלאה!

הייתי מבררת האם לדעתה  יש נקודה אחת שבה אפשר להצהיר :שזהו זה קרה!

נקודת "האל חזור" הוא רצף של כמה נקודות ושלבים בדרך ..

שבלעדיהם לא ניתן להגיע לאותה נקודה ספיציפית..

ולדעתי זהו יותר שלב מאשר נקודה

וההבנה שמגיעים לשלב של ה"אל חזור"

 כאשר יש הכרה בשינוי  שמרגישים בטחון ,

שמבינים את  הרווח והתועלת בשינוי,

כשמתחילים "לחיות" את השינוי.

ומחכה בסקרנות לשיגור התשובה ..

המשך שבוע נפלא 

 

 

צטט: נ ג ה 2009-03-21 16:03:40

גם אני שמעתי שני אספקטים ב"שאלה" שלך

 

* המקום של מתאמן לבקש את נסיונו של המאמן... את נקודת מבטו....  אני בוחרת לתת לזה מקום. מקבלת את עובדים את הצורך הזה ב"הוכחה" שדברים צל אחרים, או את ההצצה איך דברים עובדים אצל אחרים.... באימון אני מציגה את עמדתי כעוד אחד מהפרספקטיבות, או כחלק מסיעור מוחות. לא אוהבת להשתמש בתשובה ש"זה לא המקום לדון בי", זה משאיר את האחרמתאמן לבד ... וגם אני לא אוהבת שמשאירים אותי לבד באמצע דו-שיח.

 

לגבי השאלה עצמה ? איפה נקודת האל חזור ?

 

ברגע שהבנתי שצריך לעשות משהו , וחייגתי את המס' שלך... שם נוצר שינוי. ובהמשכו יבואו שינויים מדהימים אחרים... שיביאו לאחרים... שם מתחילה תגובת שרשרת מופלאה של צחוק ועצב וגדילה.

 

לא ככה ?

 

אני תומך בגישה של נתינת המקום לצורך הזה ובדיוק בגלל מיקרים כאלו אני דוגל בגישה שמאמן צריך להיות אחד כזה שעשה פריצות דרך משמעותיות בחייו...

ניתן להחזיר את המיקוד אל המתאמן לאחר נתינת מענה לדיסוננס הטבעי .

צטט: shall we dance 2009-03-21 19:06:51

צטט: נ ג ה 2009-03-21 16:03:40

גם אני שמעתי שני אספקטים ב"שאלה" שלך

 

* המקום של מתאמן לבקש את נסיונו של המאמן... את נקודת מבטו....  אני בוחרת לתת לזה מקום. מקבלת את עובדים את הצורך הזה ב"הוכחה" שדברים צל אחרים, או את ההצצה איך דברים עובדים אצל אחרים.... באימון אני מציגה את עמדתי כעוד אחד מהפרספקטיבות, או כחלק מסיעור מוחות. לא אוהבת להשתמש בתשובה ש"זה לא המקום לדון בי", זה משאיר את האחרמתאמן לבד ... וגם אני לא אוהבת שמשאירים אותי לבד באמצע דו-שיח.

 

לגבי השאלה עצמה ? איפה נקודת האל חזור ?

 

ברגע שהבנתי שצריך לעשות משהו , וחייגתי את המס' שלך... שם נוצר שינוי. ובהמשכו יבואו שינויים מדהימים אחרים... שיביאו לאחרים... שם מתחילה תגובת שרשרת מופלאה של צחוק ועצב וגדילה.

 

לא ככה ?

 

אני תומך בגישה של נתינת המקום לצורך הזה ובדיוק בגלל מיקרים כאלו אני דוגל בגישה שמאמן צריך להיות אחד כזה שעשה פריצות דרך משמעותיות בחייו...

ניתן להחזיר את המיקוד אל המתאמן לאחר נתינת מענה לדיסוננס הטבעי .

 

אני יודעת שזה חוטא ל"אימון הנקי" ... אבל זאת האמת !

קרו לי מספיק מקרים שהמתאמן ביקש "עיצה" .. פשוט עיצה שאפשר לשבת ולחשוב על איך ליישם אותה : )

וזה היה המקום שלהם. ושם פגשתי אותם..

 

עכשיו השאלה מה עושה מאמן ללא גוף ידע וללא נסיון בפריצות דרך : )

שבוע טוב !

לדעתי , אין מצב כמעט בחיים בריאים של "אל חזור" . לא כדאי לפתח אשליות .

יש לצערי מצב "אל חזור" כשאדם מאבד לחלוטין את השליטה על חייו :

כשהוא מתמכר לסמים , לשכרות ולשאר הדברים העושים את בן חורין לעבד . 

מאידך, כשאנחנו בשליטה על חיינו , גם אז ביטוח . תמיד עלינו בדוק את עצמנו.

החברות , הזוגיות , הקהילה וגם המשך הקשר עם המאמן, עשויים לסייע.