כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    עסקי אמנות

    ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות".   כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף.   אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות.                      חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (3832)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עמי100
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    irisoded
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    friend :)
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מצדה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Buna
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאל.זי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א ל22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מבט ביקורתי על יריד צבע טרי

    21/3/09 11:45
    12
    דרג את התוכן:
    2009-03-26 09:05:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    בתוך כל ההתרגשות שעורר יריד צבע טרי, אני רוצה להעלות דיון ביקורתי על היריד, כפי שבא לידי ביטוי דווקא דרך עיניהן של שתי אמניות - הדס רשף ומאשה זוסמן.  כמו כן, אני רוצה לתרום את דעתי בעניין. למרות יתרונותיו הברורים של החשיפה מציג את האמנות באגף האמנים בצורה שאינה עושה לה כבוד. יצירות תלויות עד הרצפה בצפיפות שאינה מאפשרת הערכה מכובדת. האוירה היא של רק היום ובזול ולמרות הצורך האמיתי של אמנים להתפרנס (כמו גם של גלריסטים), יש כאן פספוס אדיר. בכל הדוחק הזה אין אפשרות לבצע רכישה איכותית. היו אמנים טובים שממש התביישתי בשבילם בגלל התלייה המזעזעת שכמעט לא איפשרה הפרדה ויזואלית בין עבודה לעבודה....

    האמנם רק הכסף קובע? הרי בדיוק על זה מתלוננים כל הזמן האמנים - איך אפשר לדבר על אמנות וכסף באותה נשימה ופתאום במשך ארבעה ימים, הכסף הופך חזות הכל - העיקר למכור.  האין כאן סתירה?

    אתם מוזמנים לקרוא למה האמנית מאשה זוסמן אינה משתתפת ביריד.

    ולהלן דבריה של הדס רשף, כפי שפורסמו בטור שלה- גם כן באתר מארב. היא מעלה גם סוגיות חשובות לגבי אופי היריד:

    "בחודש מרץ שעבר נפתח יריד האמנות הגדול והראשון מסוגו בארץ (לפחות בשנות חיי) "צבע טרי". המארגנות הצהירו בקול גדול כי מטרת היריד לשמש קרש קפיצה לאמנים מבטיחים בתחילת דרכם, לאפשר להם למכור עבודות ולהרוויח כסף מאמנות, וכמובן - ליצור חשיפה גדולה. בנוסף ביקשו המארגנות לאפשר לחובבי אמנות שאינם אספנים לרכוש יצירות של ההבטחות הגדולות בסצנת האמנות העכשווית.
     
    כמה הערות בעקבות היריד

    מי קובע מיהו אמן מבטיח?
    הסוגיה הראשונה עלתה גם בביאנלה לאמנים צעירים שהוצגה לפני כמה חודשים ברמת השרון: מי קובע מי הם 'אמני המחר'? בביאנלה היו אלה ראשי בתי הספר לאמנות מכל הארץ, ואילו כאן בעלי גלריות, אוצרים ותיקים, מבקרי אמנות ותיקים, אספנים, יועצים לאספנים ועוד. דם צעיר ורענן? לא בבית ספרינו. מעין שלף וטלי צדרבאום אמנם הצטרפו ל"ועדת הקבלה המקצועית" של צבע טרי 2, אך שאר הצוות מורכב מאוצרים ותיקים, בעלי גלריות ואספנים.

    איכות מול מסחריות
    לא ניתן לומר שאין אמנים טובים בצבע טרי. כשהגעתי לבקר ביריד הראשון, חשתי קודם כל התכווצות כללית מעבודות שבאמת נראו ממוסחרות ונבחרו כדי להתאים לאנשים בסלון. יחד עם זאת היו גם אמנים טובים וחברים יקרים שזכו למכור עבודות לראשונה, וזה, לדעתי, שווה הכל. 

    מיהו אמן צעיר
    בשנה שעברה גיל האמנים היה אישו מאוד גדול. רובם ככולם היו צעירים. השנה יישם צבע טרי את הצהרתו "אמנים מבטיחים בתחילת דרכם", ולכן ניתן למצוא בפנים גם את דורית ברק, למשל, שסיימה את המדרשה לפני כשלוש שנים, מבוגרת מחלק מהמורים. אני מציינת זאת לטובה: נפתח כאן צוהר לאמנית מבוגרת אך צעירה בעולם האמנות. לעומת זאת, התפלאתי למצוא שמות כמו אפרת גל-נור, דרור דאום, קרן גלר, טל אמיתי או מירב היימן, לא כי איני חושבת שעבודותיהם אינן טובות, להיפך, אני חושבת שהם מצוינים, אבל תכלס לא מתאים, יש כל כך הרבה פרויקטים בצבע טרי כל שנה, למה לא לתת להם ביתן ופרויקט משלהם. 

    החלק הטוב 
    אמנים צעירים שמתפרנסים מאמנות - מי שמע על זה בארצנו? הרי צעיר יהודי צריך למצוא לו עבודה טובה, אי אפשר לחיות מאמנות, כפי שהוזהרתי עוד כשלמדתי אמנות בתיכון ונאמר לי: "אל תהיו אמנים! תיהנו עכשיו, עזבו את זה אחר כך", וגם בימים הפתוחים במדרשה, עם הצהרות של גרבוז כמו "מי שזה לא בדם שלו, אין לו מה לחפש כאן". אז יריד שכזה, על אף הבעיות הבסיסיות עליהן כתבתי, הוא אולי התשובה והתקווה. גם אם זאת תוספת הכנסה ולא משרה מלאה, גם אם זה יכול לממן טיסה לניו יורק או לציוד חדש. לא משנה מה, זה טוב. די להצהרה שכדי להיות אמן טוב צריך לחיות חיי תפרנות, (כמעט) אף אחד לא קונה את זה יותר.

    איכות מול מסחריות #2
    בעצם, דווקא יש כאן משהו סוציאליסטי - אמנות לעם, אמנות לכל טעם, אמנות לכל. בסופו של דבר, הרי טעם זה דבר סובייקטיבי, למה למנוע מאדם אושר ביצירה באשר היא? אם ישנה ביקורת כלפי קובעי הטעם, יש לקחת בחשבון, שטעם הציבור, גם בקרב ציבור האמנים, הוא מגוון ועשיר. בנוסף, גם חינוך לצריכת אמנות הוא עניין תהליכי. הרי יש סיבה שבגללה בדרך כלל לא מתחילים ללמד אמנות ממלביץ', ואולי זה ככה גם באספנות.

    היריד
    אין מה לומר, הכל נורא יפה, כולם נורא נחמדים, ומחייכים, ורוצים שתקנה, או לפחות תאהב, תגיד כמה מילים, וכשיש כל כך הרבה סוגים וזנים, חייבים להתחבר למשהו. הקטלוג נורא יפה, הביתנים נורא יפים, התליה הרבה יותר טובה ומכובדת מאשר בשנה שעברה, והאנקדוטה היחידה שעלתה לי באופן מובהק היא אניסה שעושה מיצג בכיכר העיר, ממש מול סוף פסי הרכבת. המראה הזה, של צילומי פסי רכבת הרי תמיד לוקח למקום גלותי טראומטי קולקטיבי אחד, ודווקא שם מציגה אניסה תוך הטחת שאלות על פוליטיקה, תרבות, אהבה, שונות ודמיון, וכמובן, האמנות הכי לא מכירה, ביריד הכי כלכלי שיש."

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מבט ביקורתי על יריד צבע טרי"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    21/3/09 13:42
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 13:42:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    דבי,


    "די להצהרה שכדי להיות אמן טוב צריך לחיות חיי תפרנות, (כמעט) אף אחד לא קונה את זה יותר. "

     

    ההערה הזו לא נכונה.

    כדברי יאיר גרבוז, או שזה בדם להיות אמן או שלא וככזה, לרוב,הוא  לא יודע למכור, לשווק ובקושי להיות נחמד לפעמים כי הדבר היחיד שמעסיק אותו הוא היצירה שלו, הוא לרוב מכור לזה כמו סם.

    21/3/09 13:50
    6
    דרג את התוכן:
    2009-03-21 14:00:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    דבי שלום.

    .

    דעתי האישית ש חטא היוהרה של מארגני היריד זהו המכשול העיקרי של היריד.

    יריד אמנות שמארגניו מסתכלים קודם כל על עצמם והאינטרסים הצרים שלהם ורק אחר כך מסתכלים על מה הקהל רוצה ,זהו מרשם לכשלון לטווח הארוך.

    .

    ברגע שוועדת הקבלה ליריד מקבלת או לא מקבלת אמן להציג ביריד בראש ובראשונה ע"פ כל מיני שיקולים מינהלתיים (גיל כרונולוגי, רזומה,קשרים חברתיים/עיסקיים של האמן וכיוב) ורק אחר כך מתפנה לחשוב האם יצירתו של האמן ראויה להיות שם ועשויה לענין את קהל המבקרים אזי אין מה לצפות לגדולות ונצורות.

    .

    השתתפתי בחיי בכמה ירידי אמנות (מסחריים) בחו"ל. המארגנים דואגים קודם כל לבדוק את מידת האטרקטיביות והיכולת האמנותית של יצירות האמן ואת מידת השתלבותם ביריד.גילו של האמן,הרזומה והקליקה שבה הוא חבר מענינים אותם כקליפת שום. המארגנים רוצים בראש ובראשונה שקהל המבקרים שהגיע ושילם כרטיס כניסה ירגיש שהגיע ליריד אמנות שמארגניו חשבו בראש ובראשונה על איכות העבודות המוצגות. איכות פירושה שאנשים יפתחו את ארנקיהם ויקנו.

    קניה פירושה שאמנים שמציגים ביריד יהנו מפרי יצירתם וישובו אליו בשנה הבאה.(וגם הקהל).

    .

    בישראל מארגני היריד מסתמכים על כך שחצי מתקציב היריד בא מבנק לאומי. במצב שכזה מכירות אמנות,טובת הקהל וטובת האמנים המציגים הם שיקול מישני.העיקר זה לקדם את האג'נדה של המארגנים.

    כל עוד היריד ימשיך להיות ממומן ברובו ע"י בנק מסחרי שעושה זאת למטרות יח"צ (לגיטימי) אזי יריד צבע טרי אינו יריד אמנות מסחרי אלא יותר יריד שמייחצן אמנות ותו לא.

    .

    לשם הסר ספק אני חלילה לא בא לומר שהמציגים ביריד צבע טרי 2 הם אמנים לא ראויים ויצירתם אינה טובה.

    אני סבור שמארגני היריד בגלל שמסתמכים על כסף של בנק מסחרי יכולים להרשות לעצמם מסחרית להשאיר  בכוונה אמנים רבים וטובים מחוץ לחלל היריד בגלל אג'נדה אישית.

     דבר שבסופו של דבר פוגע ביריד עצמו ובקהל המבקרים.

    .

    בברכה......


    --
    Yacov Gabay - Painter
    www.yacovgabay.net
    21/3/09 13:55
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 13:55:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: j.d'arc 2009-03-21 13:42:14

    דבי,


    "די להצהרה שכדי להיות אמן טוב צריך לחיות חיי תפרנות, (כמעט) אף אחד לא קונה את זה יותר. "

     

    ההערה הזו לא נכונה.

    כדברי יאיר גרבוז, או שזה בדם להיות אמן או שלא וככזה, לרוב,הוא  לא יודע למכור, לשווק ובקושי להיות נחמד לפעמים כי הדבר היחיד שמעסיק אותו הוא היצירה שלו, הוא לרוב מכור לזה כמו סם.

    את מי את מצטטת? את הדס או את מאשה?

     


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    21/3/09 14:57
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 14:57:03
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דבי לוזיה 2009-03-21 14:00:58

    מבט ביקורתי על יריד צבע טרי
     

    למרות יתרונותיו הברורים של החשיפה מציג את האמנות באגף האמנים בצורה שאינה עושה לה כבוד. יצירות תלויות עד הרצפה בצפיפות שאינה מאפשרת הערכה מכובדת.

     

    פעם זה היה מקובל להציג כך...

    האוירה היא של רק היום ובזול ולמרות הצורך האמיתי של אמנים להתפרנס (כמו גם של גלריסטים), יש כאן פספוס אדיר. בכל הדוחק הזה אין אפשרות לבצע רכישה איכותית. היו אמנים טובים שממש התביישתי בשבילם בגלל התלייה המזעזעת שכמעט לא איפשרה הפרדה ויזואלית בין עבודה לעבודה....

     לא הייתי במקום, אך היוזמה ברוכה בעיניי, ולו מן הטעם של היווצרות אלטרנטיבה לשיטה הקיימת של:

    אמן --->קובע טעם----> צרכן אמנות.

    נהדר שיש אופציה חדשה

    אמן ----> צרכן אמנות!

    אולי צרכן האמנות התבגר, פיתח טעם משלו,  למד לשחות בים האמנות,

    והוא יוצא לטיסת "סולו". גם אם "עושים טעות" במחירים זולים אין זה נורא... עודדנו אמן.

    אולי זה יצור טרנד חדש, קנית בזול וגילית מישהו שיהיה שווה יותר.

    נכון, ייתכן ויש "חריקות" לעומת השיטה המשומנת היטב של גלריה מסחרית,

    אבל מי יודע אול "צבע טרי 3 " בשנה הבאה יהיה על טהרת האמנים, ללא גלריות, סינון ממסדי או אפוטרופוס של גוך אינטרסנטי!

    כבר ראינו איך עובדים קונים מפעל כושל שעמד בפני סגירה והרוויחו בגדול!

    הקהל יצביע ברגליים וברכישות.

    לגבי טיב העבודות ויוצריהם, די אם נזכר בביקורות שזכתה "ארמורי שואו" בניו-יורק בשנת 1913 ...

     

     

    בעצם, דווקא יש כאן משהו סוציאליסטי - אמנות לעם, אמנות לכל טעם, אמנות לכל. בסופו של דבר, הרי טעם זה דבר סובייקטיבי, למה למנוע מאדם אושר ביצירה באשר היא? אם ישנה ביקורת כלפי קובעי הטעם, יש לקחת בחשבון, שטעם הציבור, גם בקרב ציבור האמנים, הוא מגוון ועשיר. בנוסף, גם חינוך לצריכת אמנות הוא עניין תהליכי. הרי יש סיבה שבגללה בדרך כלל לא מתחילים ללמד אמנות ממלביץ', ואולי זה ככה גם באספנות.

     

    הריאליטי אינו מילה גסה, אם בטלוויזיה אפשר לצופה להשפיע בקליק על מהלך התוכנית כך גם באמנות!

    כבר אמרנו, המעגל נסגר:

    |אמן ----> צרכן אמנות |

    |צרכן אמנות <---אמן   |

     

     

     

     


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    21/3/09 15:46
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 15:46:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: avimedia 2009-03-21 14:57:03

     

     לא הייתי במקום, אך היוזמה ברוכה בעיניי, ולו מן הטעם של היווצרות אלטרנטיבה לשיטה הקיימת של:

    אמן --->קובע טעם----> צרכן אמנות.

    נהדר שיש אופציה חדשה

    אמן ----> צרכן אמנות!

    אז זהו שהשיטה לא פוצחה כאן - כי היתה ועדת קבלה ונחש מי ישב בה?

    זו אשליה בלבד....


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    21/3/09 15:52
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 15:52:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דבי לוזיה 2009-03-21 15:46:59

    צטט: avimedia 2009-03-21 14:57:03

     

     לא הייתי במקום, אך היוזמה ברוכה בעיניי, ולו מן הטעם של היווצרות אלטרנטיבה לשיטה הקיימת של:

    אמן --->קובע טעם----> צרכן אמנות.

    נהדר שיש אופציה חדשה

    אמן ----> צרכן אמנות!

    אז זהו שהשיטה לא פוצחה כאן - כי היתה ועדת קבלה ונחש מי ישב בה?

    זו אשליה בלבד....

     

    נכון הייתה ועדה,

    זהו צעד ראשון, מראית עין..

    אבל

    אמנים שמריחים חופש, ידרשו חופש...

    בשנה הבאה אולי הם ישבו בועדה...

    ובשנה שלאחר מכן...

     

    הקהל גם מתרגל שאפר לתקשר ולקנות ישירות מהאמן

    לא צריך "מדריכים".


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    21/3/09 16:03
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 16:03:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: avimedia 2009-03-21 15:52:01

    צטט: דבי לוזיה 2009-03-21 15:46:59

    צטט: avimedia 2009-03-21 14:57:03

     

     לא הייתי במקום, אך היוזמה ברוכה בעיניי, ולו מן הטעם של היווצרות אלטרנטיבה לשיטה הקיימת של:

    אמן --->קובע טעם----> צרכן אמנות.

    נהדר שיש אופציה חדשה

    אמן ----> צרכן אמנות!

    אז זהו שהשיטה לא פוצחה כאן - כי היתה ועדת קבלה ונחש מי ישב בה?

    זו אשליה בלבד....

     

    נכון הייתה ועדה,

    זהו צעד ראשון, מראית עין..

    אבל

    אמנים שמריחים חופש, ידרשו חופש...

    בשנה הבאה אולי הם ישבו בועדה...

    ובשנה שלאחר מכן...

     

    הקהל גם מתרגל שאפר לתקשר ולקנות ישירות מהאמן

    לא צריך "מדריכים".

     

    קשה לדבר עם מישהו שמביע דעה נחרצת בלי להיות במקום ולדעת את העובדות.

    לכל שלושה אמנים יש מוכרניות, שביקרו בסטודיו של האמנים ויודעים להסיבר למבקרים. ההסברים שלהם ארוכים ומייגעים ולא מקצועיים במיוחד - לפחות אלה שלא הצלחתי לחמוק מהן ולמען הנימוס שמעתי הסברים מבולבלים משהו.


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    21/3/09 16:14
    2
    דרג את התוכן:
    2009-03-21 16:31:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    דבי שבוע טוב,

     

    אני שותף (פעם ראשונה לדעתך) להרגשת המיסחור - רוב העבודות בצבע טרי היו לסלון. ודבי - גם כך הגלרייות בארץ. ואמר לי את זה זה ששפט אותי לאגודת האמנים של חולון ואספן מאוד ידוע. אמנות שסועה צועקת וקרועה לא מוכרת.

     

    אני מבין שזה צרם לך - לי צרם הדיוק של כל עבודה - כל כך מדוייק כל כך טכני - לה ראיתי רגש..

     

    עבודה אחת סיקרנה אותי בשל הטכניקה שלי - נייר צפוף בתוך דמות מפרספקס. ועוד כמה עבודות - אבל הגודש והבאזאר היה דפוק מייסודו.

     

    אגב, האספן המאוד ידוע שהגיע אליי ואמר לי- תיצמד ל ARTDOXA - הגרמני - כי בגרמנייה מעריכים אוונט גארד - בארץ כל מה שגלרייה רוצה זה כסף... ואוונט גראד הוא "עליון" ואני לא עליון ולא בטיח.

     

    אז אני צמוד לאתר הגרמני.

     

     

    אז דבי - לפני שאת קוטלת תערוכה - קצת ביקורת עצמית - אתם - בעלי הגלרייות - לא מסחריים? 

     

    את מוכנה להציג את הסידרה הקרועה שלי בחינם? ברור שלא. אני כבר לא פונה לגלריות. והאמת שחוץ ממוזאון תל אביב ששם אני מוצא עיניין, ובמשכן לאמנות בחולון ששם כיף לי כי זה כבר כמו בית - מה לי לחפש בגלריות.

     

     

    אתם- הגלריסטים חוטפים את הבוגרים של בתי הספר - סוג של מסחרה - ומוכרים - לאוטודידקט אין מקום אצלכם.. האוטודידקט פחות מוכר... אצלכם זו סוג של סיסטמה - בוגר מעניין מהמידרשה - והופ - לבון טון...

     

    שוב- קצת ביקורת עצמית..

     

    כל טוב

     

    ושבוע טוב 


    --
    http://fashion-to-israel.blogspot.com/
    21/3/09 16:21
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 16:21:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דבי לוזיה 2009-03-21 16:03:27

    צטט: avimedia 2009-03-21 15:52:01

    צטט: דבי לוזיה 2009-03-21 15:46:59

    צטט: avimedia 2009-03-21 14:57:03

     

     לא הייתי במקום, אך היוזמה ברוכה בעיניי, ולו מן הטעם של היווצרות אלטרנטיבה לשיטה הקיימת של:

    אמן --->קובע טעם----> צרכן אמנות.

    נהדר שיש אופציה חדשה

    אמן ----> צרכן אמנות!

    אז זהו שהשיטה לא פוצחה כאן - כי היתה ועדת קבלה ונחש מי ישב בה?

    זו אשליה בלבד....

     

    נכון הייתה ועדה,

    זהו צעד ראשון, מראית עין..

    אבל

    אמנים שמריחים חופש, ידרשו חופש...

    בשנה הבאה אולי הם ישבו בועדה...

    ובשנה שלאחר מכן...

     

    הקהל גם מתרגל שאפר לתקשר ולקנות ישירות מהאמן

    לא צריך "מדריכים".

     

    קשה לדבר עם מישהו שמביע דעה נחרצת בלי להיות במקום ולדעת את העובדות.

    לכל שלושה אמנים יש מוכרניות, שביקרו בסטודיו של האמנים ויודעים להסיבר למבקרים. ההסברים שלהם ארוכים ומייגעים ולא מקצועיים במיוחד - לפחות אלה שלא הצלחתי לחמוק מהן ולמען הנימוס שמעתי הסברים מבולבלים משהו.

     

    דבי השינוי הוא איטי,

    עד כה כך הורגלו כולם לצרוך אמנות...

    לקנות בגלריה, באמצעות תיווך.

    כפי שאמרת הועדה עמדה מאחורי האירוע, לכן השיטה זהה...

    טענתי שבאירוע בעל מראית עיין של חופש יש פוטנציאל של חופש.

    ובשנה הבאה חלק מהאמנים יבינו שאפשר אולי לבד (ללא ועדה), ובשנה שלאחר מכן....

    אגב מוכרניות של היריד אינן שונות מאלה של גלריה ? שתיהן מספקות הסבר מיד שנייה...

    לא הן ייצרו את האמנות, האמן יצר והסביר להן במה מדובר.

    רק כאשר צרכן האמנות יגיע ישירות לאמן, הוא יראה וישמע את  המקור...

    השיטה הקיימת נמצאת בתהליך של שינוי וזה חיובי בעיניי.

     


    --
    אבי רוזן
    אמן מדיה חדשה

    http://www.youtube.com/user/ephemeral8
    21/3/09 16:35
    -1
    דרג את התוכן:
    2009-03-21 16:37:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: צחי כהן 2009-03-21 16:31:54

     

     

     

    אתם- הגלריסטים חוטפים את הבוגרים של בתי הספר - סוג של מסחרה - ומוכרים - לאוטודידקט אין מקום אצלכם.. האוטודידקט פחות מוכר... אצלכם זו סוג של סיסטמה - בוגר מעניין מהמידרשה - והופ - לבון טון...

     

    צחי

    כמו שאי אפשר לדבר על אמנים כגוף אחד, כך לא ניתן לדבר על גלריות כגוף אחד.

    כבר סיפרתי לא פעם שאני מייצגת גם אמנים שלא עברו את המסלול הסטנדרטי. אני עובדת כבר כמה שנים עם אמנית אוטודידקטית שפגשתי במדרחוב של נחלת בנימין.

     

    אם הייתי חושבת שהעבודות שלך טובות, הייתי מציגה גם אותך.

    מה לעשות  שמעט מאד אמנים אוטודידקטים עושים עבודה שעומדת בסטנדרטים שלי.

     

     


    --
    דבי לוזיה
    גלריה שטרן

    מחברת הספר ״מדוע הפסיקה המונה ליזה לחייך״
    21/3/09 16:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 16:49:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לגבי ההכללה היא ברורה - סטטיסטית - כמה בוגרי מדרשה יש לך וכמה אוטודידקטים? אולי את עושה מעשי חסד ומציגה אוטודידקטים וזה אחלה - אבל מיתוך היכרות עם שדה האמנות - כל הגלריות הולכות לחפש את בוגרי המדרשה וכל הגלריות רוצות למכור. אני לא פונה אלייך אישית כדבי- אני מדגיש מה שנראה לי שקורה בארץ בגלריות - מרדף המדרשה. ובואי כן נלך על הכללה - כמה אוטודידקטים מציגים בגלריות ביחס ללומדים במידרשה? את יודעת טוב יותר ממני - לנו יש את המשכנים והאשכולי פיס. ות'אמת לאור העיניין שמביעים בעבודות שלי ובכלל האנשים הטובים שאני פוגש - כרגע - לא חסרה לי הגלרייה. זה סוג של עולם שלא בא לי להיכנס אליו כרגע.. ולו רק בגלל שדחו אותי לפני שנה. אני מחפש אוצרים טובים וזהו - וזה מה שצריך לעשות - לעניין אוצרים. הם כבר יובילו לגלרייה. והכי חשוב - לדעת לשווק..

    --
    http://fashion-to-israel.blogspot.com/
    21/3/09 16:56
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-03-21 16:56:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דבי לוזיה 2009-03-21 16:37:51

    צטט: צחי כהן 2009-03-21 16:31:54

     

     

     

    אתם- הגלריסטים חוטפים את הבוגרים של בתי הספר - סוג של מסחרה - ומוכרים - לאוטודידקט אין מקום אצלכם.. האוטודידקט פחות מוכר... אצלכם זו סוג של סיסטמה - בוגר מעניין מהמידרשה - והופ - לבון טון...

     

    צחי

    כמו שאי אפשר לדבר על אמנים כגוף אחד, כך לא ניתן לדבר על גלריות כגוף אחד.

    כבר סיפרתי לא פעם שאני מייצגת גם אמנים שלא עברו את המסלול הסטנדרטי. אני עובדת כבר כמה שנים עם אמנית אוטודידקטית שפגשתי במדרחוב של נחלת בנימין.

     

    אם הייתי חושבת שהעבודות שלך טובות, הייתי מציגה גם אותך.

    מה לעשות  שמעט מאד אמנים אוטודידקטים עושים עבודה שעומדת בסטנדרטים שלי.

     

     

     

    טוב לטעמך העבודות שלי לא טובות מעניין - אולמן חושב שכן - פביאן חושב שכן ועוד רבים - אני לא מבין למה את צריכה להתלכלך בהתייחסות אישית לעבודות שלי - שוב, קצת ביקורת עצמית. מי את ביחס אליהם? 


    --
    http://fashion-to-israel.blogspot.com/


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מבט ביקורתי על יריד צבע טרי"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה