דינה,

ברור שבתור אמנית, הכי מרגש אותי לבקר בסטודיות של אמנים אחרים... זו לא חוכמה גדולה....

כל סטודיו כזה הוא בעצם "מקדש" של אמנות במהותו.

והאווירה הפרועה קצת, העליצות, היצירתיות. המוני יוזמות קטנות במקום יוזמה אחת ענקית.

המקום שלכם בקיבוץ גלויות הוא הרי נפלא לחלוטין.

צטט: דינהל- 2009-03-22 21:57:57

בתוך כל הרגשות המעורבים הצלחתם לשמח אותי:

 

אילון,

גם יריד מסחרי וגם תליה ראויה וגם איזכור מפרגן בעיתון! שיחקת אותה!

ואל תדאג בקשר לגיל - ההתרגשות והשמחה שלך הן קובעות הגיל האמיתיות. 

 

רונה,

רציתי לתת כוכב לכל אחד מ3 התגובות השקולות שלך כאן אבל הצלחתי רק לראשונה.

חבל - כי באחרונה הרגשתי פירגון אישי בתור מי שהיתה בן המציגים מעבר לגדר

הפעם היצגתי בפנים (בגלריות) ובכל זאת הייתי משמעותית הרבה פחות 

 

ולמארגני צבע טרי - תפנו אלי לקראת צבע טרי 3 - יש לי רעיון פשוט שאולי יהווה פשרה בין "יריד מסחרי" שזה מה שהוא

לבין "חגיגת אמנות" שזה מה שאנחנו - אנשי האמנות - היינו משוועים שיהיה

 

 

בשבת בצהרים הגעתי גם אני ליריד ונהניתי מאד מהאוירה התרבותית למרות הצפיפות שהיתה במקום.

גם לטעמי היה גודש גדול מדי של עבודות על כל קיר שלא איפשר מבט נוח ואינטימי עליהן והקשה על ההתרשמות מהן. באחד הביתנים עוד הגדילו לעשות כשעבודות היו מונחות באופן לא מכובד על הרצפה תוך שהן שעונות על הקיר ובנוסף הן גם לא התכבדו בלוחית זיהוי של האמן לידן.

לעומת זאת באותו ביתן נהניתי לראות אנשים באמצע היום יושבים ומאזינים להרצאתו של ד"ר דיויד גרייבס על יצירות מופת באמנות ...אוירה תרבותית כבר כתבתי :)

שמחתי מאד לפגוש את דורית ולראות את אחת מעבודותיה בגלריית בחירת האוצרת  ובהמשך לשמוע ולראות שעוד כמה מעבודותיה נמכרו. לא הייתי ביריד בשנה הקודמת כך שאין לי עם מה להשוות אך בהחלט חושבת שזו אפשרות מצויינת לחשיפת אמנים צעירים לציבור ואת הציבור לאמנות וכשזה קורה במתחם משוחזר ופוטוגני מה טוב.

צטט: אורלי ש. 2009-03-22 08:35:41

ולמרות הדוחק, הצלחתי להתרשם עמוקות משלשה יוצרים שלא הכרתי ושמאוד אהבתי את עבודתם:

ארתור יעקובוב, בייחוד את סדרת  ציורי העפרון הגדולים והמרשימים, שעוסקים בעיקר בנושא האלימות. הטכניקה שלו מאוד מעניינת, שכן הציור המצוייר נוצר ע"י מחיקות העפרון

את עבודותיו המרשימות של ארתור יעקובוב ראיתי בתערוכת הבוגרים במדרשה בבית ברל לפני שנתיים

ואם איני טועה הוא גם זכה שעבודותיו הוצגו באחת הגלריות כפרס שניתן לו בטכס הסיום.

לצערי מרוב הגודש ב"צבע טרי" לא הצלחתי לראות את עבודותיו.

מאחר וראיתי שאורלי לא הצליחה להעלות מעבודותיו, מצרפת שתיים שמצאתי באינטרנט

למרות שלא ברור לי שהן אלו שהוצגו ביריד

הגעתי ליריד עם ציפיות גבוהות, ואולי זאת היתה הטעות.

כאוהבת אמנות הרגשתי עצב לראות עבודות מגובבות אחת על השניה. 

עבודה צריכה ספייס. לנשום. בין אם מדובר בפסל, ציור או מסך פלזמה. 

כשמפגיזים את שדה הראיה נותר, לפחות אצלי, רק רעש. 

נכון, האמנות והכסף הולכים יד ביד, ומגיעה לאמנים הזדמנות להתפרנס מהאמנות שלהם.

אבל לדעתי מי שאוהב אמנות צריך להגן עליה, לתת לה מרחב, ולא להכנע לשיקולים כלכליים על חשבון חווית הצפייה (במגבלות ההגיון כמובן).