בשבוע שעבר כתב ניקולאס כריסטוף מה"ניו-יורק טיימס" שני טורים על חיידקים עמידים לאניטיביוטיקה (זה הראשון, וזה השני), והאזעקה שהוא משמיע צריכה להטריד גם אותנו.
כולנו יודעים שרצוי להמעיט בשימוש באנטיביוטיקה, בין היתר כדי למנוע הופעת חידקים שהם עמידים לתרופות האלו. כבר כילדים אנו גדלים על הסיפור על גילוי הפניצילין בידי פלמינג, בזכות זיהום פטרייתי בצלחות הפטרי שלו. הסיפור הזה הפך לחלק מהמורשת שלנו בגלל חשיבותו העצומה של הגילוי. עם כל הביקורת על השימוש המופרז באנטיביוטיקה ברפואה המערבית, בזכות סדרת התרופות הזו, מחלות זיהומיות הפכו עבורנו מגורם מוות לסתם מטרד ועילה לחופשה קצרה מהעבודה. בזכותן אנחנו יכולים לעבור ניתוחים מסובכים, שללא אנטיביוטיקה היו מביאים למותנו מזיהומים. אובדן האפקטיביות של האנטיביוטיקות בעקבות התפתחות חידקים עמידים הוא איום מפחיד על אחד המרכיבים של הביטחון האישי שלנו.
כולנו יודעים שרצוי להמעיט בשימוש באנטיביוטיקה, אבל לא כולנו יודעים שהמשתמשים הכבדים ביותר באנטיביוטיקה הם, על-כורחם, בעלי-החיים בתעשיית המזון. לפי מחקר אמריקאי, 84% מהאנטיביוטיקה בארצת הברית משמשת במשקי בעלי-חיים. מרבית האנטיביוטיקה הזו (70% מכל האנטיביוטיקה בארצות הברית) ניתן לבעלי-חיים בריאים.
השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי משרת שתי מטרות של התעשיה.
ראשית, תנאי הצפיפות והזוהמה בהם מוחזקים בעלי-החיים חושף אותם למחלות זיהומיות. הצפיפות הגדולה והיחלשות המערכת החיסונית של הגוף בעקבות תנאי הלחץ והתסכול המתמידים, יכולים להפוך כל התפרצות של מחלה כזו למגפה שתהרוג במהירות אלפי ואף מאות אלפי בעלי-חיים ותגרום נזק כלכלי קשה לתעשיין. הטיפול המונע באנטיביוטיקה מיועד למנוע מחלות זיהומיות. למעשה, לולא גילוי האנטיביוטיקה, תיעוש משק החי, כמו שאנו מכירים אותו כיום, לא היה אפשרי.
שנית, אנטיביוטיקה משמשת גם כזרז גדילה. התעשייה מעוניינת לגרום לבעלי-החיים שהיא מנצלת להגיע למשקל כבד בגיל צעיר ככל הניתן, כדי לשחוט אותם ולהכניס חדשים לפס הייצור. האנטיביוטיקה התגלתה כמשרתת גם את המטרה הזו.
השימוש האינטנסיבי באנטיביוטיקה גורם, ואין בכך פלא, להתפתחות זני חיידקים מסוכנים העמידים לתרופות המצויות בידינו.
קריסטוף כותב שיותר מ-18,000 אמריקאים מתים מדי שנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה - יותר ממספר המתים מאיידס. משקי חזירים הם, כנראה, אחד המקורות והמאגרים של החיידקים הללו. לפי אחת ההערכות אחד מכל שלושה או ארבעה חזירים בארה"ב הוא נשא של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. מקרים של זיהום בחיידקים כאלו התגלו באזורים כפריים שיש בהם הרבה משקי חזירים. זה מידע שצריך להדאיג במיוחד את תושבי קיבוץ להב ואת תושבי הקריות, שממילא סובלים מפעם לפעם מזיהומים שמקורם במשקי החזירים בגליל המערבי.
אני לא יודע מה המדיניות של ישראל בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה במשקים חקלאיים. אלו סוגי אנטיביוטיקה מותרים? באלו מינונים? וכיצד הדבר נאכף?
אולי מישהו כאן יוכל להשלים את המידע.
דבר אחד אני יודע. השירותים הווטרינרים דוגמים בעלי-חיים שנשחטו כדי לבדוק את שאריות האנטיביוטיקה בבשר. לפי הדוח השנתי של השירותים הווטרינרים, בשנת 2007 נדגמו רק 279 גופות של בקר שנשחט בבתי-מטבחיים בישראל (מתוך כמעט 88 אלף בשחיטה המפוקחת). בנוסף נדגמו רק 63 גופות של צאן (מתוך למעלה מ-133 אלף) ורק 95 חזירים (מתוך למעלה מ-170 אלף).
שאריות אנטיביוטיקה שמעבר לרמה המרבית המותרת נמצאו ב-1.5% מהדגימות של בשר בקר, ב-3.9% מהדגימות של בשר צאן וב-10% (כן, 10%, אחת מעשר) מהדגימות של בשר חזיר.
אתם מעכלים את זה?
הוספת תגובה על "כמה אנטיביוטיקה יש בסטייק שלך? וחיידקים עמידים?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה