צטט: ymorag 2009-03-31 16:40:01

דור שלום

אתה מעיניים של כלכלן ושומר סביבה צודקלחלוטין

אולם בבואך לתכנן תכניות מתאר ארציות אינך מביא רק כפולות ישירות

כי אם מצאי כללי ומגדיר מקומות שבהם קיימים החומרים הנ"ל

במסגרת זו חייבת להשמע גם קולם של שומרי הסביבה והציבור בכללו

למניעת מה ששרית הגדירה : "הקמת מחצבה מתחת לחלון שלה"...

ועוד ועוד.

אחת הדוגמאות הטובות לכך הוא נושא החול הסיליקטי,שהמדינה הגיעה למצב שאין לה רזרוואר

חול לבניה ורק אחרי פעולת חירום ופתיחת אתרים חלופיים נמצאו המקורות

זוהי בדיוק מטרתה של תמ"א

 

יוסי

אכן טיעונים יכולים להצטרף זה לזה ולא לבוא זה על חשבון /או בניגוד או/ לעומת זה.

אגב, יש לי קצת בעיה עם הטיעון להילחם נגד  "הקמת מחצבה מתחת לחלון שלה"...   ביטוי  נרדף ל  Not In my Back Yard. כשמגיעים לשיח כזה, זה מתכוונן לכיוון משחק סכום 0 - נצחונו של האחד הוא הפסדו של השני, ובד"כ בדיון כזה החזק מנצח כי החלש לא במשחק. מאוד מפתה להילחם מלחמה כזו, אבל בסופו של דבר מקבלים את "ההפרד ומשול" הרגיל, והרבה מפסידים.

אם לא ידעתם באבולוציה רק החזקים שורדים.

בארץ ובמדינה מעבירים את המפגעים למקומות בהם אין לתושבים כח לצעור NIMBY.

כך העברו את הפסולת מחיריה לנגב, כי אנחנו ממילא החלשים,

וכך גם יצבעו את מפות התכנון ותמ"א בצהוב בעיקר בנגב, כי שם אין את החזקים לצעוק.

בגלל זה אני חושבת שעכשיו, כאשר מסתכלים על המפה הכללית, כל הצרכים ועל האילוצים, צריך להחליט היכן הכי פחות כואב, ואולי לחשוב גם על כל מי שלא יכול לצעוק. ותפקידנו כחברה לשמור גם עליו.

אני מאמינה שחייבים לשנות גם את הגישה. אפשר לבנות בצורה שונה. צריך לצאת מהקופסא. לא חייבים לנצל את המשאבים עד כלות. אפשר למצא תחליפים שיגרמו לכולנו להרוויח בעתיד הרחוק. 

אתם מפספסים את העיקר

רוב הכריה היא לצרכי הכבישים  בארץ

יש בארץ  למעלה מ 10 אתרי מיחזור בטונים

לוקחים את גושי הבטון , מוציאים את הברזל מתוכם , גורסים אותם  והפלא ופלא יוצא מתוכם  חומר למצעים לכבישים עתידיים .

אבל

ממשלת ישראל  לא אוהבת את החומר הזה בכבישים שלה , היא לא מאפיינת אותו במיכרזים שלה , אין דורש לחומר והוא עומד כאבן שאין לה הופכין במטמנות  ואתרי המיחזור.

במקום לדבר הרבה, שייצרו חובה לשימוש  בחומרים ממוחזרים, אם זה  הבטון הגרוס כמצע ב , ומצע א , אם באספלט  מקורצף שיוחזר לאתרי יצור האספלט  בתור חומר גלם חוזר , הפלא ופלא  תראו  איך יורדת הדרישה להרס ההרים פלאים ....

ולגבי  מפעלי  ומכרות הפוספטים , כן כ 2000 משפחות חיות מזה , ומשפחת עופר גוזרת על זה קופון של מאות מיליונים

השאלה האם זה כלכלי למדינת ישראל  והתשובה היא חד משמעית לא!!!!

ההרס של הטבע אין לו מחיר, האבק ,הזיהום , הבריאות של עובדי המיכרות ועובדי היצור  והשכנים  אי אפשק לכמת  את זה במספרים ....

אלו היו 60 שניות על מחצבות בישראל

צטט: shayerel 2009-04-01 19:36:36

אתם מפספסים את העיקר

רוב הכריה היא לצרכי הכבישים  בארץ

יש בארץ  למעלה מ 10 אתרי מיחזור בטונים

לוקחים את גושי הבטון , מוציאים את הברזל מתוכם , גורסים אותם  והפלא ופלא יוצא מתוכם  חומר למצעים לכבישים עתידיים .

אבל

ממשלת ישראל  לא אוהבת את החומר הזה בכבישים שלה , היא לא מאפיינת אותו במיכרזים שלה , אין דורש לחומר והוא עומד כאבן שאין לה הופכין במטמנות  ואתרי המיחזור.

במקום לדבר הרבה, שייצרו חובה לשימוש  בחומרים ממוחזרים, אם זה  הבטון הגרוס כמצע ב , ומצע א , אם באספלט  מקורצף שיוחזר לאתרי יצור האספלט  בתור חומר גלם חוזר , הפלא ופלא  תראו  איך יורדת הדרישה להרס ההרים פלאים ....

ולגבי  מפעלי  ומכרות הפוספטים , כן כ 2000 משפחות חיות מזה , ומשפחת עופר גוזרת על זה קופון של מאות מיליונים

השאלה האם זה כלכלי למדינת ישראל  והתשובה היא חד משמעית לא!!!!

ההרס של הטבע אין לו מחיר, האבק ,הזיהום , הבריאות של עובדי המיכרות ועובדי היצור  והשכנים  אי אפשק לכמת  את זה במספרים ....

אלו היו 60 שניות על מחצבות בישראל

מהפרופיל שלך אני מבין שיש לך איזה שהוא קשר לעניין?

האם הנושא בדוק? אתה יכול , אולי בדיון חדש שיוקצה לעניין, לספר על כך?

להסביר יתרונות? חסרונות? מדוע המדינה לא מאפשרת שימוש בזה? מי אחראי על כך?

להגיד למה ממשלת ישראל עושה וכך וכך - קטונתי

אבל בתכלס

החומר הממוחזר נראה פחות יפה מחומר כריה טרי, יש שאריות של חומרים שנוספו .

יש צורך בפיקוח על איכות החומר  הממוחזר, לעומת פיקוח קל יותר במחצבות שאר גם ככה מחזיקות מעבדה צמודה.

כל התורה של הבניה ושל הסלילה מדברת על חומרים  טריים מהטבע.

למה לשנות מצב קיים ?

זה בגדול הסיבה, אבל בנתיים  נגמרים לנו ההרים , הולכים   וכלים לנו החופים , ומה כן נשאר ? הרים של פסולת ההולכים וגבהים ....

צטט: shayerel 2009-04-18 14:49:15

...להגיד למה ממשלת ישראל עושה וכך וכך - קטונתי ...

אני הולך לכתוב עכשיו משהו שיפתיע רבים... אבל עומד במבחן התוצאה שוב ושוב:

מהנסיון שלי בשינוי חברתי וסביבתי, חוסר מעש הרבה פעמים זה לא נובע מכוונות רעות אלא מחוסר מודעות.

לפעמים קובעי המדיניות או בעלי תפקידים אחרים, פשוט לא מודעים לכך שהשינוי אפשרי והוא בתחום אחריותם.

לפעמים צריך "להאכיל את המערכת בכפית", ולהגדיר לה באופן מסודר, את הבעיה אסטרטגיה לפתרון, ומה צריך במדויק לעשות.

דוגמא מתחום אחר לגמרי,

אם אתה עומד בצומת מרומזר שיש פקק בכיוון מסויים, ובשאר הכיוונים , ולפחות באחד מהם יש זרימת תנועה שוטפת זמן רב, והרמזור עדיין לא התחלף לאדום, יש לך בעיה פשוטה של רמזור לא מכוון, שאותה אפשר לפתור פחות או יותר ב 0 משאבים.

הפתרון הוא לא להתלונן שיש פקק אלא:

1. להגדיר במפורש בעיה: יש פקק בצומת בילו מצפון לדרום,

2. להגדיר סיבה: בגלל רמזור לא מכוון,

3. להציע פתרון: יש להגדיל את משך הירוק בתזמון מצפון לדרום, על חשבון הירוק בכיוון מערב מזרח ומזרח מערב.

תאמין לי, זו רק דוגמא אחת שהצלחתי לשנות תזמונים, וחסכתי לעצמי ולאחרים הרבה זמן וכסף.

התחום הזה היה בעצם הראשון שבו למדתי שאפשר לשנות דברים...

צטט: shayerel 2009-04-18 14:49:15

....יש שאריות של חומרים שנוספו .

יש צורך בפיקוח על איכות החומר  הממוחזר, לעומת פיקוח קל יותר במחצבות שאר גם ככה מחזיקות מעבדה צמודה. ...

תסביר לאדם שלא מהתחום מה המשמעות של מה שכתבת:

מה יקרה אם שאריות כן יעברו לחומר הממוחזר? מה הסיכון?

מה העלות לניקוי טוב ולפיקוח?

צטט: shayerel 2009-04-18 14:49:15

....למה לשנות מצב קיים ? ...

 

עניתי על כך בסעיף הראשון, לפעמים מתייחסים למצב הקיים כאל עובדה ולא מודעים לכך שאפשר לשנות.