אשמח אם תוכלו לעזור לי ברעיונות להעברת הנושא.

אני מעבירה (בינתיים בהתנדבות, כי אני עדיין לומדת) מס' נושאים אימוניים לקבוצת נשים.
אני לא מעוניינת להעביר להם חומר לימודי, אלא חומר חוויתי, כדי שיתחברו לחזון שלהן מהלב, ולא מהראש.
מה שכבר עשיתי הוא
- להעביר להם משהו ראשוני על שינוי, שדרכו הן התחברו לסיפור משמעותי בחייהן (הן ממוצא אתיופי, כך שכולן התחברו למסע שלהן לארץ).

- הראיתי סרט עם שאלות מנחות הקשורות לחזון.

מה אתם מציעים לעשות הלאה?

הי נורית,

חזון הוא סיפור העתיד שלנו לאן אנחנו רוצים להגיע ואיך יראו חיינו כשנגיע לשם , אני מבקש פעמים רבות בסדנאות מהמשתתפים לצייר/לכתוב/ ליצור בקולאז וכד' את החזון שלהם איך יראו חייהם בעוד 10 שנים.

אפשר לעשות משהו חוייתי ומופשט מצד אחד אבל שמשאיר את התמונה המלאה.

את מוזמנת להתקשר ואתן לך עוד רעיונות

בהצלחה

ראשית כל הכבוד שאת מביאה את זה לפה !

אתן לך רעיון אחד והמלצה

רעיון - בקשי מהן לכתוב כותרות מהעיתונים בעוד 30 שנה בעניין הנושאים עליהם

הבנות מתאמנות, אולי עיתון שלם, אולי ספר שנכתב, אולי מגזין, אפשר כותרות משנה בנוסף.

אפשר לעשות זאת כמעט עם כל דבר..

המלצה - תמצאי דרך לזהות "רעיון" כמו הכותרות - דרכן.

בהצלחה !

אמיר - אימון יזמים

מימוש החזון פירושו להגיע לשיא, לפסגת חיים. התרגיל שאני מציע עושה שימוש בכך.

בקשי מהקבוצה להתחלק לזוגות. בכל זוג, אחת תהיה "מורת הדרך" והשניה "עולת הרגל".

את מתחילה את התרגיל בסיפור או בדמיון מודרך קצר שאמור להוות פתיח. קחי אותן מהמקום שבו הן נמצאות, הוליכי אותן בשבילים החוצה מהעיר, החוצה ממקום יישוב, עד למרגלות ההרים. בדרך עולות הרגל משאירות מאחור את היום, את "צריך לעשות", את "חייבת", וכו'..., ואוספות את כל מה שהן צריכות כדי לטפס בהרים  - אומץ, נחישות, תמיכה ...  ומורות הדרך אוספות תבונה, סבלנות, כוח לתמוך וכו'. את יכולה להכניס במקום המילים והתיאורים שלי כל דבר שנראה לך מתאים לך ולקבוצה שלך.
(5-7 דקות)

כשתגיעי איתן למרגלות ההרים, מורות הדרך נכנסות לפעולה. התפקיד שלהן הוא להציע לעולת הרגל פסגות שונות שהיא עשויה לבחור לטפס עליהן: פסגת העבודה, פסגת המשפחה, פסגת הבית, הפסגה האישית שלה, פסגת החלומות, פסגת הלימודים - הכל לפי מה שאת חושבת שרלוונטי לקבוצה שלך .  עולת הרגל בוחרת פסגה, ומורת הדרך מובילה אותה לשם, מזכירה לה  להשאיר מאחור את כל מה שמפריע לטפס, את כל החובות והמחסומים והמחשבות השליליות, את הציפיות של אחרים (כדאי להכין למורות הדרך כרטיס עם התזכורות). תפקידה של עולת הרגל הוא לדמיין את עצמה מטפסת ומגיעה לפסגה הזו שבחרה
(אם צריך, לדמיין את עצמה משחררת מעצמה בדרך כל דבר שמפריע להגיע לשם -העיסוק בחלק הזה תלוי בשאלה עד כמה את תופסת אותן כנדרשות להתגבר על מחסומים בדרך לדמיון החזון)

כשתגיע למעלה, עולת הרגל צריכה לתאר את המקום. איך זה בפסגה? (שוב - שאלות מנחות שמורת הדרך שואלת, וכדאי להכין להן אותן מראש) מה יש בפסגה? מה את עושה שם, איך החיים נראים בפסגה? מה את מרגישה שם? איזה צבעים/תחושות/ מראות/מילים/צלילים מתארים את המקום? (מורת הדרך לא צריכה להתעקש על כולם, אלא כל עולת רגל תגיב דרך התפיסה השלטת שלה. יש כאלו שיותר מילוליות, יש כלאו שיותר תחושתיות או חזותיות)

מה את רואה משם אחורה לגבי הדרך שעשית? מה יתאפשר לך עכשיו שאת בפסגה הזו? מה את רואה משם קדימה? לאיזו פסגה את רוצה להמשיך מכאן?

תוך שהן עושות את זה, תזכירי להן ברקע - לשחרר את הדמיון.

(ואריאציה אפשרית - מורת הדרך צריכה לרשום בתקציר את התשובות של עולת הרגל כפתח להמשך העבודה בנושא. אם עושים כך כדאי להכין להן טופס מוכן לרשום בו כמה מילים מול כל שאלה, כדי שלא תתעכבנה.

(עוד ואריאציה, פחות רלוונטית אולי כאן, אבל לפעמים מועילה - על מה היית צריכה לוותר בדרך כדי להגיע לכאן? מה משמעות הוויתור הזה?)

(בערך 15-10 דקות לכל פסגה)

כתלות במשך הזמן שעומד לרשותך, כל עולת רגל יכולה לטפס על כמה פסגות לפני שמתחלפים בתפקידים. אל תשכחי להוליך אותן שוב בדרך לקראת החלפת התפקידים.

בהצלחה!

שאלה נהדרת
מכיוון שחזון עוסק בעתיד אפשר לבקש מהן לתאר את מסע ההמשך שלהן ,לאן הן רוצות להגיע,לאן המסע הזה יוביל אותן. מה יקרה כשהן יסיימו את המסע .

אפשר להמחיז את זה,לצייר,לכתוב סיפור,לפסל בחימר או כול דבר אחר תלוי בקבוצה ובנטיות שלה(אפשר גם לשלב שכול אחת תבחר את הדרך שלה לתאר את המסע שלה)

שיהיה בהצלחה

השלום והברכה,

כל הכבוד על העלאת השאלה.

הציעו לך הרבה רעיונות נפלאים כך שנשארה לי תוספת קטנה -

כשמדברים על החזון, שאול גם כמה הוא קרוב למצב הנוכחי, מה מתוכו ניתן להכניס היום, מה את צריכה כדי להגיע אליו?

(תכונות, חוזקות, משאבים)

בהצלחה,

דפנה

נורית ערב טוב,

רעיון נוסף לשפע הרעיונות הנהדרים שניתנו לך:

חלקי לכל אחת מהמשתתפות נייר מכתבים.  בקשי מהן לכתוב מכתב לדמות בחייה אותה כל אחת מהן תבחר. המכתב יכתב כאילו חלפו שנה/שנתיים/5 שנים (לפי שיקול דעתך) ובו תשתף הכותבת מה קרה לה במהלך כל אותם שנים. (אחרי זיהוי החזון הציעי להן לשמור את המכתב ולפתחו בעתיד שוב).

אני משתמשת לעיתים במכתב זה לסדנא להורים לקראת כיתה א'. (מבקשת מההורים לכתוב כאילו הם נמצאים בחופש הגדול בין כיתה א' לב' ומשתפים אדם קרוב איך ילדם צלח את כיתה א').

בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה

קרני כהן

מאמנת אישית ומנחת קבוצות

karnyco@netvision.net.il