קראתי היום את הכתבה בגלובס על הגרנולה שנעלמה. לחלק מהקוראים זה אולי נשמע כמו (דמיינו את הקול של קרן מור) "אוי ואבוי, לקחו לנו את מכונת האספרסו, הגרנולה ואת המיץ הטבעי", אבל נראה שתופעת ה"קיצוץ בעוגיות" צוברת תאוצה, ויותר ויותר מעסיקים מרגישים לגיטימיות לפגוע בתנאי ההעסקה של העובדים, "במקום לפטר".

לצערי, אני לא תמיד מצליח להבין את ההגיון שקיצוצים האלה. האם החברה מעסיקה אנשים בגלל שהיא נחמדה ורוצה פשוט לחלק קצת כסף לנזקקים לו? אני חושב שלא. אם אותם אנשים שלא פוטרו כעת, באמת לא עושים שום דבר מועיל לחברה שמצדיק את עלות העסקתם, הרי שהם יפוטרו במוקדם או במאוחר, כאשר החיסכון בנייר טואלט כבר לא יספיק. ואם מדובר באנשים שתורמים לחברה יותר מעלות העסקתם, הרי שבפיטוריהם החברה פוגעת בעסקיה ובשורה התחתונה. (אולי הסיפור הזה לא לגמרי מתאים לחברות גדולות שמשקיעות כסף במו"פ ופרויקטים שיכולים להניב הכנסות או לא, אבל בלא מעט חברות יש קשר טוב בין פעולה של מרבית העובדים לשורה התחתונה.)

לאחרונה, חברת נורטל פשטה את הרגל. האם ראיתם ניתוח של כלכלנים שטען כי ניתן היה להציל את החברה מפשיטת רגל לו קוצצו היוגורטים במשרד? האם הסטארט אפים הרבים שנכשלים נסגרים בגלל שהחברה לא קיצצה בזמן 5% מהשכר ובהשקעה צנועה של חצי מליון דולר אפשר היה להפוך אותה לגוגל הבאה? נו באמת.

אני חושב שמדובר במקרים רבים ב"קיצוצי מורל" הבאים לבשר לעובדים שאנחנו מתקרבים לגל של "הפחתת עלויות" כואב יותר שפשוט נועד לשפר עוד קצת את רווחיות החברה, כדי שהחברה תרוויח ולא תפסיד, ובמקרה שאין חשש כזה, כדי להציג רווח שיטיב עם בעלי המניות ומנהלי החברה.

אז האם בעלי המניות צריכים להיות אלה שנושאים בעול המשבר ובקיטון במכירות ולא העובדים? מצד שני - האם זה הזמן שבעלי החברה ירוויחו עוד קצת כסף כי האווירה מרשה לקצץ?

מסכימה עם כל מילה.

קיצוצים בשכר, בשעות העבודה, בימי חופשה, תשלום ימי מחלה חלקיים ועוד פוגעים במורל העובדים.

כמובן שהמעסיקים מציגים את זה כאילו הם עושים לנו טובה, הרי הם לא מפטרים.

משאירים אותנו עם טעם רע בפה מצד אחד אך מצד שני רובנו יודעים שכרגע עדיף לספוג ולשתוק.

אני מאמינה שהמעסיקים יצאו מופסדים מהמהלכים האלו.

כפי שאחרי המיתון ב-2001 ידענו לעזוב את החברות שפגעו בתנאים שלנו (לרוב לחינם, פשוט כי אפשר) כך נדע גם אחרי המשבר הזה.

צטט: גנאדי 2009-03-28 23:32:42

האם לקצץ בעוגיות?

...האם החברה מעסיקה אנשים בגלל שהיא נחמדה ורוצה פשוט לחלק קצת כסף לנזקקים לו? אני חושב שלא. אם אותם אנשים שלא פוטרו כעת, באמת לא עושים שום דבר מועיל לחברה שמצדיק את עלות העסקתם, הרי שהם יפוטרו במוקדם או במאוחר, כאשר החיסכון בנייר טואלט כבר לא יספיק. ואם מדובר באנשים שתורמים לחברה יותר מעלות העסקתם, הרי שבפיטוריהם החברה פוגעת בעסקיה ובשורה התחתונה.

 

...האם הסטארט אפים הרבים שנכשלים נסגרים בגלל שהחברה לא קיצצה בזמן 5% מהשכר ובהשקעה צנועה של חצי מליון דולר אפשר היה להפוך אותה לגוגל הבאה? נו באמת.

אני לא מסכים ואני חושב שמאוד קשה לראות את הדברים כפי שהם נראים מכיוון המנכ"ל ובעלי החברה. בוא נעשה תרגיל: דמיין לעצמך שהיום בבוקר הבוס קורא לך ומודיע לך שפוטרת מעבודתך (אני ממש לא מאחל לאף אחד, אבל רק לצורך התרגיל), ונניח לצורך העניין שיש לך שני ילדים ומשכנתא.

אתה מתחיל לחפש עבודה אחרת מיד ומגלה שזה לא פשוט. כעבור חודש אתה בבית ועדיין לא מצאת עבודה. אתה ממשיך לחפש, הזמן עובר. בוא נניח שיש לך אי אילו חסכונות. מכיוון שאתה "שורף" מזומנים בקצב לא נמוך במיוחד אתה מהר מאוד תתחיל להשתמש בחסכונות. חדור אמונה שתמצא עבודה, רמת החיים שלך תשאר אותו הדבר. אחרי חודשיים של חיפוש, אתה מבין שזה כנראה לא יהיה קל. לפי החישוב שלך, החסכונות הנזילים יספיקו לעוד חצי שנה ואחריה תהיה בבעיה. כנראה שתוכל למכור את הבית ולעבור לגור בשכירות אבל תפסיד מזה המון כסף. 

כדי להמנע מהמצב הזה אתה תעשה כל מה שתוכל כדי למשוך כמה שיותר את החיים על החסכונות. אתה לא יודע כמה זמן יקח לך למצוא עבודה ואתה לא רוצה להגיע למצב שכל הכסף נגמר. מה תעשה?  תתחיל לקצץ באיכות החיים. בהתחלה פחות מסעדות וסרטים. פחות שיחות בסלולרי. נשארים עם אוטו אחד כי אפשר להסתדר ואוטובוסים זה לא כזה נורא. אתה תעשה הכל כדי לא לפגוע בילדים, אבל באיזשהו שלב אתה תסביר לגדול שאתה לא יכול לקנות לו כרגע Wii והוא יאלץ לחכות עם זה עוד קצת.

אני לא אמשיך את התיאור, אני מניח שהבנת את הרעיון. זה אותו הדבר בחברה, בטח ובטח שבסטארט-אפ. בחברה קטנה יש לך "מסלול המראה" שבסופו תתרומם או תתרסק. במצב השוק, כשקשה להתרומם וקשה לגייס הון נוסף, אתה פשוט מאט את קצב הנסיעה על המסלול.

הי צביקי,

יש הבדל קטן בין משפחה לחברה - עם המשפחה אתה נשאר, גם אם אין לך כסף לא רק ל-wii. חברה יכולה להיסגר ולהגיד שלום לעובדים.

להערכתי, חברה גדולה (נניח אחת החברות הגדולות שהיו בכתבה) ש"הגיעה למצב" שבו מפסיקים לממן לעובדים את ארוחת הצהריים, לא באמת חושבת שזה יציל אותה. נניח מועסקים בחברה 1000 איש ועלות ארוחת הצהריים היא 20 ש"ח. בשנה העלות לחברה היא כ-5 מליון ש"ח. אם החברה בכזה גודל הגיעה למצב ש-5 מליון ש"ח מעבירים אותה מרווח להפסד, מצבה לא טוב.

במקרה שחברה גדולה כזו נמצאת בבוץ ממילא ויש לה הפסדים של עשרות/מאות מליונים, זה באמת יהיה כסף קטן.

ושאלה פילוסופית - במקרה של קיצוץ יש העדפה של "זכויות" בעלי המניות על פני תנאי העובדים... אולי בשעת משבר דווקא העובדים עדיפים?

בסטארט אפ המצב אולי קצת שונה, כי יש בעיה של תזרים מזומנים ואתה יכול לפשוט רגל גם עם מצבך טוב אך לא נזהרת עם ההוצאות. אבל במקרה הכללי - גם אם תקנה לך 3 חודשי פיתוח, זה לא ממש יעזור. לא שמעתי על הרבה חברות ש"בדיוק לא הספיקו לפתח את המוצר" (אני בטוח שיש - אם יש לך דוגמאות - תביא!)

כשחברה שואלת את עצמה "אנחנו צריכים לקצץ, האם נקצץ בתנאי העובדים או שמא נקצץ במספר העובדים?..."  אני טוען שהיציאה מנקודת הנחה של "אנחנו צריכים לקצץ" היא לרוב לא נכונה. הרבה פעמים "אנחנו צריכים להתייעל" מתורגם ישירות ל"אנחנו צריכים לקצץ" ואני מבקש לערער על ההנחה הזאת.

התייעלות פירושה לעשות יותר בפחות (יותר הכנסות בפחות הוצאות). רוב המנהלים נאחזים ישר בהוצאות - איך אפשר לקצץ מהן כדי שנצליח לעמוד ביעדים החדשים. אילו היו פותחים את הראש והיו מנסים לחשוב איך לעשות יותר עם אותם המשאבים היו מגיעים לתוצאות הרבה יותר טובות.

קל לדבר וקשה לעשות? מנהלים הרבה פעמים מרגישים שהם צריכים להיות אלה שיש להם את כל התשובות לכל האתגרים. אילו היו מפנים את השאלה לעובדים, אני בטוח שלא היו מתאכזבים.

לצורך הדוגמא - בחברת הייטק, הרבה פעמים "אנשי הקצה" הם אלה שבאמת יוכלו להגיד לך איפה יש מקום להתייעל. לדוגמא - אנשי המכירות וה-Delivery - אלה שנמצאים בקשר יום יומי עם הלקוח יוכלו לזהות מייד מה הם הצרכים של הלקוח ואיך אנחנו נוכל למכור להם יותר.... אנשי הפיתוח לעמות זאת יוכלו לענות השאלה - כיצד אפשר לקצר את זמן הפיתוח בצורה משמעותית כדי להוריד את הוצאות המכירה ולהגדיל את ה-TTM (אם לא על ידי פיתוח מהיר יותר אז על ידי ויתור על חלק מהפיצ'רים שהלקוח בדרך כלל לא משתמש בהם... - פה אגב גם אנשי המכירות וה-Delivery יוכלו לעזור...)

בנוסף לזה, ניתן לבקש מכל אחד מעובדי החברה - להציע רעיונות חדשים כדי שהחברה תוכל "לעשות יותר" ולא רק שלא מקצצים אלא אף מתגמלים עובדים שלוקחים חלק פעיל בתהליך החשיבה ובטיפוח הרעיונות.

הצעה כזאת קשה יותר ליישום שכן היא תדרוש מהחברה להקים מערך שלם שמעודד חדשנות בתוך הארגון החל מהקצאת שעות לצורך כך, דרך הכשרת העובדים וליוויים (Mentoring) בתהליכי החשיבה והפיתוח של הרעיונות וכלה בהשתתת מערכת גמישה דייה שמאפשרת קליטה מהירה של רעיונות, קבלת החלטות תוך מספר ימים בודדים ומעבר מיידי להוצאתם אל הפועל...

אני יודע - נשמע פלצני אבל זה משהו שלדעתי ייטיב גם עם העובדים וגם עם החברה.

למעשה - לפני כחודשיים הצעתי את זה בחברה בה אני עובד, וממש בימים אלה ממש זה קורם עור וגידים...

יש עניין של מראית עין.

הבזבוז הכרוך ב 15 חברי ממשלה יותר ממה שבאמת צריך לא ישנה את המצב הכלכלי במדינה.

אבל במצב שבו כל גוף במדינה מצטמצם, מקצץ, ומפטר, ממשלה מנופחת כזו צורמת.

כשאתה עובד בחברת הי טק שממשיכה לספק אספרסו משובח יוגורטים וגרנולה מצד אחד ולפטר עובדים מצד שני זה צורם לא רק למי שמסתכל מהצד אלא גם לאילו שנשארו בחברה וראו את החברים שלהם מפוטרים.

תחשוב על זה ככה. 5000000 שקלים בשנה זה שכר של 15-20 עובדים (בודקים, מנהלה ומפתחים) אם כמנכל היית יכול לבחור בין לפטר 100 עובדים ללפטר 82 ולהוריד לשאר את תלושי האוכל מה היית בוחר?

תחשוב על גל פיטורים שלישי שבו כבר באמת אין שומנים בכוח האדם.

אומרים שצדק צריך גם להיראות.

ופה אני חושבת שיש מקום להבחין בין דברים שהם ממילא מיותרים ואפשר בקלות בעדיהם ובין דברים שהם משמעותיים לעובדים. הנה כמה דוגמאות לקיצוצים, מה אתם אומרים, מה חיוני ומה לא:(לא המצאתי כלום, הכל אמיתי!)

-באחת מחברות ההיטק, אין יותר כפיות במטבחון

-העלו את מחיר ההשתתפות בארוחה

-אין מצרכים במקרר, אבל מביאים כריכים לארוחת בוקר

-עובד שיוצא לארוחת צהריים של יותר מחצי שעה, יהיה זה על חשבון זמנו הפרטי

תמשיכו לבד.....

הנה קטע מהכתבה מגלובס על ECI המתכננת (לפי השמועות) פיטורי עובדים לאחר החג. כמו שאפשר לראות, עוגיות זה הכסף הקטן ולא ההישרדות עומדת לאנשי החברה מול העניים אלא המרוץ אחרי הרווח. צריך להבין את זה ולהתייחס בהתאם.

אז הנה הקטע המדובר:

המהלך נועד להביא לצמצום הוצאות החברה בשנת 2009 על רקע המשבר הכלכלי, זאת למרות גידול ניכר בהכנסותיה בשנת 2008.

 

ל"גלובס" נודע כי הדיווחים על גל פיטורים נוסף ב-ECI מעוררים כעס רב בקרב עובדי החברה, זאת משום שלטענתם רק בשבועות האחרונים קלטה החברה לא מעט עובדים חדשים. "בכניסה לבניין החברה יש מסך טלוויזיה שמופיעים בו שמות של עובדים חדשים, ולאחרונה ראיתי שם לפחות 20 שמות חדשים", מספר עובד בחברה. "פתאום נפל לנו האסימון, שההנהלה בעצם מגייסת עכשיו כוח אדם זול ובועטת בעובדים המבוגרים והיקרים יותר", הוא מוסיף. לדבריו, מרגיזה במיוחד העובדה שההנהלה ביקשה מהעובדים להאריך את חופשת הפסח ולנצל את ימי החופשה הצבורים, כך שלזכות העובדים המפוטרים יעמדו פחות ימי חופשה אותם תצטרך ההנהלה לשלם.

 

עכשיו פיטורים מחד וגיוס מאידך זה דבר שקורה (גם החברה שבה אני עובד עושה משהו דומה והיא די רווחית) אבל אני די בטוח שפשוט מדובר בתפקידים שונים (ולחלק מהמפוטרים בארה"ב נתנו זמן למצוא תפקיד אחר בחברה). במקרה של ECI נראה כאילו זה בא באמת להוזיל עלויות, ואז, בעיקר בזמן משבר זה בעייתי.