אני רוצה להעלות לדיון את הנושא של מרכזיות יכולת הרישום של האמן , הפסל, הצייר והמעצב .

במשך תקופה ארוכה, החזיק עולם האמנות בארץ בדעה, שידע ברישום אינו חשוב.

נראה שהיום חוזרים להכיר בחשיבות היכולת לרשום כנדבך חשוב וכבסיס לכל אמנות.

הרבה יותר מאשר הבסיס לכל האמנויות האחרות.

רישום היום נתפס בעולם יותר ויותר כתחום שעומד בפני עצמו - משיק לציור אבל גם נפרד ממנו.  יש מספר רב של אמנים  שרישום הוא המדיום העיקרי או הבלעדי שלהם. מכיוון שזוהתה מגמה כזו, החלו אספנים (כבר לפני כמה שנים טובות, יש לומר) לאסוף יצירות של רישום, ובהתאם יש ביאנלות לרישום - כמו זו שלנו, "רשמים" - וירידים לעבודות על נייר, והמחירים במכירות הפומביות עולים.

לפני כמה שנים הוצגה בניו יורק  (MoMA) תערוכה מרשימה שנקראה "רישום עכשיו", בה השתתפו 26 אמנים מכל העולם שהציעו דרכים חדשות לעבוד עם רישום.

האם ידע ברישום באמת חשוב? ואם כן אז מדוע זה חשוב? זו שאלה מסקרנת. ועוד שאלה מסקרנת ממנה היא מדוע לעזאזל חשבו כאן שידע ברישום אינו חשוב, אם אמנם חשבו כך במשך תקופה ארוכה כדברייך. שלא לדבר על ידע בציור, בצבע, בקיצור - ביסודות... ובכל אלה נגעתי בהרחבה מסוימת בפוסטים מרובים שפירסמתי כאן ובבלוג שלי.

צטט: avimedia 2009-03-30 20:41:07

ברישום רואים את האמן האמיתי.

צטט: A_Erez 2009-03-30 21:48:14

צטט: avimedia 2009-03-30 20:41:07

ברישום רואים את האמן האמיתי.

 

 

אפשר לראות רישומים שלך, בבקשה?

בבקשה ארז, כבוד הוא לי!

הנה רישום, כאן

(זה יותר ארוך משורה אחת!)

צטט: avimedia 2009-03-30 20:41:07

ברישום רואים את האמן האמיתי.

אני מסכימה איתך לחלוטין. אכן, אדם הרושם, צריך בעזרת העפרון/הפחם להגיע לדקויות של הנצפה בעין והנחווה בנפש, ומופיע על גבי הנייר כאמירה מיוחדת של האמן. לא כצילום שעבר דרך העדשה, אלא כחוויה שעברה את דרך החוויה של האמן את האובייקט.

צטט: avimedia 2009-03-30 21:58:28

צטט: A_Erez 2009-03-30 21:48:14

צטט: avimedia 2009-03-30 20:41:07

ברישום רואים את האמן האמיתי.

 

 

אפשר לראות רישומים שלך, בבקשה?

בבקשה ארז, כבוד הוא לי!

הנה רישום, כאן

 

(זה יותר ארוך משורה אחת!)

תודה.

מסקרן איך זה נתפס אצלך כ"רישום", ליתר דיוק אני אהפוך את זה לשאלה(בטח תשמח).

איך אני - ההדיוט - אמור להבין או להבחין, שזה "רישום" ולא "סרטון" או "וידאו" או...?

מה הופך את זה בשבילך ל"רישום"?

לארז , אני ראיתי רישומים של אבי, כמו שאומרים, חבל על הזמן .

הדיון  הנ"ל הוא חשוב ומעניין , אני עושה הפרדה גמורה בין רישום לציור ,

למרות שלמדתי שרישום הוא כחלק מההכנה לציור.

היו שנים שפשוט לא נגעתי ברישום , עד שממש לא מזמן  דירבנה אותי המורה המיתולוגית שלי בתיה, לחזור ולרשום , ופתאום הרגשתי כמה זה היה חסר לי.

מעניין איך זה אצלכם,

ליאור את עושה ההכנה לציור ע"י רישום או מתחילה ישר בצבע?  אני לא מדברת על סקיצה, אלא על רישום.

צטט: goldah 2009-03-30 22:17:15

צטט: avimedia 2009-03-30 20:41:07

ברישום רואים את האמן האמיתי.

 

אני מסכימה איתך לחלוטין. אכן, אדם הרושם, צריך בעזרת העפרון/הפחם להגיע לדקויות של הנצפה בעין והנחווה בנפש, ומופיע על גבי הנייר כאמירה מיוחדת של האמן. לא כצילום שעבר דרך העדשה, אלא כחוויה שעברה את דרך החוויה של האמן את האובייקט.

הי גולדה,

רישום היא התווית קוים במרחב וזמן.

הפעולה יכולה להיעשות במדוון כלים, אם זה במקל, באצבע, בעיפרון, בעט, בציפורן, במכחול, או בטלפון סלולארי כפי שאני עושה.

הדקויות הן אותן הדקויות..

"של הנצפה בעין והנחווה בנפש, ומופיע על גבי המסך כאמירה מיוחדת של האמן"
"כחוויה שעברה את דרך החוויה של האמן את האובייקט" ....

הקווים של העפרון מוגבלים למרחב הדף,

הקוים שלי נעים במרחב האינטרנט, ומגיעים אפילו אליך

צטט: רונתי 2009-03-30 21:06:28

הרבה יותר מאשר הבסיס לכל האמנויות האחרות.

רישום היום נתפס בעולם יותר ויותר כתחום שעומד בפני עצמו - משיק לציור אבל גם נפרד ממנו.  יש מספר רב של אמנים  שרישום הוא המדיום העיקרי או הבלעדי שלהם. מכיוון שזוהתה מגמה כזו, החלו אספנים (כבר לפני כמה שנים טובות, יש לומר) לאסוף יצירות של רישום, ובהתאם יש ביאנלות לרישום - כמו זו שלנו, "רשמים" - וירידים לעבודות על נייר, והמחירים במכירות הפומביות עולים.

לפני כמה שנים הוצגה בניו יורק  (MoMA) תערוכה מרשימה שנקראה "רישום עכשיו", בה השתתפו 26 אמנים מכל העולם שהציעו דרכים חדשות לעבוד עם רישום.

האם ידע ברישום באמת חשוב? ואם כן אז מדוע זה חשוב? זו שאלה מסקרנת. ועוד שאלה מסקרנת ממנה היא מדוע לעזאזל חשבו כאן שידע ברישום אינו חשוב, אם אמנם חשבו כך במשך תקופה ארוכה כדברייך. שלא לדבר על ידע בציור, בצבע, בקיצור - ביסודות... ובכל אלה נגעתי בהרחבה מסוימת בפוסטים מרובים שפירסמתי כאן ובבלוג שלי.

 

אני חושבת כי הידע לרשום הוא האלף בית של כל אמן. זה הכלי, דרכו עושה האמן את החקירה על אנטומיה, חקירה וניתוח הצורה, אנליזה של הפרספקטיבות ועוד הליכים אנליטיים שונים. אך כל זה אינו רק תהליך שכלתני בעיני. זהו תהליך מורכב, של עין ורוח, הנותנים בסופו של דבר את האפשרות באמת להבין ולחוות את האובייקט, ובתהליך זה גם להפנים אותו, אם לצורך ההנאה מהרישום או בדרך הלאה, כאשר הרישום משמש כסקיצה לעבודה במדיה אחרת.

בכל מקרה, אני רואה ברישום גם כלי חקירה, אמצעי להבנה ולחידוד  בדרך לעשייה כמו פיסול למשל, שזה השטח שלי.

צטט: a#mili 2009-03-30 22:22:13

לארז , אני ראיתי רישומים של אבי, כמו שאומרים, חבל על הזמן .

---

הדיון  הנ"ל הוא חשוב ומעניין , אני עושה הפרדה גמורה בין רישום לציור ,

למרות שלמדתי שרישום הוא כחלק מההכנה לציור.

היו שנים שפשוט לא נגעתי ברישום , עד שממש לא מזמן  דירבנה אותי המורה המיתולוגית שלי בתיה, לחזור ולרשום , ופתאום הרגשתי כמה זה היה חסר לי.

מעניין איך זה אצלכם,

ליאור את עושה ההכנה לציור ע"י רישום או מתחילה ישר בצבע?  אני לא מדברת על סקיצה, אלא על רישום.

 

 

 

עמילי תודה על הפרגון!

את זוכרת באיזה דיון העליתי את הרישומים?

הסקיצה מבררת ומבארת את מכלול האפשרויות והרעיונות שמתפתחים בתהליך החיפוש (פיקאסו רשם אלפי סקיצות לגרניקה), הקונסטרוקציה עוסקת בחקירת הצורה והמרחב עליו אנחנו מסמנים ומשלב ידע מקצועי העומד לרשותנו (ג'אקומטי, לאחר שהיה רושם כל יום שעות ארוכות את הדמות שעמדה לפניו היה אומר: שוב פעם נכשלתי, אבל אני מספיק נפעם להתחיל מחדש). מנקודה זו הרישום היא יצירה רוחנית שיש בה משום הבעה ספונטאנית של תחושות פנימיות ופעמים כביטוי של התת מודע. פעולות אלה מצטיינות בשילוב ייחודי של תנועות מכוונות ושל תנועות לא רצוניות. הייחוד האישי שניכר בכל פעולה מפעולותיו של האדם הופך את הרישום לפסיכו מוטורי ונתפס כפרויקציה דינאמית של האישיות, כך הוא משקף את טעמו ואת מכלול תכונות אישיותו של האמן. המשמעות הרוחנית שיוחסה לאמנות הרישום הן בתקופת הרנסאנס והן בתרבות האיסלם, קרובה גם למגמות האסתטיות של הציירים והקליגרפים של המזרח הרחוק, והיא מוצאת ביטוי מקביל גם אצל אמנים מערביים בני זמננו שרואים ברישום האמנותי אמצעי מופשט של הבעה רוחנית. ניתן אפילו לומר, שציירים המודרניים שדגלו בעיקרון של ההבעה מגשימים למעשה אידיאל אסתטי של התרבות ההומניסטית, אשר העניקה הכשר למגוון הסגנונות האישיים.

צטט: avimedia 2009-03-30 22:24:38

צטט: goldah 2009-03-30 22:17:15

צטט: avimedia 2009-03-30 20:41:07

ברישום רואים את האמן האמיתי.

 

אני מסכימה איתך לחלוטין. אכן, אדם הרושם, צריך בעזרת העפרון/הפחם להגיע לדקויות של הנצפה בעין והנחווה בנפש, ומופיע על גבי הנייר כאמירה מיוחדת של האמן. לא כצילום שעבר דרך העדשה, אלא כחוויה שעברה את דרך החוויה של האמן את האובייקט.

הי גולדה,

רישום היא התווית קוים במרחב וזמן.

הפעולה יכולה להיעשות במדוון כלים, אם זה במקל, באצבע, בעיפרון, בעט, בציפורן, במכחול, או בטלפון סלולארי כפי שאני עושה.

הדקויות הן אותן הדקויות..

"של הנצפה בעין והנחווה בנפש, ומופיע על גבי המסך כאמירה מיוחדת של האמן"
"כחוויה שעברה את דרך החוויה של האמן את האובייקט" ....

 

הקווים של העפרון מוגבלים למרחב הדף,

הקוים שלי נעים במרחב האינטרנט, ומגיעים אפילו אליך

אבי, כל מילה אמת, וגם הרגשתי כיצד הקווים שלך מגיעים...

אסתי