אם את הציור אפשר לחקות הריי שרישום קשה מאוד לחקות אותו,התנועות המהירות וכמעט אובססיות החוזרות על אותה תנועה שוב ושוב כמו ריקוד,עיגולים מקושקשים ביד קלה ומהירה או מגושמת וחופשית,בעיפרון או בכל גרעיניות-חומר שנבחר בו יוצרת את מה שהתכוונתי במשפט שהזכרתי,אמוק של התכווננות.
את הרישומים שלך אבי ראיתי באחד הדיונים,אמרת שהם בעקבות מאטיס...
הסרטון שהעלית עובד כסקיצה לכל דבר רק בקונטקסט אחר.
עמילי,מה זה סקיצה אם לא רישום,תתרגמי את המילה To skeatch? אבל אני מבינה שאת מתכוונת לרישום לגופו ולא כהכנה,מה שבד"כ גם הולך,אספנים קונים את ה"הכנות" האלו.
מי שבאופן מובהק כתב-ידו הוא רישום הוא סיי טוואמבלי-העשייה רישומית שאין בה אובייקט ציורי אלא סימנים ואותיות,כי לפני הכל...מתרחשים העפרונות/הכלים של הצייר כעובדה כחומר.
ולאמירתך אסתי,על חזרתו של הרישום העובר בדרכה האבולוציונית של האמנות ובהנחה שכמו שהציור התעורר לחיים ובגדול,יש חזרה בשנים האחרונות לכתב-יד ולעבודה הפרטנית שבמלאכת-היד.


ואחת משלנו..
אביבה אורי "רקוויאם לציפור" 1976
/null/text_64k_1#