צטט: חגית שחל 2009-03-31 09:14:28

הייתי אולי משווה את הרישום לעומת ציור, למוזיקה קאמרית לעומת סימפוניה ותזמורת.
ברישום כמו במוזיקה קאמרית, כל קו כל כתם כל צליל הם משמעותיים, אין מקום לזיופים קלים שנטמעים בהמולה הכללית.
הרישום מציג את האמן עירום עם היתרונות והחסרונות. בציור ניתן להסתיר ולחפות על חסרונות.

מעניין , אני ראיתי עבודות שלך חגית שהם ציורים - רישומים בצבע , ואהבתי מאוד.

האמן לדעתי הוא תמיד עירום ,גם ציור גם ברישום  רואים לו הכל גם מה שהוא מנסה להסתיר.

אני  מעריצה את הרישומים של הרולד רובינס ,הוא אחד הרשמים הכי טובים שראיתי , לצערי  לא הצלחתי למצוא רישומים שלו ,

אם מישהו יכול למצוא והביא לכאן אודה לו. יש לי בבית , ספר של גדעון עפרת עם רישום שלו.

צטט: goldah 2009-03-31 09:30:21

על חשיבות יכולת הרישום לאמן

אני רוצה להעלות לדיון את הנושא של מרכזיות יכולת הרישום של האמן , הפסל, הצייר והמעצב .

במשך תקופה ארוכה, החזיק עולם האמנות בארץ בדעה, שידע ברישום אינו חשוב.

נראה שהיום חוזרים להכיר בחשיבות היכולת לרשום כנדבך חשוב וכבסיס לכל אמנות.

לא כל אומן הוא צייר.
 אני חושב שרישום  הרבה יותר הכרחי למעצבים מאשר לאומנים. היכולת להבין משטחים כחלק מתהליך החיפוש העצובי.

צטט: udi.s 2009-03-31 01:14:55

-

Oil Stain # 54

 

הי אודי,

אהבתי!

תראה מה שמתפתח בקערה של הדבלופר והפיקסר...

יש דמיון?

http://www.youtube.com/watch?v=J-o4cf2qWlM

חחחח,, תמיד יש דימיון, פרויד לא??, וזה שהבאת את המומחית הגדולה, לכבוד הוא לי.

צטט: avimedia 2009-03-31 10:13:10

צטט: udi.s 2009-03-31 01:14:55

 

הי אודי,

אהבתי!

תראה מה שמתפתח בקערה של הדבלופר והפיקסר...

יש דמיון?

http://www.youtube.com/watch?v=J-o4cf2qWlM

כדברי פיקאסו:הרישום היא היושרה של האמנות.

יש אומנות אחת -בסיסה הוא רישום

ויש אינטרפטציות של העוסקים באומנות לפי שוק הביקוש וההיצע

.דעתי אינה מקובלת על רוב אומני המופשט ועל כל הסגנונות "עוקפי הרישום".

וזה בסדר ,כל אחד על אומנותו ואמונתו יחיה,כל עוד יש גג לכולם.

ויש ביקוש לאומנותם קרי "הוכחה" ניצחת לדעתם.

צטט: a#mili 2009-03-31 09:35:30

יעקב אני תמיד מעריכה אנשים עם סבלנות ,שעושים דברים בצורה מסודרת,

אני מרגישה תמיד כמו ילד פרא , שכל פעם אומרים לי חייבים ככה או ככה , ישר אני חושבת איך לעשות הכל הפוך כנראה בגלל זה

הרישום עבורי הוא חלק נפרד והוא לא הכנה לציור .

האמנות עבורי זה ה-מקום  נטול חוקים ואכסיומות , אני אישית אוהבת לשבור חוקים גם של עצמי .

אני מידי פעם עושה סקיצות בשביל לפתור בעיות .

הנה כמה רישומים שלי

 אמילי,

רישום יפים,

אחד הדברים שלמדתי בגיל צעיר זה לא להקשיב יותר מידי לאף אחד ותמיד להישאר "חופשי, פראי ומשוחרר"..

לא משנה שאח"כ בניתי לעצמי כל מיני מסגרות/גבולות/חוקים,

הם לפחות היו שלי ומתי שאני רוצה בתור השרות המחוקקת אני יכול לשנות אותם,

בנוסף, בתור ישראלי 70 אחוז מההחלטות לא מיושמות ;-)

סוף סוף דיון מרתק, שמתעסק באמנות נטו, ולא בדברים שוליים. 

חבל שנגמרו לי הכוכבים. 

נתתי עד שאזלו לי, אבל יש עוד כמה חברים שגם הם ראויים.

צטט: ב נ י 2009-03-31 11:12:48

סוף סוף דיון מרתק, שמתעסק באמנות נטו, ולא בדברים שוליים. 

חבל שנגמרו לי הכוכבים. 

נתתי עד שאזלו לי, אבל יש עוד כמה חברים שגם הם ראויים.

 בדיוק

היי לכולם,

לאחר תקופה ארוכה אני מרשה לעצמי

להצטרף :-))

לגבי רישום יכול להיות גם  התכלית לא רק הברור.

השמוש בחומר- עפרון או פחם מוציא דברים אחרים

ואיכויות שיש להם זכות קיום משלהם.

הבחירה בחומר מסוים היא לא מקרית ויש לרישום  "שיחה" אחרת בתהליך היצירה.

מאד אוהבת את השחור לבן לגבי הוא צבעוני לגמרי

דניאלה

צטט: ב נ י 2009-03-31 11:12:48

סוף סוף דיון מרתק, שמתעסק באמנות נטו, ולא בדברים שוליים. 

חבל שנגמרו לי הכוכבים. 

נתתי עד שאזלו לי, אבל יש עוד כמה חברים שגם הם ראויים.

הי בני,

מרוב אמנות ופילוסופיה  נרשמת לאחרונה ירידה חמורה בכמות המצטרפים לפורום שלנו :-)

(שימשיך כך)

כדי לפצות על הסבל, הנה רישום מהבוידם,  בערך לפני 27 שנים...

עפרון על נייר 100X70 כל גיליון.

"דו-שיח מערכתי" (1982).

מתאים לפעמים להתנהלות אצלנו בקפה...

האמנים לדורותיהם לא משתנים

כל עבודה שלי ציור או פסל אני מתחילה  ברישומים של סקיצות מהירות עד שאני מגיעה לתוצאה הרצויה.

את עבודתי כאמנית התחלתי ברישומים,אח"כ אקורלים [כמעט כולם נעלמו במעבר דירות]

והיום  ציור בשמן [פיגורטיבי] ובפיסול. 

נראה לי שאני לא הולכת עם רוח הזמן.

[ רישום אחד שנשאר] 

שולה

אני בכלל לא בטוח שאפשר להעמיד ציור מול רישום כשני הפכים כפי שנעשה פה,

ניראה לי יותר שרישום הוא יותר אספקט פסיכולוגי שמפעיל את ההתרשמות שלנו מנוא ויזואלי במימד צר, ללא צבע, ללא עומק, ללא טכסטורה ללא תנועה - רק קוי מתאר,

מה שאולי נגזר מזה הוא שיש נושאים (לא אוביקים, אלא רעיונות) שעדיף לבצע אותם ברישום ויש שבציור,

אני לא רואה אפשרות אחרת לצייר את הדמויות שרמברנדט רשם אלא רק כרישום, אחרת כל תוי הפנים והקמטים לא יאמרו את מה שהם אומרים,

זה לא חוכמה שפיקסו הקדיש לזה הרבה לפני הגרניקה - כיון שהגרניקה בדיוק מנמעת מכל מה שלא צריך ברישום, אין עומק אמיתי, אין צבע , יש קוי מתאר ומשטחי צבע די אחידים שיוצרים אפקט "פוסטר" שתפקידו לזרוק לנו את האמת בפנים ולזעזע,

על שינוי בגרניקה היה הופך אותה לקיטץ',

גם אי אפשר לדבר על "רישום" כמדיום בודד, נראה לי שכל שינוי דק ישנה את התוצאה, ניר לבן או צבעוני, חלק או מחוספס, רישם בצבע אחד או יותר, קוים פתוחים או סגורים , כל אחד שונה מהשני ונתפס אחרת מבחינה פסיכולוגית,

מה שמעניין אותי זה אם ציירים שעסקו בציור שאינו מכיל קוים כלל כמו פונטיאליזם למשל זקוקים לתרגל רישום או לא,

והאם האפקט כ"כ חזק עד שגם רישום במדיה שאינה ידנית מחזיק את הנושא ונותן את האפקט הפסיכולוגי כמו רישום קלאסי,

בכל אופן - אם מה שניתן לביצוע ברישום זה "עונה על הנושא" לא נראה לי שיש צורך להוסיף על זה צבע, קליגרפיה ורישומי דיו יפניים אולי זו הדוגמא הטובה ביותר,