עמילי, בבקשה עבורך: הרולד רובין

כאמנית שמציירת מופשט (כמעט אך ורק),

ומתעסקת יותר עם כתמי הצבע, איכותם ושילובם אחד עם השני

עד ליצירת הקומפוזיציה הרצויה, כמעט ואינני נוגעת ברישום.

לא חושבת שנכון לראות ברישום את הבסיס ההכרחי לכל ציור

וגם לא רוצה לשפוט מה איכותי ונחשב יותר.

חושבת שיש מקום גם לציורים אחרים, שבסיסם איננו רישום.

אני מאוד מעריכה ואוהבת רישומים טובים,

כדוגמת אלה שהעלתם בדיון, (לא מזמן גם אני ציינתי את הפורטרטים המדהימים של יעל גורן שטראוס

 http://gorenstrauss.com/?cat=7  שהציגה בצבע טרי ועושה רשומים מאלפים),

לעיתים הם עומדים בפני עצמם כציור שלם ומלא

ולעתים מהווים הכנה לעבודת הצבע שבאה אח"כ, וכדברי ליאור שפותחים אותה הלאה.

למרות שאני במעוט (כמעט יחיד בדיון עד כה), חושבת שיש מקום של כבוד

גם לציורים שבסיסם צבע, קומפוזיציה, מרקם, הרמוניה שהטכניקה שלהם אחרת.

מעלה כמה עבודות שנעשו רק במגע של צבע

ולאחר הדיונים שהתנהלו כאן ביומיים האחרונים, מבקשת בלי לשלוף חרבות

צטט: shby 2009-03-31 14:34:10

אני בכלל לא בטוח שאפשר להעמיד ציור מול רישום כשני הפכים כפי שנעשה פה,

ניראה לי יותר שרישום הוא יותר אספקט פסיכולוגי שמפעיל את ההתרשמות שלנו מנוא ויזואלי במימד צר, ללא צבע, ללא עומק, ללא טכסטורה ללא תנועה - רק קוי מתאר,

מה שאולי נגזר מזה הוא שיש נושאים (לא אוביקים, אלא רעיונות) שעדיף לבצע אותם ברישום ויש שבציור,

אני לא רואה אפשרות אחרת לצייר את הדמויות שרמברנדט רשם אלא רק כרישום, אחרת כל תוי הפנים והקמטים לא יאמרו את מה שהם אומרים,

זה לא חוכמה שפיקסו הקדיש לזה הרבה לפני הגרניקה - כיון שהגרניקה בדיוק מנמעת מכל מה שלא צריך ברישום, אין עומק אמיתי, אין צבע , יש קוי מתאר ומשטחי צבע די אחידים שיוצרים אפקט "פוסטר" שתפקידו לזרוק לנו את האמת בפנים ולזעזע,

על שינוי בגרניקה היה הופך אותה לקיטץ',

גם אי אפשר לדבר על "רישום" כמדיום בודד, נראה לי שכל שינוי דק ישנה את התוצאה, ניר לבן או צבעוני, חלק או מחוספס, רישם בצבע אחד או יותר, קוים פתוחים או סגורים , כל אחד שונה מהשני ונתפס אחרת מבחינה פסיכולוגית,

מה שמעניין אותי זה אם ציירים שעסקו בציור שאינו מכיל קוים כלל כמו פונטיאליזם למשל זקוקים לתרגל רישום או לא,

והאם האפקט כ"כ חזק עד שגם רישום במדיה שאינה ידנית מחזיק את הנושא ונותן את האפקט הפסיכולוגי כמו רישום קלאסי,

בכל אופן - אם מה שניתן לביצוע ברישום זה "עונה על הנושא" לא נראה לי שיש צורך להוסיף על זה צבע, קליגרפיה ורישומי דיו יפניים אולי זו הדוגמא הטובה ביותר,

 

רישום של רעיון על נייר רושם את הרעיון. גם הרושם וגם הקורא עסוקים בהבנת הרעיון להבדיל מרישום שהוא בפני עצמו קו או כתם אוטונומי שמבטא יותר את הפן הפסיכולוגי. כמובן שגם כאשר הרושם מתכוון רק לבטא רעיון, יכול לבטא רגש שלרוב זו לא היתה כוונת המחבר... (או שכן)

השפעה פסיכולוגית יש לכל מה שיש על הפורמט כולל דף לבן:)

הפואנלטיסטים קרוב לוודאי שנזקקו לקו בעיקר כדי לתכנן קומפוזיציה ובטכניקה הזו הקו לא יופיע כקו, מה גם שהתפיסה שלהם רצתה לבטא את האור ושם אין ממש קווים - את הקווים אנחנו "צריכים" בשביל להגדיר לעצמנו גבולות.

חגית תודה תודה תודה

נפתרה לי הבעיה השם שלו הרולד רובין ולא רובינס ,  ראו את הרשם המחונן הזה ,

היה לי הזכות הנפלאה להיות במחיצתו וללמוד ממנו בסדנה של 5 ימים מהבוקר עד הערב , הוא איש מדהים ומקסים.

לעולם לא אשכח אותו.

ראו רישומים שלו כל כך התגעגעתי לרישומים שלו ,

זה האיש ,הוא גם מנגן ,ויש לו להקת ג'ז .

 יש גם פה

ופה

ופה

גולדה

חגיגה אמיתית, איזה שולחן מפואר פתחת פה.

בעיני הרישום הוא הבסיס והשלד לכל ציור או  יצירה שמצייריו או  יוצריו רואים אותו  כהמשך  ישיר למסורת האמנותית המערבית  שהחלה במאות הראשונות של האלף הקודם עם התפשטות הנצרות באירופה.

אך היום כמו היום, הכל מאד פתוח וחופשי ויש לנו היוצרים את הבחירה לבחור לראות, או לבחור לא לראות שזה גם בסדר גמור .

צטט: a#mili 2009-03-31 15:26:30

חגית תודה תודה תודה

נפתרה לי הבעיה השם שלו הרולד רובין ולא רובינס ,  ראו את הרשם המחונן הזה ,

היה לי הזכות הנפלאה להיות במחיצתו וללמוד ממנו בסדנה של 5 ימים מהבוקר עד הערב , הוא איש מדהים ומקסים.

לעולם לא אשכח אותו.

ראו רישומים שלו כל כך התגעגעתי לרישומים שלו ,

זה האיש ,הוא גם מנגן ,ויש לו להקת ג'ז .

 

 

 

 

 יש גם פה

ופה

ופה

הי עמילי,

אני למדתי איתו בבצלאל סמסטר שלם,

הוא לא התלהב ממני :-(.

רצה ש"אחפור" במקומות שלא התקשרתי אליהם...

יתכן ורצה שאצייר בדומה לסגנון שלו...

אני הייתי אז בהשפעה מצרית ושל פאנק הגרמני.

כמה שזכור לי הוא אדם נחמד, מנגן גם.

והנה עוד שניים מאותה התקופה 100X70... עלא מאטיס...

הבאנו ביום ראשון האחרון מודל עירום לתלמידים

ניצלתי את ההזדמנות לרשום בחטף רישום אחד.

הריהו לפניכם.

אציין שהפעם האחרונה שבה רשמתי מודל הייתה

במסגרת לימודיי בשנת 1972.

עיפרון על נייר חום

גודל: 50X70

צטט: ראובן פלץ 2009-03-31 17:58:16

 

הבאנו ביום ראשון האחרון מודל עירום לתלמידים

ניצלתי את ההזדמנות לרשום בחטף רישום אחד.

הריהו לפניכם.

אציין שהפעם האחרונה שבה רשמתי מודל הייתה

במסגרת לימודיי בשנת 1972.

 

עיפרון על נייר חום

גודל: 50X70

 

ראובן,

לרשום זה כמו לרכב על אופניים, מרגע שתפסת ת'עניין זהו...

לטעמי זה לא מדויק

לרשום זה כמו נגינה

אם אתה לא מתאמן ומנגן

ובונה נדבך על נדבך

יש הרבה תאוריה

ולא כל כך איכות

יכולה להיות שמיעה אבסולוטית

ואפס ביצוע

אבל,

לא חשוב זה נשמע נחמד

ואנחנו רק נחמדים

מאתמול

דניאלה

צטט: avimedia 2009-03-31 18:01:45

צטט: ראובן פלץ 2009-03-31 17:58:16

 

הבאנו ביום ראשון האחרון מודל עירום לתלמידים

ניצלתי את ההזדמנות לרשום בחטף רישום אחד.

הריהו לפניכם.

אציין שהפעם האחרונה שבה רשמתי מודל הייתה

במסגרת לימודיי בשנת 1972.

 

עיפרון על נייר חום

גודל: 50X70

 

ראובן,

לרשום זה כמו לרכב על אופניים, מרגע שתפסת ת'עניין זהו...

 

אבי אני לא מסכים איתך,

אפשר לצייר קו מתאר חיצוני ואפשר לצייר ולנסות להבין מה קורה שם. מה מעל, מה מתחת, איפה יש בור ואיפה יש גבעה ולמה איזורים מסוימים בהירים וחלקם כהים, לזהות את מקורות האור, להבין נפחיות אולי גם קצת אנטומיה לא תזיק . לדעתי זה ההבדל שבין רישום להעתקה. זה רחוק מלהיות הדבר הזה של "לתפוס את העניין" כי כדי לתפוס אותו צריך להתאמן.

צטט: רואה בקפה 2009-03-31 18:29:58

לטעמי זה לא מדויק

לרשום זה כמו נגינה

אם אתה לא מתאמן ומנגן

ובונה נדבך על נדבך

יש הרבה תאוריה

ולא כל כך איכות

יכולה להיות שמיעה אבסולוטית

ואפס ביצוע

אבל,

לא חשוב זה נשמע נחמד

ואנחנו רק נחמדים

מאתמול

דניאלה

את צודק דניאלה,

אני מתכוון עד לשלב הרישום -רכיבה,

 זהו רגע קוונטי,

לפני הרגע את "לא", אחרי הרגע את "כן",

כמו בהריון...

אח"כ השמיים הם הגבול, עד כדי כך, שלא צריך לרשום, אפשר לדמיין בשיטת "ארמונות של זכרונות" :-)

מנסיון

גם אם נכנסת להריון פעם

זה לא אומר שבפעם הבאה 

אוטומטית אתה בהריון

צריך איזה מעשה ותירגול

שום תאוריה קוונטית

לא תעזור :-)))

דניאלה