תודה לכולכם על התגובות.
אשיב בקצרה:
אפרת – שוב אני מסכימה איתך ויודעת היטב שאימון הוא תהליך אקטיבי ולא פאסיבי. אני לא מאמנת אבל מכירה קצת את התחום וקוראת הרבה חומר בנושא. ברור לי שהמאמן לא יכול לעבור את התהליך במקום המתאמן. הצגתי כאן מקרה קצת יותר מורכב, ואני מודעת לכך. לכן ביקשתי להתייעץ ולא פניתי ישירות למאמנים שאני מכירה.
סני – אשמח להפנות את הבחור אלייך, כמובן לאחר שאשוחח עמו.
אבינועם – אולי יש קצת בעיה עם תהליך האימון, אם הוא כל כך מקובע עד שאי אפשר לבצע אותו בדרכים שונות?... אני לא חושבת. הייתי חייבת לתת את הרקע על מנת להסביר את המקרה המורכב והרגיש. תמיד אנחנו מגיעים עם פרדיגמה, אין דבר כזה לא להיות מושפע. גם בלי רקע קודם אתה מושפע מהאדם העומד מולך בהתאם למערכת הערכים שאתה מגיע ממנה. לקיחת אחריות היא אחת מהבעיות של אותו בחור. הוא אולי "ילד גדול" מבחינת גילו, אבל אינו מתפקד כך. יש לו בעיה, את זה כבר הבהרתי. מעבר לכך, כפי שציינתי, הוא פנה (לבד, בעצמו) אל מאמן, והתהליך נפסק אחרי שניים שלושה מפגשים עקב אי התאמה. אי ההתאמה הזו גרמה לו לתחושות מאוד קשות כי הוא מאוד רגיש, וכמעט שויתר על העניין. אבל הוא החליט שזה מספיק חשוב לו כדי לנסות שוב, רק שכעת הוא מבקש עזרה וייעוץ בבחירת המאמן על מנת שלא יגיע למצב דומה בפעם השנייה. הוא לא מעוניין שמישהו אחר יעשה במקומו את מה שעליו לעשות, אבל אין לו ברירה! כך הוא מרגיש. הוא רוצה מאמן טוב ומתאים, ואני מנסה לעזור לו בכך. כל התהליך שיעבור – הוא רק שלו, באחריותו.
אם אתה שם לעצמך כללים כמו "אני לא מקבל מתאמנים" כאלה וכאלה, לדעתי אתה מגיע בגישה מאוד מקובעת, סגורה, וחבל שכך. לפעמים תהליך אימון לא מתחיל מהמקום שבו "כתוב בספר" שעליו להתחיל. אז מה? אולי צריך קצת לפתוח את הראש ולבדוק איך כן ניתן לייצר תהליך חיובי גם ממקום פחות נוח, פחות ברור, פחות מוגדר. אולי.
ענת – מסכימה איתך שכדאי לפנות למאמן עם הכשרה בתחום הנפש. לגבי התאמה של הבחור לתהליך כזה – אני בעצמי לא בטוחה שכך, כפי שכתבתי. אבל כדי שהוא יבין זאת, ויגיע להבנה הזאת בעצמו, אני מאמינה שללכת איתו בדרך שלו ולא נגדו (כלומר לא לנסות לשכנע אותו בטיפול שהוא לא מעוניין בו) תביא להצלחה רבה יותר. אם זה יהיה דרך האימון – מצוין. אם לא – גם טוב. גם זה תהליך של למידה.
ורד – כפי שעניתי לאבינועם, אין דבר כזה להגיע ממקום "נקי", כי אנחנו בני אדם ותמיד יש לנו הטיות. אבל אני מסכימה איתך שלא צריך להיות שיפוטי גם אם יש רקע קודם, זה לא מחוייב המציאות. אני לא לוקחת אחריות על חייו, ואם זה מה שהובן מדבריי אולי לא הסברתי את עצמי טוב. עזרה בבחירת מאמן אינה לקיחת אחריות. זוהי עזרה, אבל התהליך עצמו הוא שלו, באחריותו. הוא מאוד רוצה להתמודד עם החיים, אבל אינו מצליח. אם תהליך של אימון אינו מתאים לו, הוא יגיע למסקנה הזו בעצמו.
נירה – תודה על העצות הטובות. אין שום כוונה שהמאמן יחליף את המטפל, ואני יודעת זאת היטב. לא אחזור שוב על דבריי, בתגובותיי לאחרים תוכלי להבין את הדרך שבה אני רואה את התהליך הזה ולמה התכוונתי.
"באם הבחור מתנגד לטיפול, בהנחה שהוא באמת זקוק לו, יעזור לו גם מפגש עם מאמן שתפקידו כאן יהיה ליצור תשתית יחסים נכונה שתאמן את הבחור איך לגשת לטיפול." – מסכימה איתך מאוד.
מעריכה מאוד את תגובותיכם הכנות,
עזרתם לי מאוד.
שירלי
הוספת תגובה על "עזרה וייעוץ בבחירת קואוצ'ר/ית"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה