בעבר, משך זכות היוצרים בחקיקה העולמית הוארכה פעם אחר פעם. דוגמא אחרונה לכך נמצא בארה"ב, בתיקון סוני בונו (והמהדרין יקראו לו חוק מיקי מאוס. ראו בקישור טבלה חשובה למתעננינים במשך הזכויות ביצירות אמריקאיות) שהאריך את תקופת זכות היוצרים ביצירות באר"ב מ-50 ל-70 שנה ממות היוצר או 120 שנה ממועד היצירה או 95 שנה ממועד הפרסום.
הארכת משך זכויות היוצרים נבעה מלחץ של ארגוני יוצרים (התיקון האחרון למשל נועד, כך יש מספרים, להגן על תאגיד דיסני מפני פקיעת הזכויות ביצירה - מיקי מאוס).
והנה לאחרונה, דחתה המועצה האירופאית הצעה להארכת משך תקופות זכות היוצרים בקהילה.
ההצעה המקורית ניסתה להביא להארכה מ-50 ועד 95 שנה. הצעת הממשלה הבריטית דחפה להארכה של 70 שנה "בלבד" והתנגדה להארכה המוצעת (יחד עם מדינות כמו שבדיה, דנמרק, בלגיה, הולנד, אוסטריה ואחרות).
למרות זאת, מתברר שהמאמצים להוסיף ולהאריך את התקופה לא הסתיימו. תעשיית המוסיקה, בעיקר הבריטית, דוחפת שוב לתקופת הגנה מוארכת.
אנו רואים שפעם אחר פעם מנסים בעלי אינטרסים להגן על האינטרסים שלהם - ובצדק מבחינתם - תוך התעלמות מהגיון הדברים ומהאינטרסים של הציבור. לפחות בפעם הזו - הדבר כשל בידם.
הוספת תגובה על "יש גבול להארכת זכויות היוצרים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה