לשאוף לשוויון בנטל
כשהחוק בדבר משמורת הילדים השוויונית ייכנס לתוקף, האחריות על גידולם ומימונם תהיה על-פי מבחן טובת הילד. נשים לא נועדו בהכרח לגדל ילדים, ולא כל הגברים מסוגלים לפרנס

אירית רוזנבלום, עיתון גלובס

תדמיתו של האב הישראלי לא נראית משהו במוסד לביטוח לאומי. שלושים מתוך חמישים אלף האבות שמופיעים בתיקי המזונות שם, פשוט מתחמקים מלשלם עבור גידול ילדיהם.מבחינתם, שהאימא תסתדר. שתיקח מהורים שלה, מהאחים, ובעיקר, מהביטוח הלאומי. והן לוקחות. איזה ברירה יש להן.
וכך, ב-2008 שילם המוסד לביטוח לאומי 414 מיליון שקלים לאותן נשים כדמי מזונות. קצת יותר ממחצית סכום זה הצליח המוסד, בדרכים שונות, לגבות מהאבות. אבל המחצית השנייה, כ-200 מיליון שקל, שולמה מקופת המוסד, דהיינו, מכספי הגבייה של כלל האוכלוסייה. בין חמקני המזונות יש כאלה שבאמת אין להם. פושטי רגל. אסירים. מובטלים. אבל יש רבים שברחו לחו"ל, פתחו דף חדש, ומחקו כל קשר עם העבר. מה להם, כובשי מיאמי ולאס ווגאס, יוסטון וסיאטל, עם הילדים שנותרו בבת ים.

לא עוד. לאחרונה חתם שר המשפטים היוצא פרופ' דניאל פרידמן על מזכר הבנות בין ישראל לארצות הברית. על פי מזכר זה, לדף המשימות של רשויות החוק בארצות הברית נוספה מטלה חדשה: לאתר את סרבני התשלום, לגבות מהם את החוב, ולהעביר אותו לארץ. התהליך פשוט. אישה של ישראלי שברח לארה"ב ומתחמק מתשלום המזונות, תפנה למשרד המשפטים בישראל. מכאן, תצא פניה לשלטונות האמריקניים, ואלה יעקלו את רכושו, כספו ומשכורתו של החייב.

ההסדר החדש יציל נשים רבות שנותרו במרחק יבשות ואוקיינוסים מאבות ילדיהן ומהכסף שמגיע להן. האמנה בין ארה"ב לישראל מצטרפת לסדרה של מאמצים חברתיים הנוגעים להבנת האחריות שיש להורה על ילדיו, ולמקומה של המדינה כמי שנוטלת אחריות על התאים המשפחתיים הקיימים בקרבה. ההסכם עם ארצות הברית הוא הראשון מסוגו, וקרוב לוודאי שיפתח את הדלת לאמנות בילטראליות נוספות. אין גבול, ככל שהדבר נוגע לילדים.


האמנה היא צעד חשוב, אבל המהלך הרדיקלי האמיתי הדרוש לפתרון בעיית המזונות הוא טיפול באי השוויון הטמון בחוק עצמו. בישראל של 2009 אפשר להפסיק להיצמד לתפיסה הרואה בנשים פחותות מהגברים ולהתחיל לשאוף לשוויון בנטל. זה חמור שגברים משתמטים מחובת ההורות שלהם, אבל צריך השתחרר מהתפיסה כי האישה חלשה מטבעה.
על שולחנה של הכנסת החדשה מונחות המלצות ועדת שניט לגבי שינוי חוק חזקת הגיל הרך, שיש בו כדי לשחרר נשים רבות מעול בלעדי של גידול הילדים. על פי החוק כיום, אם ההורים נפרדו לפני שהילד הגיע לגיל שש יישאר הילד בחזקת האישה גם אם כישוריו ההוריים של הגבר עולים על שלה. זה מיושן, טיפשי, לא הגיוני ולא צודק.

כשהחוק בדבר משמורת הילדים השוויונית ייכנס לתוקף, האחריות על גידולם ומימון הוצאותיהם תהיה על פי מבחן טובת הילד. נשים לא נועדו בהכרח לגדל ילדים, ולא כל הגברים מסוגלים ויודעים לפרנס.

התפיסה כי כישורי ההורות של האישה תמיד עולים על אלה של הגבר עושה אי צדק חריף לאמת. זו אותה תפיסה שמניחה כי האימהות מהווה מכשול ליכולת ההתפרנסות. זו אפליה כפולה, גם לגברים וגם לנשים. אבות אינם כספומטים, נשים אינן רק אימהות. כשהחוק החדש יעבור, תיעלם האפליה, וישראל תכנס למועדון המתקדם של מדינות המערב.

יישום החוק יוריד, בהכרח, את מספר הגברים המשתמטים מתשלום המזונות. לא כולם יחויבו לשלם. לא כולם ייאלצו להשאיר את הצאצאים אצל האישה. כתוצאה ישירה מכך, ייקטנו הוצאות הביטוח הלאומי ויפחת הלחץ על הקופה הציבורית. *

הכותבת היא מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה"