צטט: רונית ronit 666 2009-04-02 19:53:38

הציור אכן יכול להיות תוצר של סלקציה, אך לא מתוך עיוורון, אלא דוקא מיכולת להתבונן אחרת ולשלוף מן השלם את החלקי, את הפרטים, או לצייר את הצורות את הכתמים מבלי להראות את הפרטים.

אחת התכונות החשובות ליוצר היא היכולת להתבונן. היכולת להתבונן בצורה אחרת. לא על הדברים כפי שאנו מכירים אותם, להתבונן במבט חוקר, להתבונן במבט של ילד מגלה עולם. 

היכולת לראות את חלקיו ומרכיביו של השלם, היכולת לראות צבעים וצורות, היכולת לראות קוים, היכולת לראות כתמים, היכולת לפרק. 

כל צלם חובב ילחץ על המצלמה וינציח את יופיו ומרכיביו של הטבע לפרטי פרטים. אבל הצייר יכול בציורו לבודד, להראות את מה שהוא ראה במבט אחר. את מפגשי הצבעים שבטבע, את מפגשי האור והצל, את כתמים והצורות שנוצרים. את מה שבחר הצייר לראות, את מה שתפס את נשמתו.

 

הפתגם הידוע "אתה הוא מה שאתה אוכל" נכון גלובאלית.

צטט: בעז עברי 2009-04-02 21:51:15

הנה שני ציטוטים,

"נקודת הראות של האמנות וזו של החיים שונות אפילו באמן עצמו."

 

"האמנות מתעופפת סביב האמת, אך בכוונה נחושה שלא להישרף. כושרה טמון בכך, שהיא מוצאת בחלל הריק והחשוך מקום שבו אפשר ללכוד בכוח את קרן האור, בלא שהיה אפשר להכיר בכך קודם לכן."

פ.קפקא. מחברות האוקטבו

 

אני אישית מבין זאת, כצייר, שאני מחפש פתרונות בציור. כמו לפתור משוואה מתמטית. המעניין זה שלפעמים הפתרונות מופיעות יש מאין רוצה לומר מעשה נכון. לפעמים אין שליטה על היד והיא מונעת מתוך האמון שבין הצייר והציור.

ככה זה אצלי. סופר נסחף לכתיבה, בהיסחפות על ידי אמון יכולות לקרות "טעויות" ופה היופי מתגלה - הגיוון, המשוואה הבאה לפתרון.

 

 

הי בעז, תודה שהצטרפת!

האמירה "האמנות מתעופפת סביב האמת" בעייתית בעיניי כיוון שהאמת אינה דבר קבוע ומוחלט, איזה ציר שסביבו סובב העולם ..

האמת שלי היום שונה מזו של אתמול, ומזו של מחר...

מאז מות האלוהים של ניטשה, המוחלט מת, וגם האמן (מות המחבר) של רולאן בארט...

אפילו מאטיס טען שהיה משנה את כול יצירותיו לו נצרך לעשותן שוב...

האמנות אינה משוואה קבועה בעיניי... אם הייתה כזאת הינו מציבים מספרים בצד אחד ומוציאים יצירות מצד שני...(מכונת נקניקיות)

ייתכן שהיא משוואה אם אינסוף נעלמים, אזי כול פתרון אפשרי וטוב וכול הציורים טובים וגם הקוקה- קולות (זה מה שאמר וורוהל, שרצה להיות מכונה). 

צטט: halinka 2009-04-02 22:00:34

 

אבי, הידע שלי באמנות פלסטית אינו גדול מספיק על מנת להתפלמס בתחום, גם לימודי האמנות שלי, כבר כתבתי לך מצומצמים ביותר. תחומי הכתיבה השונים הם המעסיקים אותי יותר וכאן החלוקה בין האמן לאומן כנראה הרבה יותר מאוזנת, אם אתה רוצה הענות של קהל. קיימות בדיקות ומדידות מדוייקות על הסיבולת של קהל. הסרט שהבאתי לדיון הקודם שלך, "כלב אנדלוזי" אינו קל לצפיה והוא אמנות טהורה! אולם הקהל מתקשה להענות לו. אספר לך אנקדוטה קצרה מתקופת לימודי הקולנוע שלי. כל תסריטאי מתחיל מקבל את המידע שקהל מוכן לתת לסרט בו הוא צופה עד 15 דקות של ספק, אחר כך הוא מתחיל לנוע בחוסר סבלנות על מושבו.  במהלך לימודי הקולנוע, הלכתי עם חבר ללימודים לצפות בסרטו האחרון של אקירה קורסוואה - חלומות. להפתעתי אולם הקולנוע היה מלא! החלפנו מבטים חברי ואני והמשכנו להנות מהסרט המופלא הזה. כעבור כעשר דקות החלה התגנבות יחדידים מן האולם ותוך חמש דקות נוספות נשארנו חמישה אנשים באולם. כאשר יצאנו, לאחר שצפינו בסרט מדהים, התבררה לנו הסיבה לנהירה ההמונית החוצה. שבוע אחרי כן הייה אמור לעלות על המסך סרט הפעולה האלים מאוד "ניקיטה" ואנשים טעו ובאו שבוע לפני הזמן, ובדיוק כפי שלמדנו שבועיים לפני כן, תוך רבע שעה אנשים הסתלקו. גם בתחום הכתיבה הספרותית והכתיבה לתיאטרון, החלקים של האומן הם חלקים נכבדים ואי אפשר לזלזל בהם. ישנם דברים אותם פשוט צריך לדעת אם אתה רוצה מינימום של קומוניקציה!

תודה אבי, לא יכולה להככב בגין קללת 24 השעות.

לאה

 

 

תודה לאה על הסיפור הנהדר.

הקהילה כאן היא יותר הומוגנית מצופי קולנוע, ברשת יש נישות ייחודיות ומי שמגיע לכאן יודע למה לצפות (בייחוד בשעה כזאת של הערב).

כאן כולם אמנים או צרכני אמנות, שבאים ל"מסעדה" המגישה מנות אכזוטיות:-) וגם שינצל וצ'יפס...

אפילו  כאשר האוכל הוא וירטואלי או מהז'אנר שאינו אהוב עליהם במיוחד,

הוויקוח והחברותא מאתגרים, וזה כיף לא נורמאלי...

בסופר אי אפשר לדבר אמנות כמו כאן.

לי היה סיפור דומה בסרט של וודי אלן "אהבה ומלחמה" בהפסקה זוג מבוגרים שישב לפני קם ועזב, האשה צעקה על הבעל זה "מלחמה ושלום" זה?!

צטט: udi.s 2009-04-02 22:10:10

לציור נידרש עיפרון.

אובייקטיבי, מה זה?? ציור/אמנות הוא מניפולציה שמבצע אמן בחומר ודרכו על הצופה.

הסרט חוזה השרטט עוסק בצייר/מניפולטור, הצגתו כדייקן המשרטט לכאורה היטל מושלם ומדוייק של המציאות, באה לשרת את הסיפור בלבד. זו מנפולציה אירונית של האמן גרינווי שמפילה אותו קורבן למניפולציה בעצמו.

בבחינת הכל מניפולציות??

אודי בו נמשיך את זה כאן...

ביצעת את המניפולציה הנ"ל בחומר ->מקלדת מחשב, מסך שלך, והשפעת עלי ישירות כצופה על החומר אצלי (מסך)...היטל מושלם ומדוייק של המציאות, באה לשרת את הסיפור בלבד, על המסך אין מלבדו...

כפי שציינת

אבי - גוגן היה תרגיל בכיתה כפי שציינתה,ההתרשמות שלי הראשונה היתה הצבעים העזים בציוריו-ההזדהות שלי היתה עם

הצבעים,אני אוהבת צבעים עזים,למרות שהתמנתי קצת עם הזמן,ההשואה בין המדיה טלוויזיה וציור לא ברורה לי לגמרי?

אין ספק שכיום גוגן לא היה מתקבל כבעבר,האומנות לפי רוח-התקופה יש חידושים כמו אינטרנט שינוי מהותי בחיי-האנושות.

תודה על תשומת הלב

                                                                                                               מיכאלה 1713

צטט: michalla 1713 2009-04-03 00:57:04

אבי - גוגן היה תרגיל בכיתה כפי שציינתה,ההתרשמות שלי הראשונה היתה הצבעים העזים בציוריו-ההזדהות שלי היתה עם

הצבעים,אני אוהבת צבעים עזים,למרות שהתמנתי קצת עם הזמן,ההשואה בין המדיה טלוויזיה וציור לא ברורה לי לגמרי?

אין ספק שכיום גוגן לא היה מתקבל כבעבר,האומנות לפי רוח-התקופה יש חידושים כמו אינטרנט שינוי מהותי בחיי-האנושות.

תודה על תשומת הלב

                                                                                                               מיכאלה 1713

בקר טוב מיכאלה,

גוגן ברח מאירופה המתורבתת בה הכול מלאכותי ושיגרתי,  ונסע לטהיתי  שום יכול היה לחיות בחיק הטבע בקרב ילידים "על פירות ודגים". הוא נטש את חבריו האימפרסיוניסטים, משפחתו אשתו וילדיו וחי בגן עדן "ראשוני" שם צייר בסגנון פרימיטיבי  "פוביסטי" עד סוף ימיו...

 היום בעידן המדיה הדיגיטאלית אין אפשרות להימלט לקצה העולם אל ילידים וילידות, כי גם שם יש צלחות לווין וגאדג'טים אלקטרוניים הדוחסים את ה"מלאכותי והשגרתי" פופ ארט (תרבות המונים) יש אל רישתית האמן ואוזניותיו.

כאשר אתה בסייברספייס אתה נמצא בכול מקום ובשום מקום בו-זמנית...

טהיתי של היום היא תוכנית ריאליטי נוסח "הישרדות איי הפנינה" בה הנערות האקזוטיות, הופכות לאחר התוכנית למנחות תוכנית הבוקר בטלוויזיה אצל כולנו בסלון...

הצבעים הדקורציה המיתוסים והגיבורים כולם עוברים את הפילטר הדיגיטאלי של המדיה מאדובי פוטושופ ועד פרמייר...

לשם אנחנו "בורחים" דרך הרשת ו"גוגל", כדי לתת לדמיון את אותו  עיוורון המסויים, עליו דיבר גרינווי...

היי אבי,

אולי "העיוורון" שמדברים עליו הוא "אילמות" כי לפעמים צריך לשתוק ע"מ להרגיש.

כשמציירים בד"כ שותקים ואז מתפנה מקום לדמיון ויש התרחשות במישור הפיזי,במימד המטאפורי ללא טריז לעולם החומר..הציירים באופן מסורתי אנשים העובדים לבד,עמלים בהתנסות ובחקירה אישית לכן "העיוורון" במקרה הזה היא הסתברות של יצירתיות עשירה המאפשרת לעורר ולגרות בהרבה עבודה את המציאות הסמויה שמתגלה,שהייתה ועודנה בלתי-ניתנת למיצוי וטמונה עמוק בהיות האנשים בעלי-דמיון ואינטואיציה כמו שאמרו פה, ואז העשייה מתפשטת בהרחבת גבולות של השכל והלב,כמו קסם אבל לא מקסם שווא.

כמו "אפקט הפלצבו"תופעה במתרחשת כאשר גלולה או אובייקט (ריידי-מייד) מתמלא במשמעות.

"מושלמות ויזואלית"=איזון=הומיאוסטזה בשפה פסיכולוגית ,בין הנראה ללא נראה בין האנכי לאופקי תחושה של עומק וגובה בעת ובעונה אחת,כשמגיעם לזה סופ-סוף..אז איפוה יש מקום לדבר על הגבלת מינון-מציאות ודמיון שאותו אסור לעבור?

צטט: ליאור שטיינר likush- 2009-04-03 10:04:27

היי אבי,

אולי "העיוורון" שמדברים עליו הוא "אילמות" כי לפעמים צריך לשתוק ע"מ להרגיש.

כשמציירים בד"כ שותקים ואז מתפנה מקום לדמיון ויש התרחשות במישור הפיזי,במימד המטאפורי ללא טריז לעולם החומר..הציירים באופן מסורתי אנשים העובדים לבד,עמלים בהתנסות ובחקירה אישית לכן "העיוורון" במקרה הזה היא הסתברות של יצירתיות עשירה המאפשרת לעורר ולגרות בהרבה עבודה את המציאות הסמויה שמתגלה,שהייתה ועודנה בלתי-ניתנת למיצוי וטמונה עמוק בהיות האנשים בעלי-דמיון ואינטואיציה כמו שאמרו פה, ואז העשייה מתפשטת בהרחבת גבולות של השכל והלב,כמו קסם אבל לא מקסם שווא.

כמו "אפקט הפלצבו"תופעה במתרחשת כאשר גלולה או אובייקט (ריידי-מייד) מתמלא במשמעות.

"מושלמות ויזואלית"=איזון=הומיאוסטזה בשפה פסיכולוגית ,בין הנראה ללא נראה בין האנכי לאופקי תחושה של עומק וגובה בעת ובעונה אחת,כשמגיעם לזה סופ-סוף..אז איפוה יש מקום לדבר על הגבלת מינון-מציאות ודמיון שאותו אסור לעבור?

הי ליאור,

תודה על התובנות שהבאת. מעניין שהאילמות או שתיקה בעת יצירה היא עניין "תרבותי". בני הדור שלנו נצרכים לה...

שמתי לב אצל ילדי וגם בקרב סטודנטים רבים, כי הם מאזינים למוזיקה רועשת בעת לימוד או עשיה!

שאלתי בתדהמה, איך אפשר כך?! וקבלתי מהם תשובה, שהמוזיקה והקצב מרגיעים אותם...

הייתי המון, הרי אני לא מסודל ללעוס מסטיק וללכת בו-זמנית, והנה הנוער של היום מפגין חלוקת קשב בלתי אפשרית מבחינתי, או שאני מאזין למוזיקה או יוצר...

כנראה שהסינפסות במוח מאד אדפטיביות ומצליחות להסתגל לצונאמי המידע השוטף אותנו וגם ליצור דברים חדשים.

בהיסטוריה ידועים מקרים כאלה...

למשל פעם היו קוראים טקסט בקול רם (לתת תוקף למרקם הטקסט, להפוך אותם לממשי), רואים זאת עדיין היום אצל המבוגרים, ואילו אנחנו קוראים "בלב"...מאמינים לסימנים.

הבת שלי, קוראת, שמועת מוזיקה מצ'טטת עם 3 חברים, מסמסת, רואה MTV ומכינה שיעורים בו-זמנית, כך גם חבריה לפיסבוק, בצד השני של הרשת (אותו צד!).

אנחנו "האילמים" כנראה דינוזאורוסים

"אז איפוה יש מקום לדבר על הגבלת מינון-מציאות ודמיון שאותו אסור לעבור? "

האם אנו בפיתחו של עידן חדש סינסתזיה (Synesthesia) של מידע כלל חושי גלובאלי?

במרחב-זמן זה שאלת הגבולות נפתחת מחדש.

צטט: yofffi 2009-04-02 16:45:33

http://www.arthistory.sbc.edu/artartists/artartists.html

שלום נתנאל,(אני מבין שיש לך קשיי שפה עיברית, אפשר גם לכתוב באנגלית לטובת כולם בקפה:-)

תודה על הקישור לקיצור תולדות מושג האמנות והאמן!

באמת מוגש קריא, וכולל לינקים להגדרות מורחבות בבריטניקה למשל.

מעניין שההגדרה "אנציקלופדית"  קבועה ע"י צוות מלומדים  הופכת ל"ויקיפדית", המוגדרת ע"י מסת גולשים, עשו השוואה בין המושגים ומצאו שוויקפדיה עדכנית יותר... יש מושגים שמשתנים במהירות...בספר מודפס, השינוי איטי מאד.

כנ"ל מושג האמנות, כדי להבינו אנו מופנים לויקיפדיה מרושתת מעודכנת בסמן אמת ע"י אינסוף אינפוטים (כניסות מגדירות).

כך שמושג אמנות ואמן היום, נזילים ביותר...

כמובן שבכול תקופה ההגדרה הייתה שונה אך היום אנחנו "מקרינים" את הידע העכשווי שלנו על האובייקט ההיסטורי.

ארי ברגסון כתב על כך:

"מעולם לא התיימרתי לכך שיהיה ניתן להכניס את הממשות אל תוך העבר, ובכך לפעול לאחור בזמן. אלא שאין כל ספק שאפשר לשכן שם את האפשרי, או, מוטב, שהאפשרי מכניס את עצמו לשם בכל רגע. ככל שממשות חדשה ובלתי צפויה יוצרת את עצמה,  בבואתה משתקפת מאחורי עצמה בעבר הלא מוגדר: ממשות חדשה זו מוצאת את עצמה כל הזמן ככזו שהייתה מאז ומעולם אפשרית; אלא שרק ברגע המדויק של הופעתה בפועל היא מתחילה להיות תמיד כבר, ומשום כך אני אומר כי היתכנותה, אשר אינה קודמת לממשותה, תקדם לה ברגע שממשות זו תופיע"

צטט: avimedia 2009-04-02 21:47:58

צטט: A_Erez 2009-04-02 20:59:05

 

מה שמעניין שלא משנה על מה ומאיפה מתחיל הדיון,

הוא תמיד יגמר אצלך בסייבר, ובזה שרק בסייבר נמצאת האמת המוחלטת..

 

 

בעצם, זה כבר לא מפתיע.

 

ארז ידידי,

 אם לא שמת לב שמאז שיש קשר כלשהו (ודיון ) ביננו הוא מתנהל (מתחיל ונגמר בסייברספייס) כפי שציינת  "רק בסייבר נמצאת האמת המוחלטת.. " בינך וביני ובין רוב החברים כאן

"בעצם, זה כבר לא מפתיע."

לוגיקה ידידי...

אבי,

אם אני זוכר אחד המאמרים שלך מדבר על זה שאלוהים נמצא בסיייבר ספייס, לא?

אלוהים תמיד נתפס לי כאמונה, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתווכח או להתדיין על אמונה, הרי אינה דבר רציונאלי/לוגי.

מן הסתם האימרה "איש באמנותו יחיה" נועדה גם לפתור את הבעיה הזאת. :-)

צטט: A_Erez 2009-04-03 11:39:50

צטט: avimedia 2009-04-02 21:47:58

צטט: A_Erez 2009-04-02 20:59:05

 

מה שמעניין שלא משנה על מה ומאיפה מתחיל הדיון,

הוא תמיד יגמר אצלך בסייבר, ובזה שרק בסייבר נמצאת האמת המוחלטת..

 

 

בעצם, זה כבר לא מפתיע.

 

 

 

אבי,

אם אני זוכר אחד המאמרים שלך מדבר על זה שאלוהים נמצא בסיייבר ספייס, לא?

 

אלוהים תמיד נתפס לי כאמונה, קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתווכח או להתדיין על אמונה, הרי אינה דבר רציונאלי/לוגי.

 

 

מן הסתם האימרה "איש באמנותו יחיה" נועדה גם לפתור את הבעיה הזאת. :-)

 

ארז מה ההבדל בין אלוהים ואבי?

בשני המקרים עבורך הם מושגים מופשטים המופיעים אצלך לא באופן ממשי (וירטואלי)על מסך המחשב.

אני רואה שאתה מתקשר יפה עם שניהם...

האם המסך פתר לך את בעית האמונה?

אם היית מספר לסבא של הסבא שלך שהכרת משהו ואתה מדבר איתו, היה שואל אותך היכן אתם נפגשים לדבר?

היית עונה לו אנחנו לא נפגשים כי הוא גר בחיפה, מהלך יומיים בדיליז'אנס של רביעיית סוסים ואני גר בעה"ק יפו, אנחנו מדברים מעל מסך אור...הוא היה מאשפז אותך מיד! כי אתה מדבר עם שדים ורוחות רחמנא ליצלן...(והוא באינטרנט):-)

ארז, אתה עוסק ב"מאגיה שחורה", יוצר איקונות (דפי אינטרנט) לשד שקוראים לו אינטרנט...

זה מה שהוא היה אומר לך...

אתה לא רוצה שנעסוק בסייברספייס יותר?

שלח לי את תגובתך בדואר ישראל, טוב מאמי?