צטט: avimedia 2009-04-04 08:17:46
צטט: shby 2009-04-04 00:03:22
יש צלמים שעובדים על תמונה בודדת חודשים - ואת התוצאה רואים עם השלמות שלה, המרוח שבין צלם אמן לצלם פספורטים לא שונה מהמרוח שבין צייר אמן לסיד קירות, כל צלם חובב שילחץ על המצלמה ויפיק תמונה מרהיבה לא יהיה שונה מילד בן 3 שיקשקש על ניר וההיתיחסות של צלם לזה תהיה כמו לציור של פולוק
בקר טוב שאבי,
שאלה:
האם יש צילומים שאחרי עבודה של חדשים או אולי שנים הם אכן "מושלמים"?
דהינו האם בצילום יש אכן "אמת" או "גרעין" כפי שקראת לזה. בגרע שהמצלמה (שמאחוריה ניצב הצלם) חושפת אותו יש "בינגו"!!! הנה האמת...
שהרי במקרה זה הצילום הוא האמנות הנשגבת בהיותה היחידה שמצליחה במשימת, חשיפת ה"אמת" של המציאות...
ואפילו ילד בן 3 יכול לעשות זאת "במרקרה", ע"י לחיצה אקראית על המצלמה...
יור, פיקסו טען:
"כל ילד הוא אמן, הבעיה היא איך להישאר אמן גם כשהוא גדל."
דהינו הוא רוצה להישאר ולהיות אותו נאיבי שנחשף למציאות בפעם הראשונה, להתפעם ולתעד אותה ללא המשא השוחק והבלתי נסבל של ידע מוקדם!
ונשוב לדוגמה שלך של צילום שמתבצע במשך חדשים ושנים... הוא למעשה צבירת ידע מוקדם, וראיית עולם דרך פריזמה שוחקת.
מבחינת ציור - אתה יכול להשות את זה לציור העץ של מונדרואן כדוגמא , סזאן - הר סן-ויקטואר,
או לציורי קלוד מונה - קתדרלן רואן, - זה אותו ציור עשרות פעמים או משהוא שונה?
מבטים שונים על נושא? התבגרות רוחנית של האמן? אולי הכל יחד,
עדי נס מצלם כל תמונה לא מעט פעמים, כל יצירה לוקחת לו הרבה זמן - לטענתו עבד על "הסעודה האחרונה" 3 שנים,
אני מסכים אתך שיתכן ישלד בן 3 יכול "במקרה" "להוציא" יצירת מופך , זה לא אומר דבר, זה יכול להיות גם בציור, אולי ההבדל היחידי הוא היכולת הטכנית שבצילום קלה יותר,
אבל - אם ילד בן 3 לא יכול לעשות את זה אז יש אולי בעיה ,
אם ציור מושלם תלוי בגיל ובניסיון אז תאורטית יש 2 מצבים אבסורדיים,
- ציר היה צריך "להשתפר" ככול שיהיה לו יותר ניסיון
- ציר ותיק היה צריך להיות "אוטומטית" טוב יותר מצייר מתחיל,
2 ההנחות לא נכונות , לכן אין בעיה שילד בן 3 יבצע אומנות מופת - ציור או צילום,
ראה מוצטרט,
אני לא חושב שהפריזמה שוחקת, אני חושב שצילום תמונה, בחינה שלה וחזרה על הצילום זה התפתחות, יש צלמים שמצליחים לזהות פוטנציאל בסיטואציה נתונה ולחזור עליה בתנאים שנראים להם אידיאליים (תאורה, עננות, עונת שנה) ובעיה היא ה"פוטוגניות" של הנושא, כמעט ואי אפשר לדעת מראש איך באמת תיראה התוצאה הסופית של נושא תלת-מימדי בהמרה לדו-מימד, לכן צריך לעשות "צילומי ניסיון" , לכן צריך לצלם לפעמים הרבה פעמים ,
לגבי ה"בינגו" - זה לא תמיד כך, אני מניח שיש ציירים שכשהם מתחילים לצייר יש להם בראש את התמונה הסופית והם רק מוליאים אותה לפועל, ויש ציירים שהתמונה זה תהליך מתמשך שלאורך זמן עשוי לעבור שינויים ומה שהותחל שונה ממה שבוצע,
יש צלמים שמצלמים את מה שהם רואים - והרגע הקריטי של הצילום הוא הקובע - אלכס ליבק, ווידג'י וצילום רחוב בכלל,
יש צלמים שהצילום זה בסיס למשהוא מוגמר שיש להם בראש ובכלל שונה מהצילום עצמו, מעין "חומר גלם" , רואים את זה ביחוד בסיגנון שניקרא MATTE - המקור שלו זה קולנוע
http://www.seb4d.com/tutorials/Mattepainting/mattepainting_english.htm
יש צלמים שהצילום זה בסיס לאיתור (חלקם סתם עושי גימיקים, חלקם מאוד רציניים) , לא תמיד ה"קליק" זה הצילום,
היה סיפור על אדם שביקש מאומן קליגרפיה לציר את שמו על דף כדי שיוכל לתלות את זה על הקיר בביתו,
הוא ניגש אליו די הרבה פעמים ברחוב והוסיף לבקש - וכל פעם נענה - "טוב - לא עכשיו"
בסוף האמן שלף לו דף ובהנף יד ציר את שמו באופן מושלם,
"אם אתה עושה את זה כ"כ בקלות- למה לא עשית את זה מיד ובפעם הראשונה?"
האומן לקח אותו לביתו, כל בריצפה היתה מכוסה בדפים שעליהם התאמן האמן כדי להגיע לתוצאה המושלמת - בהנף יד,
כל אחד והשיטה שלו
אישית - התמונה המצורפת הזאת תוכננה מראש עד שהיתה תחזית מזג-אויר שהתאימה לי, התיכנון מראש היה של הקומפוזיציה, החשיפה, הפילטרציה של התמונה, זה בדיוק מה שרציתי לקבל, - ובתמונה אחת בלבד,
/null/text_64k_1#