לציור נדרש עיוורון מסוים... - TheMarker Cafe

כותרות TheMarker >

שימו לב! *הודעה חשובה* ומדריך לגיבוי לכל חברי הקפה כנסו לכאן

cafe is going down

';

TheMarker Cafeעסקי אמנותראשי - עסקי אמנותלציור נדרש עיוורון מסוים...

פרטי קהילה

עסקי אמנות

ברוכים הבאים לקהילת "עסקי אמנות". כאן נפגשים העולמות של היוצרים ושל צרכני האמנות . מדברים על אמנות, על הכוחות המניעים את שוק האמנות, על אמנות וכסף. אתם מוזמנים להתעדכן, ללמוד, ללמד ובעיקר ליהנות. חברים חדשים - נא לקרוא תחילה את נהלי הקהילה. תודה.

אמנות ובמה

חברים בקהילה (3832)

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

יוסי בר-אל

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

מדלן גזיאל

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

מוזיקאי,נגן ומורה

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

דניאל.זי

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

שלח הודעה
אוף ליין
אוף ליין

פורום

ראשי - עסקי אמנות

לציור נדרש עיוורון מסוים...

4/4/09 13:38	0	דרג את התוכן:
2009-04-04 13:47:34 בטרנסאקטיבי38 שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צחי, מזל שלי ושל כולנו שנשארת בקפה:-) אחרת הייתי עושה את מבחן טיורינג מול ישויות וירטואליות אחרות, (זה גם מה שאני אומר לאוטו ולמחשב שלי :-)... אנחנו חוזרים שוב לאותה הנקודה. אני יכול להיות בטוח בדו שיח שאנו מנהלים רק לגבי סובייקט אחד בלבד... וזה אני. לגבי הסובייקט השני שהוא "צחי", אינני בטוח כיוון שלא נפגשנו מעולם... וגם אם נפגש, אינני בטוח שזה יהיה צחי :-) בטח קרה לך שב"בלינד דייט" נפגשת עם משהו, והתברר שזה לא הוא אלא חבר ששלח את החבר שלו לבדוק, והוא עצמו צפה מרחוק :-) איך אמר דקארט, אין להסתמך על החושים כי הם תחמנים לא קטנים, כמו כאן... אבי - זו הטעות שלך - אולי במודע יש לך ספק לגביי קיומי - אבל - הדיאלוג ביננו - והבנת המשמעות - זה מפעיל אצלך צורך בסיסי והוא אמון והוא נמצא בלא מודע שלך. ברגע שיש אמון - הליבידו עובד. ולראייה את מדבר על דייט ביני לבין מישהו - זוהי מישאלה ברורה - אתה מחזק את טענתי המשמעות לאמת היא קשר בין סובייקטים. זה לא משנה אם אני או אתה וירטואלים - יש שפה יש אמון יש קשר יש תשוקה. נכון, השאלה אם יש עיוורון - ברור שיש עיוורון ביחס אלייך כאובייקט. אבל אין שום עיוורון בשיח וביחס אלייך כסובייקט - אחרת - לא היה קשר. לגבי הדב בסרט - זה ברור למה לא ראיתי אותו. אני הוזמנתי ע"י המארח (מושג של לאקאן) - נניח, האחר - לספור משהו שהוא קשה - זהו השיח הנוצר ביני לבין היצירה כסובייקט. היו לי מחשבות למה? האם זו אמנות? ורגע כמה מסירות. וזה מה שאני רוצה לומר - היה קשר לסיטואציה הברורה - לשיח ביני לבין ההזמנה המכוונת את הליבידו שלי או האיווי שלי. ההזמנה לגבי הדוב (מהאחר) הגורמת לאיווי שלי לעירעור האמון ולחיזוקו - גורמת לכך שתוך שנייה אני רואה את הדוב הרוקד. - זוהי המבוכה שסארטר מדבר עלייה ב"מבט" GAZE. -- http://fashion-to-israel.blogspot.com/

4/4/09 14:05	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-04 14:05:44 A_Erez שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: avimedia 2009-04-03 19:01:25 צוקי =חמודי נחמד שאתה מבקר בין לבין, סימן שלא משעמם כאן... אפילו אם מגיעים שוב ושוב למסוי סתום. אולי זה לא מבוי סתום, אולי זה אור בקצה המנהרה? לעיתים מעניין, לעיתים פחות... בכל מקרה, מהצד שלי אני מתכנן להוריד את מינון העקיצות האישיות. :-) -- "איזהו העשיר השמח בחלקו" - - - - - - - - - - - - - - - - - - - אתר האמנות שלי www.erezart.co.il www.weba.co.il - עיצוב,בניה ופיתוח אתרים

4/4/09 15:08	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-04 15:08:54 avimedia שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: צחי כ 2009-04-04 13:47:34 צחי, מזל שלי ושל כולנו שנשארת בקפה:-) אחרת הייתי עושה את מבחן טיורינג מול ישויות וירטואליות אחרות, (זה גם מה שאני אומר לאוטו ולמחשב שלי :-)... אנחנו חוזרים שוב לאותה הנקודה. אני יכול להיות בטוח בדו שיח שאנו מנהלים רק לגבי סובייקט אחד בלבד... וזה אני. לגבי הסובייקט השני שהוא "צחי", אינני בטוח כיוון שלא נפגשנו מעולם... וגם אם נפגש, אינני בטוח שזה יהיה צחי :-) בטח קרה לך שב"בלינד דייט" נפגשת עם משהו, והתברר שזה לא הוא אלא חבר ששלח את החבר שלו לבדוק, והוא עצמו צפה מרחוק :-) איך אמר דקארט, אין להסתמך על החושים כי הם תחמנים לא קטנים, כמו כאן... אבי - זו הטעות שלך - אולי במודע יש לך ספק לגביי קיומי - אבל - הדיאלוג ביננו - והבנת המשמעות - זה מפעיל אצלך צורך בסיסי והוא אמון והוא נמצא בלא מודע שלך. ברגע שיש אמון - הליבידו עובד. ולראייה את מדבר על דייט ביני לבין מישהו - זוהי מישאלה ברורה - אתה מחזק את טענתי המשמעות לאמת היא קשר בין סובייקטים. זה לא משנה אם אני או אתה וירטואלים - יש שפה יש אמון יש קשר יש תשוקה. נכון, השאלה אם יש עיוורון - ברור שיש עיוורון ביחס אלייך כאובייקט. אבל אין שום עיוורון בשיח וביחס אלייך כסובייקט - אחרת - לא היה קשר. לגבי הדב בסרט - זה ברור למה לא ראיתי אותו. אני הוזמנתי ע"י המארח (מושג של לאקאן) - נניח, האחר - לספור משהו שהוא קשה - זהו השיח הנוצר ביני לבין היצירה כסובייקט. היו לי מחשבות למה? האם זו אמנות? ורגע כמה מסירות. וזה מה שאני רוצה לומר - היה קשר לסיטואציה הברורה - לשיח ביני לבין ההזמנה המכוונת את הליבידו שלי או האיווי שלי. ההזמנה לגבי הדוב (מהאחר) הגורמת לאיווי שלי לעירעור האמון ולחיזוקו - גורמת לכך שתוך שנייה אני רואה את הדוב הרוקד. - זוהי המבוכה שסארטר מדבר עלייה ב"מבט" GAZE. הי צחי, אני ממש מברך את עצמי על המכתב הנרגש שכתבתי לך כדי שלא תעזוב, ושחזרת! מובן לי הטיעון שלך, הוא תקף לרוב האנשים שהאינטראקציה שלהם מתרחשת מול אנשים ממשיים, ומעט מול מחשב. אך בוא נבחן האם יש מקומות בהם זה לא כך? לדוגמה הודו הפכה בשנים האחרונות מרכז למיקור חוץ לארה"ב. חברות רבות מכשירות צעירים הודים שיתנו מענה קולי אנושי לשירותים בארה"ב... אם אתה מתקשר לברר משהו בחברה בארה"ב רוב הסיכויים שיענה לך משהו בהודו שמדבר כמו אמריקאי ויש לו שם אמריקאי והוא פותר לך את הבעיה באמריקה...ולא הבחנת שזה לונג דיסטאנס... השלב הבא (כדי להוריד מחיר) השיחה תיעשה ע"י מחשב חכם. ז"א עבור המשתמש השירות יהיה "שקוף" הוא לא יידע מאיפה זה בא והאם זה אדם או מכונה...כמובן שיחשוב שזה אדם מנומס, שלעולם לא יתעצבן... האם לאקאן חשב על אופציה כזאת של "עירעור האמון ולחיזוקו". הרשת היום יודעת עליך כמעט הכול... אם עצר אותך פעם שוטר בכביש, היה לו את כול הנתונים עליך על רכבך, בעליו הקודמים, והחובות שלך לדמי מזונות, ולמס ההכנסה אם ישנם... הוא גם ידע שאתה מאחר בשבוע עם הטסט לאותו שלך. דהינו "מכונה", מנהלת איתך ויכוח אינטליגנטי ואתה "תאניש" אותה. ואולי גם תתאהב בסיבורג, ראה מקרה "בלייד ראנר" :-). -- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8

4/4/09 15:10	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-04 15:10:22 avimedia שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: A_Erez 2009-04-04 14:05:44 צטט: avimedia 2009-04-03 19:01:25 צוקי =חמודי נחמד שאתה מבקר בין לבין, סימן שלא משעמם כאן... אפילו אם מגיעים שוב ושוב למסוי סתום. אולי זה לא מבוי סתום, אולי זה אור בקצה המנהרה? לעיתים מעניין, לעיתים פחות... בכל מקרה, מהצד שלי אני מתכנן להוריד את מינון העקיצות האישיות. :-) שמתי לב שאין "יאלה סע" בסוף -- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8

4/4/09 18:41	0	דרג את התוכן:
2009-04-04 19:02:49 בטרנסאקטיבי38 שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: avimedia 2009-04-04 15:08:54 הי צחי, אני ממש מברך את עצמי על המכתב הנרגש שכתבתי לך כדי שלא תעזוב, ושחזרת! מובן לי הטיעון שלך, הוא תקף לרוב האנשים שהאינטראקציה שלהם מתרחשת מול אנשים ממשיים, ומעט מול מחשב. אך בוא נבחן האם יש מקומות בהם זה לא כך? לדוגמה הודו הפכה בשנים האחרונות מרכז למיקור חוץ לארה"ב. חברות רבות מכשירות צעירים הודים שיתנו מענה קולי אנושי לשירותים בארה"ב... אם אתה מתקשר לברר משהו בחברה בארה"ב רוב הסיכויים שיענה לך משהו בהודו שמדבר כמו אמריקאי ויש לו שם אמריקאי והוא פותר לך את הבעיה באמריקה...ולא הבחנת שזה לונג דיסטאנס... השלב הבא (כדי להוריד מחיר) השיחה תיעשה ע"י מחשב חכם. ז"א עבור המשתמש השירות יהיה "שקוף" הוא לא יידע מאיפה זה בא והאם זה אדם או מכונה...כמובן שיחשוב שזה אדם מנומס, שלעולם לא יתעצבן... האם לאקאן חשב על אופציה כזאת של "עירעור האמון ולחיזוקו". הרשת היום יודעת עליך כמעט הכול... אם עצר אותך פעם שוטר בכביש, היה לו את כול הנתונים עליך על רכבך, בעליו הקודמים, והחובות שלך לדמי מזונות, ולמס ההכנסה אם ישנם... הוא גם ידע שאתה מאחר בשבוע עם הטסט לאותו שלך. דהינו "מכונה", מנהלת איתך ויכוח אינטליגנטי ואתה "תאניש" (אולי תעניש)אותה. ואולי גם תתאהב בסיבורג, ראה מקרה "בלייד ראנר" :-). ערב טוב אבי ושבוע טוב ובכן השאלה המרכזית כאן, אם העלת את לאקאן היא - היכן החוק?. היכן "שם האב" ו"קול האם". האם יתכן מצב וזו שאלה חשובה לטעמי - שזרוע החוק שלטון החוק וואט אבר - שם האב וקול האם באחר הגדול - האם הם יתכנו בווירטואל? האם הוירטואל יכול להיות חלק מהממשי. לטעמי כן. האם יש כאן איווי לידע - ברור האם יש כאן ג'ואסאנס - לא כל כך ברור כמו בעולם הממשי קונקרטי שלא קשור באינטרנט. אגב אם תקרא את הפרלקס של ז'יז'ק הוא עוסק במה שאתה כותב- הוא עוסק במיקום של שם האב ומיקום האות והוא טוען שיש חיץ ויש פרלקס. ביו טיובים שלי אני מקריא קטע שבו הוא לוקח מברגסון ומנסה ליצור פולמוס על מיקום הסדר הסימבולי - האם הוא ממוקם במרחב במקום אחד. אני חושב שזה לא משנה כל עוד יש קשר - אני בא מהגל ומלאני קליין - יחסי אובייקט. אגב, וזה חשוב מאוד - אתה יצרת אצלי שאלה מאוד לא ברורה לגבי ז'יז'ק - הפרלקס מדבר על הדיאלקטיקה שבין הרווח או החיץ לבין הפרלקס - שזה מבט למספר אופנויות במקביל. כרגע, אני לא מבין במה שונה המבנה של סלבוי לבין הדיאלקטיקה של מלאני קליין. והאמת לא נראה לי שיש לי את מי לשאול. אם כתבתי במברקים סליחה אבל גם ככה זה כל כך רחוק מאמנות. אגב אם מישהו ממי שקורא לא הבין משהו - הוא מוזמן לשאול. אם מבינים את מה שכתבתי כשטויות או ג'יבריש - חבל כל טוב חג שמח -- http://fashion-to-israel.blogspot.com/

4/4/09 19:24	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-04 19:24:27 avimedia שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: צחי כ 2009-04-04 19:02:49 ערב טוב אבי ושבוע טוב ובכן השאלה המרכזית כאן, אם העלת את לאקאן היא - היכן החוק?. היכן "שם האב" ו"קול האם". האם יתכן מצב וזו שאלה חשובה לטעמי - שזרוע החוק שלטון החוק וואט אבר - שם האב וקול האם באחר הגדול - האם הם יתכנו בווירטואל? האם הוירטואל יכול להיות חלק מהממשי. לטעמי כן. האם יש כאן איווי לידע - ברור האם יש כאן ג'ואסאנס - לא כל כך ברור כמו בעולם הממשי קונקרטי שלא קשור באינטרנט. אגב אם תקרא את הפרלקס של ז'יז'ק הוא עוסק במה שאתה כותב- הוא עוסק במיקום של שם האב ומיקום האות והוא טוען שיש חיץ ויש פרלקס. ביו טיובים שלי אני מקריא קטע שבו הוא לוקח מברגסון ומנסה ליצור פולמוס על מיקום הסדר הסימבולי - האם הוא ממוקם במרחב במקום אחד. אני חושב שזה לא משנה כל עוד יש קשר - אני בא מהגל ומלאני קליין - יחסי אובייקט. אגב, וזה חשוב מאוד - אתה יצרת אצלי שאלה מאוד לא ברורה לגבי ז'יז'ק - הפרלקס מדבר על הדיאלקטיקה שבין הרווח או החיץ לבין הפרלקס - שזה מבט למספר אופנויות במקביל. כרגע, אני לא מבין במה שונה המבנה של סלבוי לבין הדיאלקטיקה של מלאני קליין. והאמת לא נראה לי שיש לי את מי לשאול. אם כתבתי במברקים סליחה אבל גם ככה זה כל כך רחוק מאמנות. אגב אם מישהו ממי שקורא לא הבין משהו - הוא מוזמן לשאול. אם מבינים את מה שכתבתי כשטויות או ג'יבריש - חבל כל טוב חג שמח אכן ערב טוב צחי, הסייברספייס כשם האב האולטימטיבי והאחר הגדול. הריבוי של הרשת והיותה מכונת עינוג אולטימטיבית לכן מושא האווי של הגולש, מקום ההתענגות האבודה והקיום המתמיד בתוך האיווי, המרחב הווירטואלי יוצר העדר של מפגש הישיר עם האובייקט הממשי. הסייברספייס משכן ה"היפר-טקסט" או "היפר-מילה" מתחבר המסורת היהודית,(התלמוד כ"היפר-טקסט" קדום), היהדות, היא זו שמבקשת לנתק את האדם מהמפגש הטראומטי – מהמפגש של המועקה בתוך הסדר הממשי עם האל – לעבר מפגש שהוא תלוי שפה: המילה של התלמוד, המילה של הברית וכן, ל"היפר מילה" של הסייברספייס. וכבר דיברנו על כך שהאל קיים באינטרנט... כול אחד מוצא שם את שם האב ואל שלו. -- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8

4/4/09 20:07	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-04 20:07:17 בטרנסאקטיבי38 שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: avimedia 2009-04-04 19:24:27 צטט: צחי כ 2009-04-04 19:02:49 ערב טוב אבי ושבוע טוב ובכן השאלה המרכזית כאן, אם העלת את לאקאן היא - היכן החוק?. היכן "שם האב" ו"קול האם". האם יתכן מצב וזו שאלה חשובה לטעמי - שזרוע החוק שלטון החוק וואט אבר - שם האב וקול האם באחר הגדול - האם הם יתכנו בווירטואל? האם הוירטואל יכול להיות חלק מהממשי. לטעמי כן. האם יש כאן איווי לידע - ברור האם יש כאן ג'ואסאנס - לא כל כך ברור כמו בעולם הממשי קונקרטי שלא קשור באינטרנט. אגב אם תקרא את הפרלקס של ז'יז'ק הוא עוסק במה שאתה כותב- הוא עוסק במיקום של שם האב ומיקום האות והוא טוען שיש חיץ ויש פרלקס. ביו טיובים שלי אני מקריא קטע שבו הוא לוקח מברגסון ומנסה ליצור פולמוס על מיקום הסדר הסימבולי - האם הוא ממוקם במרחב במקום אחד. אני חושב שזה לא משנה כל עוד יש קשר - אני בא מהגל ומלאני קליין - יחסי אובייקט. אגב, וזה חשוב מאוד - אתה יצרת אצלי שאלה מאוד לא ברורה לגבי ז'יז'ק - הפרלקס מדבר על הדיאלקטיקה שבין הרווח או החיץ לבין הפרלקס - שזה מבט למספר אופנויות במקביל. כרגע, אני לא מבין במה שונה המבנה של סלבוי לבין הדיאלקטיקה של מלאני קליין. והאמת לא נראה לי שיש לי את מי לשאול. אם כתבתי במברקים סליחה אבל גם ככה זה כל כך רחוק מאמנות. אגב אם מישהו ממי שקורא לא הבין משהו - הוא מוזמן לשאול. אם מבינים את מה שכתבתי כשטויות או ג'יבריש - חבל כל טוב חג שמח אכן ערב טוב צחי, הסייברספייס כשם האב האולטימטיבי והאחר הגדול. הריבוי של הרשת והיותה מכונת עינוג אולטימטיבית לכן מושא האווי של הגולש, מקום ההתענגות האבודה והקיום המתמיד בתוך האיווי, המרחב הווירטואלי יוצר העדר של מפגש הישיר עם האובייקט הממשי. הסייברספייס משכן ה"היפר-טקסט" או "היפר-מילה" מתחבר המסורת היהודית,(התלמוד כ"היפר-טקסט" קדום), היהדות, היא זו שמבקשת לנתק את האדם מהמפגש הטראומטי – מהמפגש של המועקה בתוך הסדר הממשי עם האל – לעבר מפגש שהוא תלוי שפה: המילה של התלמוד, המילה של הברית וכן, ל"היפר מילה" של הסייברספייס. וכבר דיברנו על כך שהאל קיים באינטרנט... כול אחד מוצא שם את שם האב ואל שלו. יש פה איזה באג - הכל HTML אבי, כדי לענות לך- אתה צריך להבין את מה שפרויד כינה - "מעבר לעקרון העונג" ומה שלאקאן פרש כהתענגות מול הנאה. בשנות ה 60 לאקאן מתחיל לעסוק בניגוד הקלאסי שלו - בין התענגות לבין הנאה (וזה פיתוח של הגל וקוז'ב) אני מצטט "עקרון ההנאה הוא גבול ההתענגות, החוק של ההתענגות- על הסובייקט להתענג ככל המעט הניתן. הסובייקט מנסה לעבור על איסורים אלו להגיע מעבר לעקרון ההנאה. אולם, הפרה של עקרון ההנאה אינה מסבה הנאה נוספת כי אם כאב- יש מידה של הנאה שהסובייקט מסוגל לשאת. לאקאן טוען שמעבר לעקרון ההנאה מתחילה ההתענגות והיא סבל. זהו סיפוק פרדוקסאלי של הסובייקט מהסימפטום שלו - הרווח הראשוני מהחולי - של פרוייד. למעשה - הסימפטום לא נעלם - למעשה, הוא ממשיך לתאר ההתענגות כחלק מהסימבולי ומפרדוקס הסולם ההפוך של האיווי ואת דחף המוות כפורץ את גבולות הסמפטום. כן, לאקאן מחורבן בסיבוכיות שלו. תכלס, יש גבול לעונג שיכול הסובייקט לשאת. לפי מה שאתה מתאר - הסייברספייס הוא מקום שבו יש עונג אין סופי - ולסובייקט יש גבול כמה הוא יכול להכיל עונג. נכון אולי זה קביעה של רציונאליסט אימפוטנט :))))))))) אבל מעבר לעונג יש סבל ויתכן ותהייה דחיית הסייברספייס ולמה - כי הסימפטומים שלנו מציבים לנו את הגבולות למועקה. ומה שברור שבמערכת שבה העונג הוא אין סופי - הסובייקט לא יכול לסבול את האין סופיות של העונג. אתה יכול לומר שאין אבחנה בין סובייקט לאובייקט בסייברספייס - ואז אין מי שיעצור - אבל אם יש קריסת סובייקט אובייקט יש פסיכוזה. מה ששומר עלינו ממנה היא ההתענגות המקושרת לשפה - וכאן יש שפה - ואני מוסיף - קשר ואמון -- http://fashion-to-israel.blogspot.com/

4/4/09 21:52	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-04 21:52:26 avimedia שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: צחי כ 2009-04-04 20:07:17 צטט: avimedia 2009-04-04 19:24:27 צטט: צחי כ 2009-04-04 19:02:49 ערב טוב אבי ושבוע טוב ובכן השאלה המרכזית כאן, אם העלת את לאקאן היא - היכן החוק?. היכן "שם האב" ו"קול האם". האם יתכן מצב וזו שאלה חשובה לטעמי - שזרוע החוק שלטון החוק וואט אבר - שם האב וקול האם באחר הגדול - האם הם יתכנו בווירטואל? האם הוירטואל יכול להיות חלק מהממשי. לטעמי כן. האם יש כאן איווי לידע - ברור האם יש כאן ג'ואסאנס - לא כל כך ברור כמו בעולם הממשי קונקרטי שלא קשור באינטרנט. אגב אם תקרא את הפרלקס של ז'יז'ק הוא עוסק במה שאתה כותב- הוא עוסק במיקום של שם האב ומיקום האות והוא טוען שיש חיץ ויש פרלקס. ביו טיובים שלי אני מקריא קטע שבו הוא לוקח מברגסון ומנסה ליצור פולמוס על מיקום הסדר הסימבולי - האם הוא ממוקם במרחב במקום אחד. אני חושב שזה לא משנה כל עוד יש קשר - אני בא מהגל ומלאני קליין - יחסי אובייקט. אגב, וזה חשוב מאוד - אתה יצרת אצלי שאלה מאוד לא ברורה לגבי ז'יז'ק - הפרלקס מדבר על הדיאלקטיקה שבין הרווח או החיץ לבין הפרלקס - שזה מבט למספר אופנויות במקביל. כרגע, אני לא מבין במה שונה המבנה של סלבוי לבין הדיאלקטיקה של מלאני קליין. והאמת לא נראה לי שיש לי את מי לשאול. אם כתבתי במברקים סליחה אבל גם ככה זה כל כך רחוק מאמנות. אגב אם מישהו ממי שקורא לא הבין משהו - הוא מוזמן לשאול. אם מבינים את מה שכתבתי כשטויות או ג'יבריש - חבל כל טוב חג שמח אכן ערב טוב צחי, הסייברספייס כשם האב האולטימטיבי והאחר הגדול. הריבוי של הרשת והיותה מכונת עינוג אולטימטיבית לכן מושא האווי של הגולש, מקום ההתענגות האבודה והקיום המתמיד בתוך האיווי, המרחב הווירטואלי יוצר העדר של מפגש הישיר עם האובייקט הממשי. הסייברספייס משכן ה"היפר-טקסט" או "היפר-מילה" מתחבר המסורת היהודית,(התלמוד כ"היפר-טקסט" קדום), היהדות, היא זו שמבקשת לנתק את האדם מהמפגש הטראומטי – מהמפגש של המועקה בתוך הסדר הממשי עם האל – לעבר מפגש שהוא תלוי שפה: המילה של התלמוד, המילה של הברית וכן, ל"היפר מילה" של הסייברספייס. וכבר דיברנו על כך שהאל קיים באינטרנט... כול אחד מוצא שם את שם האב ואל שלו. יש פה איזה באג - הכל HTML אבי, כדי לענות לך- אתה צריך להבין את מה שפרויד כינה - "מעבר לעקרון העונג" ומה שלאקאן פרש כהתענגות מול הנאה. בשנות ה 60 לאקאן מתחיל לעסוק בניגוד הקלאסי שלו - בין התענגות לבין הנאה (וזה פיתוח של הגל וקוז'ב) אני מצטט "עקרון ההנאה הוא גבול ההתענגות, החוק של ההתענגות- על הסובייקט להתענג ככל המעט הניתן. הסובייקט מנסה לעבור על איסורים אלו להגיע מעבר לעקרון ההנאה. אולם, הפרה של עקרון ההנאה אינה מסבה הנאה נוספת כי אם כאב- יש מידה של הנאה שהסובייקט מסוגל לשאת. לאקאן טוען שמעבר לעקרון ההנאה מתחילה ההתענגות והיא סבל. זהו סיפוק פרדוקסאלי של הסובייקט מהסימפטום שלו - הרווח הראשוני מהחולי - של פרוייד. למעשה - הסימפטום לא נעלם - למעשה, הוא ממשיך לתאר ההתענגות כחלק מהסימבולי ומפרדוקס הסולם ההפוך של האיווי ואת דחף המוות כפורץ את גבולות הסמפטום. כן, לאקאן מחורבן בסיבוכיות שלו. תכלס, יש גבול לעונג שיכול הסובייקט לשאת. לפי מה שאתה מתאר - הסייברספייס הוא מקום שבו יש עונג אין סופי - ולסובייקט יש גבול כמה הוא יכול להכיל עונג. נכון אולי זה קביעה של רציונאליסט אימפוטנט :))))))))) אבל מעבר לעונג יש סבל ויתכן ותהייה דחיית הסייברספייס ולמה - כי הסימפטומים שלנו מציבים לנו את הגבולות למועקה. ומה שברור שבמערכת שבה העונג הוא אין סופי - הסובייקט לא יכול לסבול את האין סופיות של העונג. אתה יכול לומר שאין אבחנה בין סובייקט לאובייקט בסייברספייס - ואז אין מי שיעצור - אבל אם יש קריסת סובייקט אובייקט יש פסיכוזה. מה ששומר עלינו ממנה היא ההתענגות המקושרת לשפה - וכאן יש שפה - ואני מוסיף - קשר ואמון צחי, לדעתי הבעיה היא בהגדרות, אתה מדבר על סובייקט ועל עיקרון העונג, הקשורים לעולם הממשי הדיסקרטי (שבו חי לאקאן), בו קיימת ההבחנה בין סוביקט לאובייקט. בסייברספייס מתהווה הסובייקט ההוליסטי, הריזום של כלל המאתריה ברשת "סובייקט-על" הקשור לעינוג-על, כמובן שיש וויסות שישמר את הכול בפרופורציה, אחרת הסובייקט יבלע בייחודיות של עצמו... -- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8

5/4/09 00:42	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-05 00:42:23 מ.י.כ.ל. שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	אבי, אני קצת חוזרת אחורה לנקודת ההתחלה (למרות שעכשיו כבר אי אפשר...) למקום של השרטט המנסה להעתיק מציאות אוביקטיבית תלת מימדית אל תוך נייר דו ממדי. כדי שיוכל להעתיק את האובייקטיבי, הוא קודם כל משנה את המציאות הזו שנקראת "אוביקטיבית" ע"י כך שמנקה את האוביקט מכל החי ובעל תנועה שבו. השינוי הזה של "המציאות האוביקטיבית" הוא כבר יצירה משל עצמה. אפשר לומר, סוג של פיסול סביבתי, הלוקח סביבה חיה ונושמת וממית אותה. אפשר לומר שהעיוורון של השרטט נמצא כבר בפיסול הסביבה, טרם נגע במכחול/עיפרון. האם ראשנברג (שהכרתי בדיון הקודם שלך "אומנות ופילוסופיה") אשר מחק ציור והגיע אל הדף הלבן, האם הוא שירטט והעתיק מציאות אוביקטיבית של נייר לבן אשר, טרם ציירו עליו? -- http://www.wix.com/h_sacred_geo/michalhuller מיכל ה.

5/4/09 10:14	1	דרג את התוכן:
2009-04-05 10:18:26 udi.s שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	האינטרנט כמקום הנאה (אבימדיה), הנאה שהופכת לסבל(צחי-לקאן). אני לא פסיכולוג ולא מתיימר להיות ברסמכא, דעתי האישית, האינטואיטיבית היא, שכיוון שתינוק שנולד לא נחשף לאינטרנט, אלא להוריו הפיסיים האמיתיים,(שום סייבורג לא יגדל אותו) וכיוון שבשלש השנים הראשונות של אדם ניטבעים תבניות האופי העיקריות של חייו, לא ניראה לי שמקור העונג והסבל העיקרי של אדם יהיה האינטרנט. ידיעה על טבח עם ברואנדה שקראתי באינטרנט/עיתון/טלביזיה, גורמת לי פחות סבל ודאגה, (עם כל הצער והאמפטיה שיש לי לאנשים שחיים שם). מטלפון מחובש בית הספר שמספר לי שהילד נפל וצריך לקחת אותו למיון. וגורמת לי לפעולה מיידית. הקשרים הפיסיים הראשוניים עם בני מיננו, הם הקשרים החשובים החזקים והמשפיעים. אפשר לתחזק אותם בטלפון באינטרנט בדואר, אלו רק אמצעי תקשורת. מחקתי אותכם כמו שראושנברג מחק את דה קונינג. שוב, סתם בשביל ההנאה שבעניין. - - צטט: avimedia 2009-04-04 21:52:26 צטט: צחי כ 2009-04-04 20:07:17 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - ------------------------------------------------------------------------------- -- אודי סלמנוביץ www.pantharhei.com

5/4/09 10:22	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-05 10:22:07 A_Erez שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	אודי, בשפה פשוטה קוראים לזה "ציצים" ;-) צטט: udi.s 2009-04-05 10:18:26 האינטרנט כמקום הנאה (אבימדיה), הנאה שהופכת לסבל(צחי-לקאן). אני לא פסיכולוג ולא מתיימר להיות ברסמכא, דעתי האישית, האינטואיטיבית היא, שכיוון שתינוק שנולד לא נחשף לאינטרנט, אלא להוריו הפיסיים האמיתיים,(שום סייבורג לא יגדל אותו) וכיוון שבשלש השנים הראשונות של אדם ניטבעים תבניות האופי העיקריות של חייו, לא ניראה לי שמקור העונג והסבל העיקרי של אדם יהיה האינטרנט. ידיעה על טבח עם ברואנדה שקראתי באינטרנט/עיתון/טלביזיה, גורמת לי פחות סבל ודאגה, (עם כל הצער והאמפטיה שיש לי לאנשים שחיים שם). מטלפון מחובש בית הספר שמספר לי שהילד נפל וצריך לקחת אותו למיון. וגורמת לי לפעולה מיידית. הקשרים הפיסיים הראשוניים עם בני מיננו, הם הקשרים החשובים החזקים והמשפיעים. אפשר לתחזק אותם בטלפון באינטרנט בדואר, אלו רק אמצעי תקשורת. מחקתי אותכם כמו שראושנברג מחק את דה קונינג. שוב, סתם בשביל ההנאה שבעניין. ------------------------------------------------------------------------------- -- "איזהו העשיר השמח בחלקו" - - - - - - - - - - - - - - - - - - - אתר האמנות שלי www.erezart.co.il www.weba.co.il - עיצוב,בניה ופיתוח אתרים

5/4/09 12:27	0	דרג את התוכן:
פורסם ב: 2009-04-05 12:27:35 avimedia שלח הודעה אוף ליין אוף ליין	צטט: מ.י.כ.ל. 2009-04-05 00:42:23 אבי, אני קצת חוזרת אחורה לנקודת ההתחלה (למרות שעכשיו כבר אי אפשר...) למקום של השרטט המנסה להעתיק מציאות אוביקטיבית תלת מימדית אל תוך נייר דו ממדי. כדי שיוכל להעתיק את האובייקטיבי, הוא קודם כל משנה את המציאות הזו שנקראת "אוביקטיבית" ע"י כך שמנקה את האוביקט מכל החי ובעל תנועה שבו. השינוי הזה של "המציאות האוביקטיבית" הוא כבר יצירה משל עצמה. אפשר לומר, סוג של פיסול סביבתי, הלוקח סביבה חיה ונושמת וממית אותה. אפשר לומר שהעיוורון של השרטט נמצא כבר בפיסול הסביבה, טרם נגע במכחול/עיפרון. האם ראשנברג (שהכרתי בדיון הקודם שלך "אומנות ופילוסופיה") אשר מחק ציור והגיע אל הדף הלבן, האם הוא שירטט והעתיק מציאות אוביקטיבית של נייר לבן אשר, טרם ציירו עליו? הי מיכל, שאלה טובה שאלת בהקשר לראושנברג, האם אקט המחיקה הוא ציור או שרטוט? השאלה נוגעת למושג ה"משך" של ברגסון דהינו חיינו הם זרם של אירועים, כך גם התודעה שלנו, זהו רצף משתנה בהתאם להתנסות והידע בחיינו. ברגע שאנו מודעים לעובדה זו, הרי פעולתו של ראושנברג מקבלת משמעות שונה! במקום לתאר את חיינו באובייקטים בדידים, ציור ועוד ציור נפרד ובלתי משתנה בזמן, ולכן מתאים אלא אולי לרגע היווצרו, האמן עובר ליצירה "נזילה" המשתנה ב"משך". הרגע הייחודי של דה-קונניג שהוקפא על הבד, נמחק ע"י ראושנברג כרגע שונה במשך, וכך הלאה... דהינו פעולתו של ראושנברג היא יצירת היפר-טקסט מכני, המשתנה בזמן בהתאם לפעולותיהם של המשתמשים. זהו שרטוט ורישום בו-זמני, או אם תרצי ראושנברג חזה את ויקיפדיה -- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...

הוספת תגובה על "לציור נדרש עיוורון מסוים..."

נא להתחבר כדי להגיב.

התחברות או הרשמה

לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

המועדפים שלי