שלום, אני עודד ואני שמן
אמנם היום ממרום 183 הסנטמטר שלי 82 הק"ג שלי לא מהווים ראיה להשמנה, אבל כל מי שהכיר אותי לפני שנתייים וחצי היה רואה מפלצת ששקלה 112 ק"ג.
דיאטות לא חסרות בעולם, גם אנשים שמנים אז למה למרות כל המודעותלבריאות אנו ממשיכים לטפוח.
הסיבה פשוטה. אוכל הוא פיצוי על משהו. אנחנו השמנים אחרי כמות מסויימת כבר לא רעבים אבל צרכים את המנה שלנו ולעזאזל המראה, הכושר, הבריאות ובעיקר שמחת החיים.
בשיאי כאמור שקלתי 112 ק"ג. לא נשמתי, כאבי גב נוראים שהובילו לשני ניתוחים בחוליות ןכיוון שחייתי על משככי כאבים סבלתי גם מתופעת לואי קטנה ששמה דיכאון שחיפשה נחמה באוכל ובעיקר בסוכר שגרם לי לשמוח ולזוז ואז לכאבי גב חדשים שהובילו למשככי כאבים שהובילו לדיכאון שהוביל לסוכר וכך הלאה והלאה מעגל שלם
ביום שראיתי שאני בדרך לניתוח השלישי , ישבתי עם עצמי ושאלתי למה? לא למה זה קורה לי ? אלה למה אני עושה את זה לעצמי ?
וזאת שאלת המפתח של כל אחד ממכם שהוא שמן ורוצה באמת להרזות - למה אנחנו עושים את זה לעצמנו? וכשתדעו את התשובה תשאלו שאלה חדשה האםאני מוכן לשלם את המחיר שאני משלם?
אין לכם מושג כמה קל יהיה תהליך ההרזיה ושמירת התוצאות אם התשובה לשאלת המחיר תיהיה שלילית( וממש לא משנה איזו דיאטה תעשו) אין לכם מושג כמה מהר תיכשלו ותחזרו למשקלכם הקודם אם התשובה היא חיובית
לכן הדבר ראשון בדרך להחלמה ממחלת ההשמנה היוא להגיד בקול :" שלום שמי עודד ואני שמן" ולפעול
בהצלחה למי שזה עזר
אני לא מעלה פוסט זה לקבל שבחים או כוכבים. אני מעלה אותו לאחר שיחה מאד נוקבת עם אחד המדריכים בבית הלוחם( שם אני מתאמן).
לבחור יש בערך 15 ק"ג עודפים וניסה דיאטות שונות ומשונות ותמיד חזר למשקלו. אני מקוה שאחרי ששסיפרתי לו את מה שקראתם הוא יבין היכן הוא טעה
הוספת תגובה על "שמנים אנונימים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה