לאחר התלבטויות רבות, ולאחר שלל העצות הטובות שקבלתי בפורום, הגעתי להחלטת פעולה ואני שמחה לשתף אתכם בה.
המתאמן שלי הוא בחור צעיר, בודד בעולם, שמגיל 15 חי לבדו.
אני יוצאת מהגישה שלא היה מי שינחה וילמד אותו מה נכון ומה לא.
לפיכך, בחרתי את עצמי להיות מורת הדרך שלו.
להיות אולי המבוגר הראשון שמראה לו מהי הדרך הנכונה להיות, ובודקת איתו מה נכון לו.
החלטתי להעלות את הנושא על השולחן, לפרוס בפניו את הסתייגותי ולתת לו לבחור.
אני לא יודעת במה הוא יבחר, אני רק יודעת שלעזוב אותו לא נכון עבורו (וכן, גם עבורי).
הוא בוטח בי, ויש בו עוצמות שחשוב שיפתח.
בעיני, עצירת האימון היא בריחה מהתמודדות מולו.
אני כאן כדי לשרת אותו, ואני בטוחה שכך השירות שלי יהיה נכון יותר עבורו.
חג שמח!!
הוספת תגובה על "התלבטות ערכית"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה