אבקש להעלות לדיון נושא שאולי ממציאים רבים שעובדים כשכירים נתקלים בו בעבודתם

אם שכיר ממציא המצאה: מכשיר או ציוד שלא היה קיים ,או משפר תהליך כלשהו

האם ההמצאה או שיפור התהליך שייכים לו או שכיוון שהוא עובד כשכיר אז הזכויות להמצאה או השיפור הם של המעסיק?

 באם אנשים כלשהם שומעים מהממציא על הרעיון או השיפור בתהליך ולאחר כמה חודשים ,מתחילים להשתמש בו ומציגים אותו  כרעיון שלהם האם יש דרך כלשהי (לא משפטית) לשכנע אותם לספר שהרעיון הוא של אדם x הממציא ולא רעיון שלהם? בכדי שאדם x שלרוב לא מרוויח כסף מהמצאתו יקבל לפחות הכרה ופרגון ביכולותיו

אודה לתשובות של בעלי המקצוע כאן בפורום....על הנושא הזה

כמו כן אני מזמין אתכם לקרוא פוסט שלי עם הרבה תגובות של בעלי ניסיון הדן בנושא :האם מילה טובה ומחמאות במקום העבודה יוצרים יותר מוטיווצייה אצל העובד,לדעתי הפוסט הזה קשור גם לנושאי הפורומים בקהילה הזו כיוון שמילה טובה לעיתים  משפרת את היצירתיות ואכפתיות של כל עובד או עובדת  -וזה כלשעצמו מוסיף להתיעלות ולרעיונות מקוריים נוספים מהם ולבסוף משפיע גם על וההשרדות הכלכלית של הארגון.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=961653

שלכם

זיו צח

זיו,

למיטב ידיעתי על פי החוק בארץ הזכויות בהמצאה שייכות למעסיק כאשר ההמצאה קשורה לתחום עיסוקו של העובד ונעשה שימוש במשאבים של המעסיק לצורך יצירת ההמצאה. רוב המעסיקים מחתימים את העובד על נספח קניין רוחני בחוזה העבודה שמקבע זכויות אלה. אם הממציא לא רשם את זכויותיו בפטנט או מדגם אזי היכולת שלו למנוע מאחרים לקחת את רעיונותיו מוגבלת מאוד. אם הצד השני ממש העתיק את המוצר ובידך מסמכים שמראים זאת אזי תוכל לנסות להראות הפרה של זכויות יוצרים. אם הצד שלקח את הרעיון ניסה לרשום פטנט עליו אזי במידה ובידך מסמכים שפורסמו בציבור לפני תאריך הגשת הפטנט תוכל להגישם כהתנגדות במשרדי הפטנטים השונים ולהפיל את הבקשה. ולכן מומלץ מאוד לשמור המצאה כסוד מסחרי עד אשר יוגש פטנט רשמי. בכל מקרה חשוב מאוד להתייעץ עם עו'ד המתמחה בקניין רוחני לפני נקיטת צעד משפטי.

מוטי

צטט: זיו צח 2009-04-07 13:24:27

זכויות יוצרים לשכירים בעבודה-האם מחמאות בגינם מספיקות?

 

אבקש להעלות לדיון נושא שאולי ממציאים רבים שעובדים כשכירים נתקלים בו בעבודתם

 

אם שכיר ממציא המצאה: מכשיר או ציוד שלא היה קיים ,או משפר תהליך כלשהו

האם ההמצאה או שיפור התהליך שייכים לו או שכיוון שהוא עובד כשכיר אז הזכויות להמצאה או השיפור הם של המעסיק?

 

 באם אנשים כלשהם שומעים מהממציא על הרעיון או השיפור בתהליך ולאחר כמה חודשים ,מתחילים להשתמש בו ומציגים אותו  כרעיון שלהם האם יש דרך כלשהי (לא משפטית) לשכנע אותם לספר שהרעיון הוא של אדם x הממציא ולא רעיון שלהם? בכדי שאדם x שלרוב לא מרוויח כסף מהמצאתו יקבל לפחות הכרה ופרגון ביכולותיו

 

אודה לתשובות של בעלי המקצוע כאן בפורום....על הנושא הזה

 

כמו כן אני מזמין אתכם לקרוא פוסט שלי עם הרבה תגובות של בעלי ניסיון הדן בנושא :האם מילה טובה ומחמאות במקום העבודה יוצרים יותר מוטיווצייה אצל העובד,לדעתי הפוסט הזה קשור גם לנושאי הפורומים בקהילה הזו כיוון שמילה טובה לעיתים  משפרת את היצירתיות ואכפתיות של כל עובד או עובדת  -וזה כלשעצמו מוסיף להתיעלות ולרעיונות מקוריים נוספים מהם ולבסוף משפיע גם על וההשרדות הכלכלית של הארגון.

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=961653

 

שלכם

זיו צח

 

הבעלות באמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו ("אמצאת שירות") שייכת למעביד. על העובד חלה חובה לדווח למעביד על האמצאה. שים לב! מדובר בכל אמצאה לא רק כזו שניתן לרשום לגביה פטנט. למשל:  שיטה לניהול עסקים, שיטת ריפוי, שיטת הוראה- חובת העובד לדווח עליהן למעביד למרות שלא ניתן לרשום לגביהן פטנט בישראל.

לכלל של בעלות המעביד באמצאת שירות יש שני חריגים:

1. כאשר הוסכם בין המעביד לעובד שהבעלות לעובד.

2. כאשר העובד שולח למעביד הודעה ובה נאמר שאם המעביד לא יתנגד לבעלות העובד באמצאה, היא תהיה בבעלותו, והמעביד אכן לא מתנגד בתוך חצי שנה ממשלוח ההודעה.

בישראל, בניגוד לארה"ב, אין חובה אוטומטית לציין בבקשת פטנט או בכתב הפטנט את שם הממציא, אבל הממציא או יורשיו יכולים לבקש מרשם הפטנטים לציין את שם הממציא.

גם זכויות היוצרים ביצירת שירות הן בבעלות המעביד, בכפוף להסכמה אחרת בינו לבין העובד.

זכות יוצרים כוללת גם זכות מוסרית (למעט בתוכנות מחשב לפי החוק החדש) וזו כוללת את זכות היוצר ששמו יופיע על גבי היצירה, כאשר כך נהוג (וזכות הממציא שלא יירכו שינויים ביצירה ללא הסכמתו). לא פעם קבעו בתי המשפט כי העובד ויתר על זכותו המוסרית כדי לאפשר למעביד לנצל את היצירה.

לגבי רעיונות לא ניתן לחייב מתן קרדיט אלא ע"י חוזה, או אם אי מתן הקרדיט עולה כדי עוולה נזיקית, כמו לשון הרע.

ובכל זאת יתכן פיתרון לאי מתן קרדיט על רעיון, ובפרט רעיון טכנולוגי:

 סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות קובע עוולה של תיאור כוזב:

אין ספק שרעיון טכנולוגי יכול להיות נכס. אבל צריך ששני הצדדים, גם הוגה הרעיון וגם מי שהפיץ אותו ללא מתן קרדיט, יהיו "עוסקים"- כלומר עושים שימוש עסקי ברעיון. ספק אם עובד יכול להחשב ל"עוסק".

האמור לעיל אינו עצה משפטית ואינו בא במקום יעוץ משפטי פרטני.

חוק זכויות יוצרים החדש הגדיר במפורש את הבעלות על היצירה שהיא שייכת למעביד.

ס' 34 לחוק קובע:

מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה,

אלא אם כן הוסכם אחרת.

גם לעניין החוק הישן כך הדבר פורש בפסיקה.

לעניין זה בכל זאת חשוב כי בהסכם העבודה עם העובדים יוסדר ויצויין במפורש נושא זכויות היוצרים,

מאחר ובחוק הזכות נחלקת לזכות כלכלית וזכות מוסרית ולכן חשוב לתת דגש לבעלות המלאה של המעביד.

כמו כן ישנם חוקים נוספים בתחום הקניין הרוחני כגון פטנטים, סימני מסחר, מדגמים ועוד שאף אותם יש

לכלול בהכסם.

מנקודת מבטו של העובד: עובדים אשר מועסקים ביחסי עובד/מעביד, חשוב מאוד כי במידה והם מגיעים עם

רקורד מוקדם ועשיר בתחום הפיתוח וההמצאה לדאוג לכך כי בהסכם העבודה יתוגמלו בנפרד לכל דבר ועניין

שהינו פרי רעיונם.

ודגש אחרון, אין הגנה על רעיונות, תהליכי ביצוע, עובדה או נתון, וכן מושגים מתמטיים, אלא רק על דרך ביטויים.

לעו"ד בן צוק וליתר המשיבים

תודה על תשובתייכם המלומדות

מכל אחד מכם למדתי דבר מה

יישר כוח

זיו צח

ל זיו צח שלום,

לעניין זכויות היוצרים של השכיר, קראתי את התגובות ואין אני סבור שיש צורך להרחיב.

לשאלה השניה, ניתן באמצעותנו לרשום זכויות יוצרים בארה"ב. כן ניתן להפקיד חומרים לצורך הוכחת ראשוניות. הרישום אניו מחוייב עפ"י החוק, אך ניתן להשתמש בו כראיה.

מאיר פז

מירז

www.miraz.co.il

צטט: ף. 2009-04-07 23:50:29

ובכל זאת יתכן פיתרון לאי מתן קרדיט על רעיון, ובפרט רעיון טכנולוגי:

 סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות קובע עוולה של תיאור כוזב:

"(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן -תיאור כוזב).

(ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו".

אין ספק שרעיון טכנולוגי יכול להיות נכס. אבל צריך ששני הצדדים, גם הוגה הרעיון וגם מי שהפיץ אותו ללא מתן קרדיט, יהיו "עוסקים"- כלומר עושים שימוש עסקי ברעיון. ספק אם עובד יכול להחשב ל"עוסק".

האמור לעיל אינו עצה משפטית ואינו בא במקום יעוץ משפטי פרטנ

 

לא נראה לי שהתכוונו לעוסק במשמעותו המע"מית, אלא לכך שזה בתחום עיסוקו..

היתה בזמנו אופנה לדון אם העולות המסחריות יכולות [או צריכות] להגן גם על מוניטין שאינו עיסקי אלא אישי אם לאו - וזה כנראה אחד השרידים לויכוח.

צטט: pbhba 2009-05-20 14:15:03

צטט: ף. 2009-04-07 23:50:29

ובכל זאת יתכן פיתרון לאי מתן קרדיט על רעיון, ובפרט רעיון טכנולוגי:

 סעיף 2 לחוק עוולות מסחריות קובע עוולה של תיאור כוזב:

"(א) לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר (להלן -תיאור כוזב).

(ב) המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא אם כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו".

אין ספק שרעיון טכנולוגי יכול להיות נכס. אבל צריך ששני הצדדים, גם הוגה הרעיון וגם מי שהפיץ אותו ללא מתן קרדיט, יהיו "עוסקים"- כלומר עושים שימוש עסקי ברעיון. ספק אם עובד יכול להחשב ל"עוסק".

האמור לעיל אינו עצה משפטית ואינו בא במקום יעוץ משפטי פרטנ

 

 

 

לא נראה לי שהתכוונו לעוסק במשמעותו המע"מית, אלא לכך שזה בתחום עיסוקו..

היתה בזמנו אופנה לדון אם העולות המסחריות יכולות [או צריכות] להגן גם על מוניטין שאינו עיסקי אלא אישי אם לאו - וזה כנראה אחד השרידים לויכוח.

מצד שני, תחשוב גם על האפשרות שההמצאה פותחה על ידי צוות מפתחים,

האם כל אימת שיזכירו את ההמצאה יצטרכו להזכיר גם את ראובן שמעון לוי יהודה דן אשר ונפתלי, וגם את שולה ממחלקת שיווק שנתנה להם את הרעיון הבסיסי, למרות שלא היא העלתה אותו על הכתב?