פרטי קהילה
עסקי אמנות
חברים בקהילה (3832)
פורום
זה לא הם – זה אני...
| 9/4/09 17:23 |
0
| ||
הפעם לא אני המוזרה, יש הוכחות.. "הישראלים פשוט מטורפים על חצילים"
יכול להיות שגם את הכתבה הזאת יהיה קשה לך להבין..
( האמת , כנראה שהישראלים אוהבים גם אמנות עכשווית. הנתונים האחרונים, 35,000 ביקרו בצבע טרי. השמועה עברה מפה לאוזן, רק בשבת הגיעו 15,000 איש. כדי להבין את המשמעות , נתון נוסף,ב Frieze המפורסם והמהולל, בלונדון, המתיימרת להיות בירת האמנות האירופאית - ביקרו 44,000 איש !!!) -- דורית, www.doritbarak.com | |||
. 
| 10/4/09 10:08 |
0
| ||
נכון מאד הבנת צביקה! האמן דוגמת דושאו או וורהול אינו מתעד ישירות את האירועים או הדמויות עצמן, אלא את דימוייהם בתרבות (סימולקרה). חומריו הם תצלומי עיתונים, תצלומי משטרה. קטעים מחדשות טלוויזיה, פירסומות, וכו' (רדי מייד). האובייקט שלו הוא איפוא המילון התרבותי - אוסף הדימויים שמחליפים את התודעה הפרטית של ה"אני"(שאינו חווה יותר ישירות אלא באמצעות תיווך המדיה). אנו אסירים של משל מערה אפלטונית אלקטרונית, איננו רואים את האובייקטים הממשיים רק את ההשתקפות שלהם (צללים) במדיה.
עפ"י ג'יימסון בתרבות של חברה סימולאקרום זו " ערך החליפין [המסמנים, הכסף] נעשה כללי עד כדי כך , שאפילו הזיכרון של הערך השימוש [המוצר, העבודה] נמחק. חברה שעליה אמר גי דבור משפט מדהים כי
"הדימוי הפך בהלצורתו הסופית של חפצון הסחורות" .
בודריאר מביא לדוגמה את רשת CNN במלחמת המפרץ, המפיצה את הדימויים לשאר הרשתות , לכן אנו נחשפים שוב ושוב לאותם הדימויים, הויכוחים והפרשנויות, אך נשארים באפלה מוחלטת לגבי מצבו של העולם (משל המערה הדיגיטאלית)... העולם והדימויים שבו , הופכים לטקסטים, שעליהם מוסיפים מייצרים טקסטים חדשים. אין פלא שהביקורת הפוסט מודרנית קובעת (בעקבות לאקאן ודרידה) שהמושגים ממשות ואמת הם מושגים שעבד עליהם הכלח,
וכול שנותר לנו לעשות הוא לפענח ולייצר טקסטים.
(מתוך ספרה הנהדר של טניה רינהרט, מקוביזם למדונה, הקיבוץ המאוחד).
אנדי וורהול Tuna Fish Disaster
Silkscreen ink on synthetic polymer paint on canvas
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
/null/text_64k_1#