נדמה לי שאנשים הולכים לעבוד בחברת סטרט אפ בשביל מספר דברים:
* ללמוד ולהשתמש בטכנולוגיות חדישות
* לפתח ולהקים משהו חדש מהתחלה בסביבה אינטימית
* אבל בסופו של דבר הפנטזיה היא שהפרויקט יגדל וה"סטרט אפ" יגיע לשלב ה EXIT וכולם יהיו מרוצים
אז הסיכונים ידועים מראש: לחץ, אי עמידה בלוחות זמנים, חוסר בתזרים מזומנים, גיוסי כספים לא מוצלחים, אי הצלחת המוצר ושיווקו ובכלל סיכוייי ההצלחה הנמוכים מלכתחילה אע"פ שהרעיון נראה מצויין ומבטיח מלכתחילה.
השאיפה להצלחה משותפת נותנת מוטיבציה לכולם (לבעלים, למנהלים ולעובדים הזוטרים) והיעד הוא שכולם יצאו מרוויחים על ההשקעה המטורפת של זמן, כסף, מחשבה, ובעצם ה"כל".
מה קורה לרגע המיוחל, המוצר בשל פחות או יותר, חברה גדולה מוכנה לרכוש את המוצר, או בעצם רק את ה"קניין הרוחני"
הבעלים מחייכים (לפחות חזרה ההשקעה ואולי אף יצא ברווח יפה), החברה הרוכשת קבלה אוסף פטנטים ומוצר בשל ברמה כזו או אחרת ומנצלת לפעמים קשיי מימון או שיווק של החברה הנרכשת.
היחידים שבעצם יוצאים "מופסדים" הם העובדים.
החברה הרוכשת אותם מציידת אותם במסמך יפה ונוצץ שהם היו חלק מהקמת מוצר נפלא וכעת עליהם לחפש דרך חדשה.
אז נכון הם לא יעמדו בפתח צומת סואנת וישרפו צמיגים עם שלטי "לחם עבודה"
ונכון הם לא עבדו ב"תנאים מחפירים" של עובדי שכר מינימום
אך עדיין יש בליבם החמצה רבה, כך שבסופו של דבר הם אומרים לעצמם את המשפט: "עוד אקזיט כזה ואבדנו" :)
גילוי נאות: אף פעם לא עבדתי בסטארט אפ :)
יש לכם סיפורים נחמדים על אקזיטים מוצלחים פחות או יותר?
הוספת תגובה על "אקזיט כזה ואבדנו"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה