רפואה נטורופתית, רפואה סינית, הומיאופתיה, צמחי מרפא, הומוטוקסיקולוגיה, רפואת גוף-נפש, הילינג, דמיון מודרך, EFT, הרפיה, מדיטציה, כל אלה ועוד בפורום זה.
| 31/7/07 16:54 |
0
| ||
הדילמה הבאה עלתה בי כאשר צפיתי בוידאו (http://cafe.themarker.com/view.php?t=96176) שאיה הביאה בדיון קודם.
בבסיס התפיסה והפילוסופיה של הרפואה המשלימה, עומדים עקרונות השלמות והיחודיות. המטפל נדרש לרדת לשורש הבעיה ולהשתמש בכלים הנכונים ביותר למטופל על מנת שיביא את עצמו להחלמה.
מצד שני, זרמים רבים לרפואה המשלימה. בפני כל מטפל עומדים כלים שונים למשימתו. אקופונקטורה, תזונה, כירופרקטיקה, עיסוי רפואי, צמחי מרפא ועוד ועוד..
עושה רושם שהאידאל היה שכל עושר הכלים היו עומדים בפני המטפל, שהוא גם פסיכולוג עבור המטופל, ובכך אכן יוכל להביא לידי מיקסום את העזרה שלו בכל מקרה ומקרה.
בפעל, כל מטפל ישתמש בכלים שאותם הוא מכיר. מטופל שיגיע למעסה יזכה קרוב לוודאי לעיסוי. מטופל שיגיע לתזונאי יזכה בטיפול בתזונה. מטופל שיגיע לאקופונקטור יזכה לדיקור. המטופל הגיע למטפל הוליסטי על מנת לקבל את הטיפול האינדיבידואליסטי הכי מתאים לו ולבעיותיו, ובפעל הוא מקבל את מה שיש למטפל בתפריט באותו היום. וכך יכול להיות מצב שמטופל נודד ממטפל הוליסטי אחד למשנהו, מנסה כלים ומטפלים שונים, עד שהמטפל הנכון עם הכלים שהכי מתאימים למקרה שלו נקרא בדרכו.
מעבר ליחודיות של המטפל והכימיה שבין המטפל למטופל וכו', השאלה כאן עוסקת במגבלת מגוון הכלים העומדים לרשותו של כל מטפל ומטפל, ובפגיעה שיש לזה באיכות הטיפול והתאמתו למטופל.
דעות, מחשבות, רעיונות...
מור
| |||
| 1/8/07 22:01 |
0
| ||
כשהתלמיד מוכן המורה מגיע...
מה שאתה כותב יש בו מן האמת אבל בנסיון שלי, מי ששיטות הטיפול בהן אני עוסקת, לא מתאימות לו- לא יבוא אלי.
בארגז הכלים שלי, מצויות שיטות (למעט אחת) שלא עוסקות באיבחון האדם. הן מטפלות בכולליות של האדם מבלי לאבחן אותו. אני מצאתי, למשל, שאיבחונים רבים, ככל שהם יהיו אובייקטיבים לכאורה, הם עדיין סובייקטיבים, ובמקום בו אתה תבחר לשים דגש, יש סיכוי שאני אחשוב שהוא מזערי לעומת נתונים אחרים...
מה גם שהחיים לימדו אותי שאנחנו כמו בצל: שכבות, שכבות. כך שייתכן שאבוא אליך ושכבה אחת תוסר, אולי רק תגרד את ההתחלה והמטפל שאחריך, בזכות הגירוד שלך יסיר את כל השכבה. הטיפול- הפיזי והנפשי לעולם לא מסתיים. כל מטפל, בדרך שלו, מוסיף משהו למטופל. לפעמים המטופל שם לב לזה מייד, ולפעמים לא.
אני לא חושבת שזו הפשרה. הפשרה של המטופל היא, כשהוא עושה טיפול והוא לא מאמין בו ו/או במטפל שלו.
כמטפלת אני יכולה להגיד שזו ההצלחה כמו גם התסכול, כי אישית, אני אוהבת לראות תוצאות בשטח6 -- יעל עיני, מורה להילינג ותקשור, הילרית ומתקשרת. www.opentolife.co.il | |||
| 1/8/07 22:16 |
0
| ||
יעל י'עיני,
תתארי לך את התרחיש הבא. מגיע אליך מטופל, את מגרדת את קליפת הבצל, והוא נאלץ להמשיך למטפל אחד שימשיך לגרד, וכך הלאה, עד שהקליפה תוסר.
יכול אולי להיות, שאותו המטופל, אילו היה הולך למטפל האחרון בשרשרת המתוארת, היתה קליפתו מוסרת על ידי מטפל אחד.
למשל, ייתכן ומגיע מטופל עם תסמינים הנובעים מחוסר בויטמין E ומגנזיום. הוא לא יודע, כמובן, שמדובר בחסר תזונתי שניתן עם הכוונה נכונה בתזונה, אולי בעזרת תוספי מזון, לאפשר לגופו להשלים את החסר ולתקן את הסימטפומים. המטופל מגיע למדקר שלא מבין בתזונה, וזוכה לדיקור במקום להכוונה תזונתית. זו הבעיה שאני מדבר עליה.
מור -- היה שוחר אמת ולא בין הנוהים אחר העדר | |||
| 2/8/07 07:55 |
0
| ||
יעל - את פשוט נהדרת! - לא יכולת לבחור מילים טובות יותר כדי לתאר את מחשבותיי שלי. ומצחיק שבחרת להתחיל את הדברים עם המשפט הכל כך נכון הזה... אצלי בקליניקה רשום לי: "כשהתלמיד מוכן המטפל מגיע, וכשהמטפל מוכן התלמידים מגיעים..." - זה באמת הולך נכון בשני הכיוונים.
אנחנו כמטפלים הוליסטים באמת מטפלים ב"בכולליות של האדם" כפי שכתבת וזה נכון - גם אלי מגיעים אנשים שמרגישים שלי יש מה להציע להם. וגם אם לא, אז מטפל אמיתי בעיני, הוא מטפל שלאחר שניסה הכל בכלים העומדים לרשותו, ולא הצליח לעזור לגמרי, יוכל להפנות לקולגה - מטפל אחר והכל בשביל טובת המטופל.
ראיתי במו עיני שמטופלים מסויימים הגיעו למטפלים שהתאימו להם ולצרכים שלהם....וזה חזר על עצמו...אם קורה שאדם מגיע למטפל שלא מתאים לו הוא בדרך כלל לא חוזר - וזה מדהים לראות.
"אני לא חושבת שזו הפשרה. הפשרה של המטופל היא, כשהוא עושה טיפול והוא לא מאמין בו ו/או במטפל שלו".
מסכימה עם כל מילה!
| |||
| 2/8/07 09:17 |
0
| ||
הי מור
אין טעם בלעבור ממטפל למטפל. כל שצריך לעשות זה לשאול את המטפל הקבוע שלך האם הוא יכול בדרך ההוליסטית שלו לעזור לך בבעיה מסויימת. סביר שהוא יאמר לך שכן, רק שזו לא תהיה הדרך שאתה רצית בה.
למשל, נאמר והמטפל הקבוע שלך הוא נטורופת כי היה לך קשר ממש טוב איתו, הוא מיעץ לך, מלווה אותך והוא מאוד עזר לך בעבר. והיום אתה ניגש אליו ואומר לו שיש לך בעיה אחרת - הוא יגיד לך "אין בעיה בוא לפגישה ונטפל" אבל אתה עשוי בכלל לרצות לטפל בבעיה בדיקור. שים לב: יש וקיים מטפל שיש לו את כל הכלים בדרך ההוליסטית שלו לעזור לך בכל בעיה , אך זה אתה שבחרת שהפעם מתאים לך לטפל בזה בדרך אחרת - ויש הבדל עצום. זה לא שלמטפל חסרים כלים - הוא מבחינתו יכול לעזור לך עם הכל בדרך שהוא למד ומאמין בה.
קח למשל את המטפלים הסינים - יש להם המון כלים ב"סל": לא מדובר רק בדיקור. יש להם תזונה, וצמחי מרפא ומגע...זה מבחינתי הוליסטי. ולכן אדם יוכל לבוא למטפל כזה בכל בעיית בריאות ולקבל בכל פעם מענה שנכון לאותו רגע.
אתה יודע מה, אביא לך דוגמא מעצמי: יש לי מטופל אחד שהולך איתי הרבה אחורה. בפגישה הראשונה היתה לו בעיה שהצריכה מתן צמחי מרפא ותזונה בלבד וזה הסתדר לגמרי. במשך הזמן עלו בעיות אישיות בבית ובעבודה שהטיפול בהן היה דווקא שיחות (הקשבה, אמפתיה, אימון אם תרצה) וזה היה מופלא לראות אותו עושה שינוי ופורח ויוצא מזה, והיו תקופות שהוא היה זקוק יותר לתמיכה שהצדיקה שימוש בשיטות גוף-נפש - אז היינו עושים הרבה EFT ודמיון מודרך... תמיד היה מהכל: גם תזונה, גם שיחות, גם גוף-נפש,גם צמחי מרפא ותוספים...אבל בכל תקופה היה משו אחד דומיננטי יותר שהותאם עבורו ולמצבו באותו רגע נתון.
"אני, כמטופל, הייתי רוצה (תיאורטית) שיהיה לי מטפל אחד שאני סומך עליו ויש ביננו "כימיה", ובכל בעיה שיש לי הוא יוכל לעזור לי - פעם בהעברת אנרגיה, פעם בתזונה, פעם בדיקור, פעם בצמחים וכך הלאה... " אם תבחן את הנושא תראה שזה בכלל לא תיאורתי, אפשר למצוא מטפל כזה שיתן לך מענה לכל דבר. אתה הוא זה שבוחר לרצות דרכים אחרות בהן היית רוצה להסתייע...
ולמה? כי אף אחד ממקצועות הרפואה המשלימים לא מטפלים במחלות אלא בבן אדם. לכן, אין באמת מטפל שמוגבל בכלים, אבל כן יש מטפל שלא מתאים לכל אדם.
לכן, הדבר החשוב ביותר שאמרת הוא: הקליק! החיבור! האמון! אם מטפל שלך עוזר לך בדרך ההוליסטית שלו, למה שתרצה לחפש שיטות אחרות?
פעמים רבות קורה שטיפול לא מצליח, והסיבות יכולות להיות רבות, אך איני מקשרת זאת בהכרח למטפל או לחוסר הכלים שברשותו...
מקווה שהצלחתי להסביר טוב יותר את כוונתי. -- היה שוחר אמת ולא בין הנוהים אחר העדר | |||
| 2/8/07 11:47 |
0
| ||
איה,
תודה, אכן זה מסביר קצת יותר, אבל עדין נותרה השאלה בעינה, אולי בהיקף מצומצם יותר. למה מצומצם יותר, כי לא ידעתי שיש מטפלים שהתמחו להשתמש בכל(!) הכלים שיש. חשבתי שאיש אשכולות יכול אולי להבין בשניים-שלושה כלים, אבל לא בכולם.
אתן את הדוגמא שלי. המטפל שלי, אמנם בעברו הוא כירופרקטור, אבל מזה זמן רב הוא משתמש בתוספי מזון לטיפול ב 99% מהבעיות, ובהצלחה רבה (לא רק בבעיות שלי). אבל מה, ה "כלים" שהוא משתמש בהם, תוספי המזון, הם אותם 1% האיכותיים הקיימים מקומץ חברות יחודיות המייצרות אותן, ולא הערב-רב של תוספים, בדרגות שונות של איכות, הזמינים לכל מאן דבעי ברשתות הבריאות (המיינסטרים). הבעיה, למרות ההישגים המרשימים שלו איתי, שאני לא בטוח שהוא יכול להגיע גם לפינות הכי קטנות (כמו לבטל אלרגיות שיש לי, אם בכלל אפשר) פשוט מכיוון שכלים אחרים יותר מתאימים לדבר הזה שהוא לא משתמש בהם.
נחזור לדיון העקרוני. מטופל מן השורה שלא חוקר לעומק, מתייחס לכל תוספי המזון באותו האופן, ומבחינתו אם הוא היה מוצא מטפל בישראל שגם מטפל בתוספי מזון (ובכלים נוספים), הוא היה מרגיש שהוא מצא תחליף. אבל תוספי המזון המשרתים את המטפלים הישראלים הם באיכות פחות טובה ולפי עניות דעתי (ואת זה לא בדקתי כמו שצריך) רובם של המטפלים בתוספי מזון, ואולי בישראל כולם, הם מהמיינסטרים של רפואה משלימה/תזונתית הן בהשכלתם והן בכלים בהם הם בוחרים להשתמש. כלומר, המטופל שלנו מתפשר, אולי אפילו מבלי לדעת את זה, באיכות הטיפול התזונתי שלו על מנת להרוויח מטפל בעל מגוון כלים.
נתתי כאן את הדוגמא שלי, אבל העניין עקרוני - זה יכול היה להיות פשרה באיכות הכלים לטובת מטפל יותר "מגוון" בכל כלי.
(כל הדיון מניח כמובן קליק, כימיה בין מטפל למטופל ולכן אני לא חוזר על זה בכל פעם).
מור -- היה שוחר אמת ולא בין הנוהים אחר העדר | |||
| 2/8/07 15:33 |
0
| ||
הי מור,
ובכן, רוב המטפלים ההוליסטים אמורים מעצם היותם הוליסטיים לטפל בכלים העומדים לרשותם כמעט בכל בעיה. כי שוב- הטיפול אינו במחלות אלא באדם. זה ההוליזם בעצם.
טיפול אך ורק במתן תוספים לא עונה על הקריטריון הזה כלל וכלל. מקצוע כמו נטורופתיה למשל, מרכיב בתוכו בלימודים: תזונה, תוספים, צמחי מרפא, תחום כלשהו במגע (אצלי זה היה כירופרקטיקה), תנועה וגוף-נפש...אני מודה שיש מטפלים שנמשכים לתחום אחד יותר מהאחרים ומטפחים אותו יותר, לכן גם אין מטפל שדומה למשנהו, אבל אצל כולם בלי יוצא מן הכלל קיים הידע מהכל. ולא צריך להיות איש אשכולות, צריך פשוט להקדיש לכך לימודים שמתפרסים על 4 שנים! זה לא הולך ברגל וזה לא קל. ואל תשכח סטאז'...
אתה מביא כאן השקפה מאוד קונבנציונלית ואני מבינה אותך מאוד, רוב הציבור אינו מבין את עניין ההוליזם עד הסוף - זאת הסיבה שבכל מפגש ראשון עם מטופל אני מסבירה לו על קצה המזלג מה זה ומה הולך להיות בטיפול וכו'.... זה לא כמו ברפואה הקונבנציונלית שרצוי להתמחות טוב טוב בתחום אחד, כי מבחינתי הנטורופתיה (על כל הכלים המגוונים שלה) היא מקצוע אחד שבו עליי להתמחות, והרפואה הסינית (על כל המכלול הכלים שבה) מבחינת המטפלים היא מקצוע אחד ואין הפרדה.
זה באמת שונה במהותו לחלוטין - כאן בדיוק נכנס הקטע של ההוליזם. הסתכלות על האדם כשלם, כמכלול, טיפול בגורם, בסיבות ולא רק בסימפטום.
איני יכולה לטפל באדם רק בצמחי מרפא או רק בתוספים ולהרגיש שלמה עם טיפול כזה. זה לא פייר כלפי האדם שמולי וגם לא מקצועי. אני חייבת להתייחס להכל כולל לנפש ולתזונה, מאחר והרבה פעמים, מה שאנחנו מכניסים לגוף או איך אנחנו מרגישים, קובע את מצב בריאותינו. ואם לא נשנה את זה אז שום דבר או תוסף לא יהיה יותר מאשר כיבוי שריפה.
אם אני אחשוב על דוגמא: נאמר שאתה אלרגי לביצים (ואני מדברת על אלרגיה אמיתית לא על אי סבילות). אפשר לתת לך עד מחר תוספים שיעזרו לתגובה האלרגית וימתנו אותה ויסייעו לגוף להתמודד איתה...אך זה לא יפתור את שורש הבעיה - כי כל הזמן תהיה תגובה אלרגית עד שלא תסיר את הגורם לאלרגיה. אם היה מדובר באי סבילות לביצים, אפשר היה להסיר אותן לתקופה מסויימת - למשל שנה - ואז לנסות לחזור לצרוך אותן בהדרגה ולראות את תגובת הגוף.
התוספים והצמחים מבחינתי הם כלי עזר ולא תחליף לטיפול שלם והוליסטי.... בלי להעליב שום מטפל, לא נראה לי שאדם שנותן מענה רק על ידי מתן מרשמים לויטמינים ומינרלים יכול להקרא הוליסטי - והם יכולים להיות באמת הכי איכותיים שקיימים בעולם. זה עדיין יותר מזכיר לי רופאים: כואב לך? - תיקח את זה. מפריע לך? תיקח את זה זה יפתור לך את הבעיה....אתה לחוץ? תקח את זה... מרגש לך תיקח את זה...
לא מרגיש כאילו יש כאן התעמקות פנימה וטיפול בסיבות ובגורם הראשוני.
הרי המטרה היא להביא את הגוף לרפא את עצמו - אנחנו בשיטות שלנו רק עוזרים לו בעבודתו...לכן אין כדור פלא לריפוי בעיות - טבעי או לא טיבעי (ואיכותיים ככל שיהיו זה לא משנה את ההגדרה - והדיון כאן אינו על איכות התוספים אלא על המהות והתפקיד שלהם בכל הטיפול)...בהגדרה שאני אימצתי : טיפול מגיע מבחוץ אבל ריפוי אמיתי יכול להגיע רק מבפנים. וזה דבר שרק הגוף יודע לעשות כשהוא מקבל את התנאים הנכונים לכך.
לתת רק תוספים - לצערי לא תמיד מטפל בבעיה. אחת הדרכים לגלות אם הטיפול הצליח זה להפסיק עם התוסף ולראות אם הבעיה חוזרת או לא, או אם היא מתחלפת בבעיה אחרת שצצה פתאום.
זה לא הוליסטי לתת רק תוספים, ברוב המקרים, זה לטפל בסימפטומים. - כמו שרופאים עושים רק עם חומרים טבעיים.
אני לא אגיד לך שאני לא מבינה את צורת הטיפול הזאת- טיפול בתוספים נותן תוצאות מהירות יחסית - וזה מה שהציבור רוצה. אני אישית, מעדיפה לתת לגוף לעשות את העבודה בכוחות עצמו ובקצב שלו ואני כן משתמשת בתוספים אך מוודאת שהם לא מחליפים טיפול שלם אלא עוזרים לו. ההצלחה , מבחינתי לפחות, איננה נמדדת בהקלות זמניות. חשוב לטפל בגורם.
אני מאוד אשמח ללמוד ממך משהו חדש שלא ידעתי לגבי הצלחות בטיפולים על ידי תוספים בלבד.אני רצינית.
| |||
| 3/8/07 14:26 |
0
| ||
איה, עכשיו אני בטוח שתפקיד התזונה והכח שיש לתזונה בהעצמת הגוף לרפא את עצמו - ממש אינם ברדאר של המיינסטרים של הרפואה ההוליסטית/משלימה.
כמה ציטוטים מתגובתך: " הטיפול אינו במחלות אלא באדם. זה ההוליזם בעצם. טיפול אך ורק במתן תוספים לא עונה על הקריטריון הזה כלל וכלל." "כאן בדיוק נכנס הקטע של ההוליזם. הסתכלות על האדם כשלם, כמכלול, טיפול בגורם, בסיבות ולא רק בסימפטום." "...זה עדיין יותר מזכיר לי רופאים: כואב לך? - תיקח את זה. מפריע לך? תיקח את זה זה יפתור לך את הבעיה....אתה לחוץ? תקח את זה... מרגש לך תיקח את זה... לא מרגיש כאילו יש כאן התעמקות פנימה וטיפול בסיבות ובגורם הראשוני" " זה לא הוליסטי לתת רק תוספים, ברוב המקרים, זה לטפל בסימפטומים. - כמו שרופאים עושים רק עם חומרים טבעיים."
ובכן, איה, תזונה (=תוספי מזון) היא האם-אמא של הגישה ההוליסטית, המטפלת באדם, המטפלת בשורש הבעיה ולא בסימפטום, המעצימה את הגוף לבצע את משימתו הטבעית - לשגשג ולהיות במיטבו! ואני לא סתם כתבתי תזונה=תוספי מזון, כי לעניות דעתי כל מה שאת יודעת על תוספי מזון ("מתן מרשמים לויטמינים ומינרלים") הוא לא תזונה/תוספי מזון אמיתיים - ולכן המסקנה שהגעת אליה באשר לתפקיד תוספי המזון בטיפול אינה נכונה. אין ספק שאדם הנותן מרשמים לויטמינים ומינרלים לרכישה בסופר=פארם, הוא לא הוליסטי, לא מטפל בשרש הבעיה ובעצם לא מבין את הקשר בין תזונה עילאית ובריאות מיטבית.
אם אני ארחיק לכת, תזונה היא אולי הכלי הכי שורשי והוליסטי מבין החלופות, שהרי בהינתן לגוף את חומרי הגלם הנכונים לו והדרושים לו, הוא ישגשג בסביבתו ויפעיל את המנגנונים הכי מתוחכמים ללחום באיומים שונים, להגן על עצמו, ולהבטיח צאצאיים חסונים, בריאים וחיוניים. אין שום מנגנון מעשה פיתוח האדם (ובכלל זה דיקור, ייעוץ, כירופרקטיקה) שיכול להביא לשינוי שבא מבפנים על פי מרשם הטבע - שבכלל לא נהיר לנו דיו - כפי שתזונה מאפשרת.
יתרה מכך, תזונה עילאית במינונים גבוהים הם בעלי השפעה קלינית, בכך שמאפשרים לגוף לתקן את עצמו, לחדש תאים ובכך להביא את "שורש הבעיה" (למשל כבד בתפקוד לא אופטימלי) לידי פתרון, ולהעלים את הסימפטומים כמובן (למשל, טחורים מדממים). בשל הקשר החזק בין גוף ונפש, לתיקון הגוף באופן זה יש השפעה גם על הנפש, ומכאן שבאמצעות תזונה משפיעים גם על בריאות הנפש, שהרי הגוף והנפש - יישות אחת היא.
התזונה בת זמננו גורמת לכל אחד ואחת מאיתנו להיות במצב של חסר תזונתי כרוני. אצל כל אחד המפה שונה, כמובן (אצל אחד אי שוויון בין חומציות ואלקאלי, אצל אחר מחסור מצטבר של ויטמין E וכך הלאה). מבלי לרדת לינואנסים - זהו שורש המחלות של האדם המודרני (נקודת המפנה במהפכה החקלאית לפני כ 10,000 שנה). ללמוד יותר על הנושא כדאי לקרוא את Weston A. Price, Richard Leakey, Charles Wharton, Jared Diamond ואחרים.
נקודת ציון חשובה נוספת היא לפני כמאה שנה, עם הפיכתו של הסוכר המזוקק למוצר צריכה ותחילת טחינת החיטה לקמח לבן. זה הזרז שהביא את רויאל לי להטיף לתזונה של מזון מלא וטרי ופיתוחם של תוספי מזון (ראי בהמשך).
בניגוד למקובל לחשוב, "גילוי" חלק מהויטמינים על ידי החוקרים איננו גילוי של ממש, אלא אף בבחינת חטא על פשע שנתווסף לחסר התזונתי. המדע המודרני, כדרכו בקודש, קפץ על המציאה כמוצא שלל רב, וניסה לבסס קשר של "כדור פלא" בין ויטמין כזה או אחר, לסימפטום כזה או אחר. מן הסתם הוא נכשל, והאמת היא שהאדם לא מבין עד הסוף איך פועלים מיקרונוטריינטס ומהם יחסי הסינרגיה בעלי הכח בינהם, בטח ובטח שלא יודע איך לחקות אותם בייצור המוני במעבדה. את כח הטבע מעניק החיים יש לקחת באריזתו הטבעית המלאה, על כל מרכיביה הפועלים יד ביד בסינרגיה ופעולתם רבת העוצמה בתוך הגוף החי. אריזות טבעיות כאלו הפכו להיות יותר ויותר נדירות, עם זיהום מקורות המים והמזון (האדמה) שמצאו את דרכם כמעט לכל פינה על פני הגלובוס. מזון איכותי באמת קשה עד מאד למצוא בימינו - קל לפגוע בשלמות ובאיכות הטבע - קשה לתקן את הנזקים הנגרמים לשרשרת כולה - למארג החיים כולו.
לדוגמא, מקובל לקרוא לחומצה אסקורבית "ויטמין C". בציור המצ"ב (תודה ל Judith DeCava) תוכלו לראות איך נראה ויטמין C קומפלקס האמיתי, וגם זה ייתכן שלא משקף את התמונה האמיתית - אולי אנחנו לא גילינו עד הסוף את כל המרכיבים. מה שבטוח, חומצה אסקורבית הינה חסרת כח ללא שאר המרכיבים של הקומפלקס (ייתכן שהם נמצצים במאגרים בגוף כאשר אנו נוטלים חומצה אסקורבית ובכך נוצרת הסינרגיה הדרושה ומעניקה לנו תחושת הקלה בתחילה, אך לא לאורך זמן...) זו הסיבה לתוצאות המעורבות של מחקרים מודרניים בויטמינים - הם פשוט לא בודקים את הדבר האמיתי, אלא ויטמין סינטטי (או רכיב מבודד מהקומפלקס במקרה הטוב) שלו אפקט של תרופה - תוצאות מעורבות - נזק + תועלת באופן אקראי התלויים במליון פרמטרים אחרים. את הויטמין הקומפלקס לא ניתן לייצר באפן מלאכותי במעבדה! - חייבים להשיג אותו במצבו הטבעי המלא - במזון אורגני איכותי ביותר.
אבל מה, הצלחת המאפיינת את תזונתו - גם את אלה המקפידים על מזון אורגני ונמנעים ממאכלים מזיקים (בהנחה שהם יודעים מהם) - לעולם לא תבטיח תזונה איכותית, מגוונת, לאורך זמן, במינונים הדרושים לכל אחד ואחת באופן ספציפי. יתרה מזו, על מנת להשיג "אפקט קליני", כלומר, מינונים בעלי כח ריפוי (של שורש הבעיה, כפי שהוסבר לעי"ל) יש לצרוך תיאורטית כמות גדולה מאד של מזון זה (נניח, מריצה עמוסת תרד). זה לא מעשי, ובשל הכמות הרבה, גם לא ממש בריא לכשעצמו.
כאן נכנסים לתמונה תוספי מזון אמיתיים, שהסוד שלהם הוא שימור המזון במצבו הטבעי, ממקור אורגני באיכות מעולה, בדחיסת כמות גדולה לקפסולה ובסינרגיה של מזונות המשולבים יחדיו. אבי פיתוח תוספים אלו הוא רויאל לי (Dr. Royal Lee), שפיתח לפני כשמונים שנה שיטה בה לאחר קיצוץ מקורות המזון המעולים הוא מאדה את הנוזלים בטמפרטורה הגבוהה מספיק לאידוי הנוזלים אך לא גבוהה מדי בכדי לפגוע בפעילות האנזימטית שבמזון, ובכך לקבל מעין "אבקה" הנשמרת לאורך זמן אותה ניתן לארוז כקפסולות בבקבוק. על רויאל לי בקצרה: http://www.westonaprice.org/nutritiongreats/lee.html
תוספים אלו, אותם לא ניתן למצוא על אף מדף של אף חנות, מהווים כלים רבי עוצמה בידי המטפל המוכשר לעבור איתם. מינונים שנראים לנו גבוהים מאד מביאים לתוצאות קליניות שמשאירות אותך פעור פה - הן בגוף והן בנפש, ואחסוך את סיפורי האישי בשלב זה.. בעוד כחודש וחצי אני אתארח ליום שלם במפעל המייצר תוספים אלו (Standard Process) בויסקונסין, ולבטח אחזור עם יותר ידע והבנה את העניין. עם השנים, פתחו יוצאי SP ואחרים חברות נוספות המייצרות תוספים איכותיים המצטרפים לכלים העומדים לרשותו של המטפל התזונאי (בהם Perque, Biotics Research, Premier Research Labs ואחרים).
אני תקווה למצוא בישראל את אותו מטפל בעל רקע, מוניטין ונכונות ללמוד דברים חדשים על מנת לעודד אותו ללמוד תחום זה, לנסוע לארה"ב להשתלם אצל SP ולהפוך ערוץ טיפול בישראל עם תוספים אלו. בעבר היה אחד כזה, אך זה פסק וגם לא ממש התרומם מסיבות שלא אכנס אליהם כאן.
יש עוד הרבה מה לומר ולספר, אך אסיים כאן (לפני שכל הספר שלי ייכתב כאן בפורום :).
אם יש עוד שאלות ספציפיות אשמח לענות ולהפנות לעוד מקורות.
מור -- היה שוחר אמת ולא בין הנוהים אחר העדר | |||
| 3/8/07 22:03 |
0
| ||
מור יקר,
כבר הרבה מאוד זמן שמתי לב שאתה מאוד בקיא בדברים, ושגופך ובריאותך מאוד חשובים לך. זה טוב וחשוב שאתה אוהב לחקור דברים ולהתעמק בהם וללמוד אותם, על אחת כמה וכמה שהם עזרו לך רבות באופן אישי.
למרות שתגובתך גבלה בפרסום, החלטתי להשאירה כפי שהיא במלואה, וברצוני לקצר כאן בתשובתי בכך שאומר ואסגור בדברים הבאים:
1 - אתה צודק! 2 - אין ביננו שום ויכוח מלכתחילה - להפך! אנחנו אפילו מסכימים! ה"ויכוח" פה אינו במקומו מהיסוד מאחר והוא נובע אך ורק מפירוש "שונה" שלנו את המילה "תוספי מזון". ואני אסביר: רוב הציבור עושה שימוש במילה "תוספי מזון" ומתכוון לויטמינים ומינרלים. ולכן, כשאני כותבת "תוספי מזון" אני מכוונת בדבריי בדיוק לאותם תוספים שיושבים על המדפים ולא בהכרח מועילים לנו (בדיוק כמו ששוב פירטת על נושא ויטמין C - אני מסכימה עם כל מילה!) ואכן, כל מילותיי כוונו אך ורק לתוספי המזון כפי שהציבור מכיר אותם (ולא כפי שאתה מכיר אותם).
מאז ומתמיד עשיתי הפרדה בין ויטמינים ומינרלים לבין תוספי מזון שאני מעדיפה לכנותם: "מזון מרוכז" (שאותם קשה למצוא על המדפים). אני יודעת שהדיוק מאוד חשוב לך, אך זכור, אולי כולם מדברים באותה שפה אך הפירוש של כל אחד למילה המדוברת יכול להיות שונה במהות. מקווה שחידדתי כעת את הכוונה ושדעתך נחה :-) בברכת שבת שלום, תמשיך לעדכן אותנו כאן (בלי פרסומות) בדברים מעניינים כאלה - בייחוד אחרי שתחזור מחו"ל - זה יועיל פה לכולם. | |||
| 4/8/07 00:19 |
0
| ||
איה,
אני לא חשבתי שיש ביננו ויכוח. להבנתי חשבתי שאני מביא מידע שחסר לעוסקים ברפואה משלימה ושלפחות חלקם ימצא עניין. קצת מפתיע אותי שאת אומרת שהדברים מוכרים וידועים. האם יש איזה תזונאי בארץ שמשתמש במוצרי "מזון מרוכז" שכאלה? של אילו חברות? היכן ניתן למצוא אותו?
ובאשר לפרסום - אני מבקש לציין שאין לי שום קשר מסחרי או אינטרס לשווק/לפרסם מי מהחברות. כפי שגם ניתן היה להבין מדברי, מודל ההפצה שלהם איננו כזה שהם מחר ישמחו לחדור לישראל. SP מוגבלת בכושר ייצור על פי גודל שטחיה האורגניים (קצב גידול של כ 20% בשנה), ויש להם עוד ים שווקים בארה"ב, כאשר כושר הייצור שלהם יאפשר זאת. הם הפסיקו מצידם את ההתקשרות עם המטפל היחיד שעבד איתם בארץ, ויידרש לשכנע אותם לנסות שנית עם מישהו אחר. הבאתי את השמות של החברות על מנת להראות שאין אלה שמות שהמטפל הישראלי מכיר בד"כ, וכי יש כאן משהו חדש (לא חברות, אלא מה שכינית "מזון מרוכז"). את כל זה כתבתי כאשר חשבתי שהמונח תוספי מזון גם בקרב מטפלים מתייחס לויטמינים סינטטיים, ולא ל "מזון מרוכז". אני יותר מאשמח, כפי שאמרתי, להכיר מטפלים שעובדים עם "מזון מרוכז" משובח זה!
בברכה, מור -- היה שוחר אמת ולא בין הנוהים אחר העדר | |||
| 4/8/07 07:56 |
0
| ||
מור,
זה לא הדיון הראשון בו אתה מזכיר מוצרים אלו, וזה משמח אותי. לגבי הקשר המסחרי - תשובתך היתה במקומה, ואם כך, אז נפלא הדבר וכאמור, המידע שאתה מביא כאן הוא חיוני להרבה אנשים ולא רק מטפלים - תודה.
כאשר אתה מביא סדרה של ציטוטים מתגובה קודמת שלי (שדרך אגב, אני עדיין עומדת מאחוריהם וחושבת שכולם בלי יוצא מן הכלל נכונים), ואז כותב: "תזונה (=תוספי מזון) היא האם-אמא של הגישה ההוליסטית... לעניות דעתי כל מה שאת יודעת על תוספי מזון ("מתן מרשמים לויטמינים ומינרלים") הוא לא תזונה/תוספי מזון אמיתיים..." האם אתה בטוח שאין זה ויכוח? :-) אני מכירה את המוצרים שאתה מזכיר (לא מהארץ) והם מעולם לא נכנסו אצלי בקטגוריה של תוספי מזון...דווקא בגלל שידעתי את ההבדל העצום בדעת הקהל למונח עצמו.
אז בעניין הויכוח או לא ויכוח: אולי הוא קיים ואולי לא, מה שבטוח זה דבר טוב! עושה לנו פה טוב בקהילה :-) ... חשוב לשמוע כמה שיותר וללמוד כמה שיותר...
כשאכתוב על תוספי מזון בעתיד זה עדיין יהיה (ואולי לצערי) בקונטקסט של ויטמינים ומינרלים המצויים בחנויות על המדפים. וכשארצה לדבר על המוצרים אותם אתה מזכיר אשתמש כהרגלי במונח ההולם אותם הרבה יותר "מזונות מרוכזים" . ודרך אגב, אולי לא תסכים עם זה, אך עשב חיטה / שעורה (לא משנה כרגע של איזו חברה) מכונה בפי גם מזון מרוכז ולא תוסף מזון.
המשך נעים, | |||
| 4/8/07 13:36 |
0
| ||
איה,
כן, זה ממש לא ויכוח. הבאתי את הציטוטים שלך בתור מגדיר גבולות הגזרה של "תוספי מזון" והטיפול עימם, לקראת התוספת שלי של מה שאני כיניתי תוספי מזון אמיתיים (=תזונה), לעומת הסינטטיים וכו' (מה שהתברר מאוחר יותר שאת מכנה "מזון מרוכז"..
בתגובה הקודמת סיפרת לי שלא חידשתי לך הרבה (יופי), אלא שאת התעלמת מהעולם הזה (של מזון מרוכז) בכוונה תחילה - מתוך התחשבות בקונצנזוס. אני לא ידעתי שאת מתעלמת מזה ולכן הנחתי שאת לא מכירה את זה - מכאן ההבלטה של הניגודיות בין מה שאת לכאורה מכירה כעולם תוספי המזון (הציטוטים שלך) לבין התוספת שלי שבאה לאחר מכן.
מיץ עשב חיטה אכן נשמע כמזון ולא כויטמינים - ומכאן שהוא מתאים להגגדרה שלי כ "תזונה (=תוספי מזון). אצלי, לעומת זאת, המונח "תוספי מזון" מתייחס אך ורק ל "מזון מרוכז", ואוסף הויטמינים הסינטטיים אינם עונים אצלי על ההגדרה של תוספי מזון (שהרי הם חלקי מיקרונוטריאנטס בלבד, במקרה הטוב, או כימיקלים בעלי אפקט של תרופה). אני באמת פחות מכיר את הטרמינולוגיה ואת המוצרים המשמשים בישראל, ובארה"ב, המונח תוספי מזון מתייחס למה שאת מכנה "מזון מרוכז"...
ובאופן עקרוני, מדוע להתעלם מהדבר האמיתי רק משום שהרוב חושב על ויטמינים בסופר-פארם?? האין תפקיד המטפל להעשיר גם בידע אודות הכלים בהם הוא משתמש? מדוע לשמור בסוד? ובמיוחד כאן בפורום שלנו (אגב, איפה כולם? רק שנינו כאן לבד?
לאור זאת, אני שוב שואל: היכן אני מוצא בארץ מטפל המייבא ומשתמש בתוספי המזון האלה שציינתי (="מזון מרוכז")?
תודה,
מור -- היה שוחר אמת ולא בין הנוהים אחר העדר | |||
| 7/9/07 19:46 |
0
| ||
ערב טוב
אני מבקשת לחזור לקטע מהדיון מכיוון שיש לי תחושה קצת לא נוחה עם האימרה: "כשהתלמיד מוכן המטפל מגיע, וכשהמטפל מוכן התלמידים מגיעים...". בעולמנו המודרני עמוס ה"רעשים" התרחקנו קצת מהגישה ההוליסטית. האויר מזוהם, המזון חלקו תעשייתי/מהונדס וחלקו עשיר בתוספים בעלי השלכות התנהגותיות/בריאותיות, המים "מועשרים", שעות שינה ויקיצה נקבעות לעיתים לפי בחירת עיסוק/מקום עבודה וכל סביבתנו שופעת רכיבים שאינם תורמים לאיזון הוליסטי בגוף האדם ובעולם שסביבו. סוגי הבעיות של מטופלים מורכבות ביותר ויכולות לכלול רבדים רבים וביניהם סימפטומים שונים הנבנים זה על גבי זה ומסווים את המקור. לשם כך לדעתי אכן נדרשים מטפלים שהם אנשי אשכולות, לימודים של 4 שנים הם רק ההכשרה הראשונית, יש צורך בשילוב של יכולות אישיות, כישורים ומידה של צניעות, מעבר לכל אלה קיימת גם האינטראקציה שנוצרת בין המטפל למטופל.
נתקלתי בתקופת לימודי והן לאחר מכן במטפלים משני סוגים, הסוג האחד מטפלים שמקפידים לבחון את המטופל הניצב מולם ואת יכולתם לסייע לו ואינם מהססים להודות כשאין בידיהם הכלים לעזור או כשהם חשים שהם אינם הכתובת הנכונה. לא תמיד הם מפנים לקולגה או לשיטה אחרת ולפעמים הם מסתפקים באמירה שאין ביכולתם להועיל אבל עדיין הם נמנעים מלבצע ניסיונות על חשבונו של המטופל. מנגד ניצבים מטפלים שמשוכנעים ביכולותיהם גם כאשר הן מוגבלות לשיטת טיפול ספציפית בלבד ללא כל היכרות עם שיטות אחרות, אלה משוכנעים שמטופל שמגיע אליהם יטופל על ידיהם ואין מקום לחשיבה האם זה בא על חשבונו של המטופל, האם בעיות המטופל בטווח יכולות הטיפול שלהם.
קורה שאנשים מגיעים לטיפול אצל מטפלים שאינם מתאימים להם ועדיין אין ביכולתם להבין ולזהות שהטיפול אינו מועיל. בטיפול אלטרנטיבי תכופות תגובה ראשונית לטיפול היא דווקא בהחמרה של המצב הקיים ורק לאחר מכן יש הטבה. לעיתים המטפל בעל מוניטין והמטופל חש שאין בידיו הכלים לדעת אם הטיפול מתאים לו או לא. קשה למטופל שאינו בקיא בתחום לדעת מתי תגובותיו חיוביות ומתי עליו להפסיק את הטיפול.
| |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



הוספת תגובה על "דרכים רבות לרפואה שלמה - ברכה או פשרה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה