רותי דירקטור חושפת בבלוג שלה את המצב המגוחך שנוצר בחלוקת הפרסים המוזיאון תל-אביב סביב קריטריון הגיל הבעייתי.
ואני מצטטת :
"עניינים מוזרים קורים במוזיאון תל אביב בעקבות סבב חלוקת הפרסים. ריבוי תערוכות הפרסים (2 פרסי רפופורט, פרס גוטסדינר, פרס נתה דושניצקי-קפלן) מבהיר, לפני הכל, כיצד מנהל המוזיאון את תקציב התערוכות שלו באמצעות כספי הפרסים (של תורמים פרטיים), וגם כיצד הפרסים מגדירים או מנתבים את המציאות האמנותית, ולמעשה מכתיבים את מדיניות התערוכות של המוזיאון.
קחו לדוגמה את פרס רפופורט, אשר מחולק לשני פרסים – לצייר בכיר ולצייר צעיר. אבנר בן גל הוא הזוכה בפרס לצייר בכיר לשנת 2008, פרס שנלווית לו תערוכה רחבת ידיים באולם האמנות הישראלית הדו-מפלסי. אלא שיש משהו לא לגמרי סביר בתואר “צייר בכיר” המוענק לאמן בן 43 (יליד 1966), רק בן 43 לצורך העניין. נכון שגיל 40 הוא קו פרשת המים של עולם האמנות, המבדיל בין צעיר לשאינו-עוד-צעיר, אבל האם מי שחצה את גיל 40 כבר זכאי לתואר “בכיר”? מסתבר שכן, אם כללי הפרס מחייבים זאת. וכך נוצר מצב מוזר, שבו הזוכה בפרס רפופורט לצייר צעיר הוא יוסף קריספל (יליד 1974), הצעיר מבן גל בפחות מעשר שנים, לא דור אפילו במונחי העידן החדש. ואילו בקומה התחתונה של המוזיאון אפשר לראות את גיל מרקו שני, בן ה- 41 (יליד 1968), בן דורו המובהק של בן גל, ומי שמוזכר איתו לא-פעם בנשימה אחת, אשר מציג כאחד משלושת המועמדים לפרס גוטסדינר, אשר בפירוש מוגדר כפרס לאמן צעיר, עד גיל 40. מבולבלים? נשמע קטנוני?
לכאורה מה זה משנה – צעיר, בכיר, שנה מעל 40, שנתיים מעל 40, העיקר שיש פרסים, ואיתם תערוכות וקטלוגים. כאמור, הפרסים הם חלק נכבד מתקציב התערוכות של המוזיאון. אבל לכן בדיוק זה מדאיג. כי בכל זאת, המונח “צייר בכיר” קצת מוגזם ואפילו מטעה לגבי אבנר בן גל, אמן שבכל הזדמנות אחרת יתואר כאמן צעיר, עכשווי ובועט. “צייר בכיר”, נדמה לי, הולם מישהי כמו לא פחות מאלימה, ציירת ותיקה ומצוינת אשר תערוכתה הרטרוספקטיבית מוצגת ליד אבנר בן גל, והיא נהנית מפרס צנוע בהרבה (פרס על שמה של הציירת נתה דושניצקי-קפלן), ומוצגת באולם צנוע בהרבה, ובכל זאת תערוכתה היא הטובה ביותר המוצגת כרגע במוזיאון. קדמו לבן גל בזכייה בפרס רפופורט לצייר בכיר נורית דוד ב- 2006 ויאן ראוכוורגר ב- 2007, ואפשר לתהות – לא היה השנה צייר מבוגר יותר מבן גל הראוי לפרס?"
כבר דברנו רבות על כך שהקריטריון הזה מביש , יוצר אפליה ומגוחך. המניפולציות האחרונות של המוזיאון סביב הקריטריון הזה רק חושפות יותר את הבעיתיות שבו ואת העובדה שהוא בעצם ריק מתוכן.
ברוב הפרסים בעולם, כבר הפסיקו להשתמש בו, אז אולי הגיע הזמן שגם בישראל תבוצע רוויזיה בכל הקריטריונים לפרסים, להגדרות אמיתיות יותר, וימנע המצב המביש הזה ????
ראו דיון קודם " האם הגיל קובע" .
, 
הוספת תגובה על "מניפולציות במוזיאון תל אביב - הקרטריון המביש של גיל"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה